לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

Mirror Mirror on the Wall



Avatarכינוי:  The Evil Queen

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2019    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2019

ממקום לא נודע


איך להסביר את מה שקורה לי לאחרונה?

משבר שנות העשרים המוקדמות?

אני יודעת מה אני רוצה ולאן אני רוצה

אני רק לא יודעת איך

וזה מתסכל אותי נורא

 

אני רוצה לבכות כל הזמן

ויש דברים שמפריעים לי כמו

לשטוף כלים של אחרים ולעשות כביסה של אחרים ולערוך קניות לאחרים

כמו האזכרה לאמא שלי

 

התחושה הכללית בחיים שלי כרגע

היא ספק

וחוסר אמונה כלשהו

חוסר אמונה בהכל

אני מרגישה אבודה ככה

עם הספק ועם חוסר הידיעה

 

אני שואלת את עצמי עם כמה אנשים אני מתקשרת ביום, ונדמה לי שמעט מאוד

אני לא אוהבת אנשים

אני לא אדם טכנולוגי מאוד, זה לא שאני מסוג האנשים שמעדיפים מחשבים על בני אדם, כלל לא

אני פשוט מעדיפה רק אנשים ספציפיים מאוד, ואם לא הם אני מעדיפה לקרוא או להקשיב למוזיקה או להכין אוכל

 

כואב לי הלב

כי אני מרגישה שעשיתי טעויות רבות

ואני לא בטוחה שהן אכן טעויות

ואני לא בטוחה מה עליי לשנות, אם בכלל עליי לשנות

ואני שואלת את עצמי, האם אחרי כל הזמן הזה אני בכלל מכירה את עצמי?

 

אני רוצה לשיר

אני זוכרת את האנרגיה בחדר כשאני שרה לאנשים

ואני יודעת שזה טוב.

 

אני עוסקת בשאלות שבהן עסקתי בגיל 16

כמו מהי מדינת ישראל

ואיך ייתכן שיש זמר בלגי בן 22 שכבר עושה סיבובי הופעות בעולם

ויש לו קול שמעיד על כל כך הרבה עומק ובגרות

אבל פה הולכים לצבא

אזרחויות

אזרחות ישראלית שמונעת ממך להגיע למקומות כמו קטאר וכמו אינדונזיה

וזה עושה לי לרצות דווקא

דווקא לשם אני רוצה להגיע

כאילו שאין את סין ואת יפן ואת הקווקז ואת אתיופיה ומרוקו ואת אמריקה הצפונית ואמריקה הדרומית

אני רוצה קטאר.

 

ואולי זה המקום שממנו אני צריכה לדבר

טאמינו הוא אמן שעסוק בזהות שלו ובשורשים שלו

אני הרגע ראיתי פרסומת לגנץ שבה הוא מדבר על היציאה מלבנון והשאלה במוחו "כן מטען לא מטען". וזה הבדל אחד בינינו.

טאמינו עוסק בזהותו שקשורה במצרים ובמוזיקה ערבית ובקולנוע הערבי ובשמו ומשם הוא יוצר מוזיקה יפיפיה שאני לא מפסיקה להקשיב לה בשבועות האחרונים.

אני באתי ממקום שבו המלחמה היא דבר יומיומי וממנה אני מנסה לברוח וניסיתי לברוח כל החיים שלי

ואולי מכאן אני צריכה לדבר

מהמלחמה

מהקונפליקט

ומהמקום שבו זה שם אותי

תלויה בין שמים לארץ

 

הטקסטים המצויינים וקורעי הלב של חנוך לוין

צריך לקרוא אותם

 

אני יודעת שיש לי מה להגיד

פשוט צריכה לחדד את זה

וזקוקה לאומץ רב

ולחופש פנימי

אני שמה לעצמי את מעצורי החברה

זה מובנה בי.

 

אני חושבת שאמנות היא המוצא היחיד שלי

ושל כל אדם

מהעולם ההולך ומאפיר הזה

ואני מפחדת מהעתיד

באוניברסיטה למדתי על רובוטים ועל העתיד

עם רובוטים בתור בני זוג

האם יהיו מלחמות גם כשרובוטים יהיו בני הזוג שלנו?

והאם יהיה במה לעבוד?

 

אתמול שוב חלמתי על אמא

היא כבר לא שייכת לעתיד

חלמתי שהיא לקחה אותי לאיזה מן בית מקסים

ותוך כדי שאנחנו הולכות אני אומרת לה

שקודם נורא פחדתי, ובחלום לא הבנתי למה פחדתי כי בזכרוני בחלום רק סבתא שלי מתה ולא אמי,

אמרתי לה שנורא פחדתי אבל עכשיו כשאני איתה אני לא מפחדת והכל בסדר

היינו עליזות

והרגשתי את הנוכחות שלה כמו שהייתה בחיים האמיתיים וכשהייתה בריאה והייתה לי לאם חזקה ודומיננטית

הגענו לבית ובו אירח אותנו גבר רזה וחביב ולו כמה ילדים

עם הקטן ביותר שיחקתי

עד שנעשה נודניק וקרצייה

וזהו זה אני כבר לא זוכרת את ההמשך

 

כמעט בכל לילה אני חולמת על אמא

תמיד אני חולמת על כך שהיא חזרה. בחלומות

זה לא ברור מאליו שהיא קיימת

זה תמיד תוצאה של חזרה מהמוות והערכה עצומה של זה

ואז אני מתעוררת באכזבה

 

כי החלום נראה לי יותר מציאותי מהמציאות

מי היה מאמין שכך יתגלגלו החיים

ואשאר עם אבא שלי

אבא שלי

שבעבר ייחלתי שייצא מחיי

וכעת אני מפחדת מהיום שבו זה יקרה

 

ואיך אפשר להתרגל ולהאמין בדבר כזה בכלל

שאמא שלך איננה

אחרי כל מה שהייתה בשבילך, פשוט

איננה

 

לכן אני יכולה להבין את עצמי

אני יכולה להבין למה אני חולמת שהיא חוזרת כל הזמן

ומתעוררת בהשתאות

שאחר כך הופכת לכאב, דקירה קטנה.

 

אני רוצה להתקדם בחיים

אבל אני לא יודעת איך

לכתוב עבודות לאוניברסיטה זה לא מספיק

אפילו שהציונים שלי בינתיים מעולים

מה אני אעשה בתואר הזה בכלל?

 

טבע ובקתת עץ בהר.

נכתב על ידי The Evil Queen , 7/8/2019 02:12  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



something hides in every night brings desire from the deep


נדמה לי שהתאהבתי ב tamino amir mouharam fouad.


אני לא אפרט עליו, כי זה מרגיש לי מגוחך. כל מה שאני אגיד יישמע מגוחך.


אני רק אומר שהוא רק בן 22 וכבר כל כך מצליח וזה מעורר בי קנאה גדולה.


ואגיד שבכל פעם שאני מקשיבה לשירים שלו אני מתחילה לבכות ללא שליטה.


 


אני חושבת שיש משהו בנשמה שלי שעורג החוצה


ואני חושבת שהתחושה הזאת היא מאוד מתסכלת


יש לי ארבע עבודות לכתוב ולא התחלתי אפילו אחת מהן כי לא בא לי


אני מקשיבה לשירים שלו ושואלת את עצמי


איך הוא הלחין אותם? הלחן כל כך יפה ופשוט


ואולי הוא לא כל כך פשוט


ואז אני אומרת לעצמי


את צריכה ללמוד מוזיקה


אבל כמה אפשר ללמוד? זה בלתי אפשרי להיות סטודנטית לנצח.


 


כואב לי בנשמה


כי אני מרגישה אבודה


אני מרגישה לא ממוצה


ואני יודעת שזו תחושה מוכרת אצל הרבה שחקנים


זה מאוד קשה להמשיך ולהמשיך


והנה יש את ההפקה שעבדנו עליה בחורף ועכשיו קיבלנו עליה תקציב


שזה נהדר


אבל אני לא מצליחה לראות את הנהדרות שבזה משום ש


זה פשוט כל כך לא מספיק בשבילי


 


עברה שנה מאז מותה של אמא


עכשיו החיים מרגישים פשוט לא ברורים וזהו


שואלת את עצמי איפה אהיה בעוד עשר שנים


ורק מקווה


שאצליח לפצח את הדבר הזה שאני לא יודעת מה הוא


שמונע ממני לעשות את מה שאני אוהבת


 


וכעת, אם יש פה מישהו בכלל, ואם הגעתם עד לפה, להודאה (כן בא') הגדולה של היום:


אני חושבת שאני צריכה להיפרד מחבר שלי.


וזאת משום שהקשר שלנו תקוע, והוא לא מעוניין להתקדם לשום מקום.


אז עכשיו כשכתבתי את זה


בואו נראה כמה זמן זה ייקח עד שניפרד.


שנה? שנתיים?

נכתב על ידי The Evil Queen , 1/8/2019 15:09  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , נשיות , מדעי הרוח
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לThe Evil Queen אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על The Evil Queen ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ