לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

איך פגשתי את אבא


ילדים, כבר בגיל 13 אבא שלכם חשד שהוא הומו, אבל עד שהוא הפך לשלם עם הרעיון והתחיל אפילו להנות מזה - לקח לו למעלה מעשור. זה הסיפור על איך פגשתי את אבא שלכם.

Avatarכינוי: 

מין: זכר

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2013

פרק 43 - נחיתה רכה


ילדים, חופשות בחו"ל תמיד היו אהובות על אביכם (וגם על אבא שלכם למעשה...), ולמרות שמשלב מאוד מוקדם התחלנו לחסוך כספים כדי להביא אתכם לעולם - השתדלנו לא להזניח את האהבה הזו. אבל, נחזור לסיפור, כי בשביל זה אתם כאן הרי.

 

בתום אותו קיץ סוער חזרתי לי לארץ אחרי חופשה ארוכה בחו"ל, חופשה שלאחריה עמדתי להתחיל תפקיד חדש בצבא, בבסיס חדש, עם אנשים חדשים. חופשה שאיפשרה לי לנקות את הראש מכל הדילמות והבלבולים של הארץ ולהתרכז במנוחה וחופש. הימים הכי קשים בחופשות האלה הם הימים הראשונים בהם חוזרים לשגרה. עד לפני רגע נהנת במקומות חדשים, במסעדות, בטיולים, במוזיאונים - ועכשיו, צריך לחזור לעבודה, לסביבה המוכרת והאפרפרה, התאקלמות לא פשוטה. בנוסף לכל אלה, היו לי כמה סוגיות פתוחות מלפני החופש - היחסים התלויים עם קובי, וכן הדייט האפלטוני עם ליאור. שני גברים, קצת דומים, אבל הרבה שונים. עם אחד כבר ביליתי שלושה דייטים ונכנסתי למיטה (למרות שלא באמת קרה כלום), עם האחר הכל הלך כל כך טוב אבל היה רק דייט ידידותי - ועכשיו כבר אין חו"ל כדי להצדיק את הדחיה. חייבים להחליט.

 

אז בגלל שאני רומנטיקן חסר תקנה החלטתי לבחור בקובי. כי הוא היה שם קודם, והוא גרם לבטן שלי לפרפר ולרטוט כאילו היתה מכשיר מירס צבאי. וגם באיזשהו מקום קיוויתי שקובי יחכה לי בנתב"ג עם שלט ופרחים, ויגיד שסוף סוף אפשר להתחיל את מערכת היחסים הזאת כמו שצריך. אבל הימים עברו וקובי לא יצר קשר. יתרה מכך, לפי אטרף נראה שהוא חזר לשוק במלוא המרץ, והניסיונות הבודדים שלי ליצור איתו קשר נחלו כישלון. כנראה שבכל זאת הוא זרק אותי, למרות שהוא לא היה ברור בכלל.

 

למרבה המזל היה לי עוד בחור על הכוונת. כן כן, ליאור שודרג חיש מהר מידיד אפלטוני לפוטנציאל רומנטי של ממש, והרי היו לו כל הנתונים - רק שהלב שלי לא היה פנוי, או משהו כזה. אז פניתי לליאור במסנג'ר והכרזתי על חזרתי לארץ. הוא כמובן שמח מאוד, אבל איכשהו יצא שכל פעם עד שהגענו לדבר היה כבר מאוד מאוחר ואחד מאיתנו היה חייב ללכת לישון.

 

כעבור כמה ימים ליאור שאל:

"אז מתי נפגשים לקפה?"

ואני עניתי (בשמחה די גדולה):

"מתי שתרצה..."

מה שגרם לליאור להתקשר אלי למחרת, אך למרבה הצער לא יכולתי לענות באותו רגע. נזכרתי בשיחה הזו רק מאוחר בלילה ושלחתי לו סמס קצת נדוש של:

"ער?"

לצערי הוא לא היה. וניסונות השיחה במסנג'ר המשיכו, עד שהם דעכו להם.

 

כן כן, בסופו של דבר איכשהו הקשר עם ליאור פשוט התמסמס לו. בדיעבד, כנראה שזה באשמתי, אחרי מה שקובי עשה לי הרגשתי צורך להיות קצת קשה להשגה. או לפחות, לוודא טוב טוב שהצד השני מעוניין - וליאור כנראה לא היה במצברוח לוחמני מידי באותם חודשים. 

 

מאז אותו דייט אפלטוני לא ראיתי שוב את ליאור. התכתבנו קצת במסנג'ר מספר חודשים לאחר מכן, הוא טס לחו"ל וראה קצת עולם. אבל הנה עוד בחור שכמעט היה אבא שלכם (אולי?), אבל הטיימינג, הטיימינג מכתיב הכל.

נכתב על ידי , 18/1/2013 23:24   בקטגוריות אהבה ויחסים, התלבטויות  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של גיא בר-און ב-9/2/2013 21:55



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לגיא בר-און אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על גיא בר-און ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ