לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2018

השותפים שלי


אתמול בערב ניסיתי ללמוד אז ניגנתי בלינק 182 בחדר שלי, בדירת השותפים החדשה שלי.


השותף שלובש שחור נכנס עם מישהו שחשבתי שהוא הכי חתיך בעולם בתיכון. 


והוא כבר לא. לא זיהיתי אותו בכלל עד שהוא קרא לו בשמו. 


הוא לא שנא את זה שאני מנגנת בלינק, אז הרגשתי יותר בנח.


ישבתי איתם קצת, שתינו והחלטתי שאם כבר אני לא לומדת אני אלך איתם לאיזה ערב אצל חבר שלהם. מה אכפת לי.


הם מסוג הבנים הדושים ששואלים אם מישהי "שווה זין" אבל אינטיליגנטים, שילוב שאני מוצאת דומה לו למשל את הסדרה סאות פארק.


היה לי ממש כיף והייתי צריכה את זה. הם קורעים מצחוק, והם סבבה עם זה שאני משחקת פוקימון גו. חזרתי הביתה וחשבתי על זה שהיה לי ערב מלא צחוק ולא ישבתי במיטה וניגנתי שירי שברון לב, והכל בזכות השותף שלי שהזמין אותי להצטרף אליהם. 


 


היום היו לי 3 שיחות חברתיות חיוביות באוניברסיטה. זה דבר דיי נדיר כי רוב הימים אני בודדה מאוד, וכשאני מוצאת הזדמניות לפרוק את שעל ליבי או שלא מבינים אותי (כי בכל זאת, סטודנטים עם חוש הומור מעורר חלחלה ויכולת ביקורתית ששואפת למגזין פנאי פלוס), או שחושבים שאני מוגזמת ("מה קורה איתך?", "שוקלת להתאבד"), או שדוחים אותי.


חס וחלילה אל תחשבו שאכפת לי מהדחייה! אני זו שכ"כ כמהה לחברים ופונה לאנשים שפלים ונחותים, וזה ממש לא מעליב אותי שהם דוחים אותי. אוקי בעצם חוץ מאחת. היא לא ממש דוחה אותי, אבל היא גם לא נותנת לי את כל היד. 


ובדרך כלל אם כבר אני בסיטואציה חברתית, אני חוזרת הביתה והמח מנתח כל מילה שנאמרה ומגיע למסקנה שאני כפיתי את עצמי/ שיעממתי/ התבזתי.


 


הייתי בארומה לפני השיעור פיזיקה והלכתי לשירותים בבית התפוצות, השירותים היחידים באוניברסיטה שמנקים, כי כמובן שהם לא נועדו לשימוש סטודנטים. כשיצאתי משם ראיתי את גל. כבר מעל שנה אני מרגישה שהיא לא אוהבת אותי. אספתי לזה כל מיני עדיות. אמרנו "מה קורה" מנונס, כל כך מנונס שאפילו לא ענינו. אבל בשיעור החברה הכי טובה שלה לשעבר (אני לא יודעת אם באמת, אבל הן פתאום לא מסתובבות יחד בכלל) הציעה לי לשבת לידה. 


כן חברים, אני, עם הד"ר מרטינס השחורות שלי, הג'ינס הקרוע וההרואין שיק התרגשתי כמו פאקצה שמישהי שאני אוהבת הציעה לי לשבת לידה.


במיוחד שזו חברה של הכלבה מהשירותים, גל. כי אולי היא רואה בי מעבר. 


 


השותפים שלי מגניבים. אני מאמינה שאם נסדר את הבית ואני אלמד אותם איך לנקות כמו בני אדם אני אוכל להנות פה.


לצלם יש אדישות סקסית בטירוף. הוא קצת מאיים. זה שלובש שחור נראה טוב בשחור. יש לי פנטזיות על שניהם כרגע וזה קורע אותי מצחוק. הם גם כל כך נחמדים אלי, וזה עושה לי את זה. זה עושה לי את זה שהם כל היום מעשנים, שהם נראים טוב, שיש להם מלא שיער, ושהם נחמדים אלי. 


וזה שזה אסור. פאק. הצלם הלך להתקלח והוא הסתובב פה בבוקסר, לא, זה לא היום הכי גרוע שלי בכלל.

נכתב על ידי , 5/12/2018 02:03  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של B ב-7/12/2018 16:47



Avatarכינוי: 

בת: 24




10,714
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לI am a wicked child אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על I am a wicked child ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ