לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


מקום בו אני אשפוך את סתרי ליבי, תסכולי, שירי ומחשבותיי. אשמח לקרוא תגובות על היצירות שלי ולקבל ביקורת בונה מהקוראים.

Avatarכינוי: 

בן: 30

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2014    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2014

פרק ראשון ביומן שלי - צורית


30.11.14
אני מניח שלא כך הייתי רוצה לספר את הסיפור שלי. אבל לכל סיפור ישנה התחלה. אולי בעצם כדאי שאתחיל מהסוף. בסך הכל השגתי לא מעט בשנים האחרונות. הצלחתי למצוא עבודה כמתכנת אנדרואיד בחברה טובה ולאחר מכן להשתלב בסטראט אפ תל אביבי שבאמת גוזל ממני שעות ולפעמים אני מהרהר עם עצמי האמת אני מסוגל לעמוד בזה נפשית בכמות השעות הפסיכית שאני עובד שם.
בכל מקרה לא על זה רציתי לכתוב.. בנובמבר הכרתי את צורית. היא הייתה הפרח הכי יפה שפגשתי בחיים שלי. היו לנו עליות וירידות ולא מעט מריבות. אבל אהבתי אותה כאילו הייתה חלק ממני. ויחסית הכל הלך לנו טוב. עד אפריל.

צורית הייתה בשלהי התואר שלה בסיעוד (אחיות) וקצת נרתעתי מהעבר הבעיתי שלה עם המון סטוצים עם גברים אבל איכשו סלחתי לה על הכל והחלטתי לשים את זה בצד כי אני אהבתי אותה באמת וראיתי אותה כאימא לילדים שלי. למרות החוסר יציבות הנפשית שלה. והתקפי הזעם התכופים שלה והחוסר יכולת שלה להרגע. מצאתי את עצמי לרוב בעמדה של סמרטוט שמתחנן לסליחה שלה.

אבל כל זה לא משתווה לחתונה אצלה בקיבוץ באפריל כאשר אחד מהחבר'ה שלהם זרק אותה למים לבריכה והאשים אותי שזאת אשמתי. היא כמובן התחרפנה עלי ולא הסכימה לדבר איתי רדפתי אחריה חתונה שלמה והיא הודיעה לי שזה נגמר ביננו והתחרפנה ממש. אני נבהלתי וחזרתי לבית של ההורים שלה ובקשתי את עזרתה של האחיות שלה כדי להרגיע אותה אבל זה לא עזר.

אני החלטתי ברוב זעמי שאני סיימתי איתה ואז היא נכנסה להתקלח אחרי והתחילה לחבק אותי ולבכות שהיא אוהבת והיא הייתה במצב קשה שהיא מקיאה. ואני עזרתי לה להתלבש ולהכנס למיטה למרות שהיא תקפה אותי בצורה נוראית במסיבה. אבל כאן לא תמו שידורנו. אני ממש נעלבתי והתקשרתי לאבא שלי שיבוא לקחת אותי למחרת כי רציתי לסיים את הקשר היא התעצבנה ורצתה שאני אלך מהבית ברגע זה. אני סרבתי ואמרתי שאני אלך בבוקר ובתגובה לזה היא תקפה אותי באלימות גדולה. גם אני לא הייתי בסדר שחפרתי לה שתתנצל על מה שעשתה במקום לתת לה לישון ולשחרר. כן זאת תמיד הייתה הבעיה שלי להיות מסוגל לשחרר את מה שכואב לי.

בכל מקרה זה הוביל לאלימות קשה שלה כלפי ואני התקשרתי ממרר בבכי לאבא שלי שיבוא לקחת אותי. היא בתגובה התעצבנה רדפה אחרי שברה לי את המשקפיים ורדפה אחרי עם המשקפים לתוך הבית של ההורים שלה. הלכתי כולי מדמם ועם כבוד עצמי ברצפה חצי מהקיבוץ שלה ברגל. עד שעברתי את השער של הקיבוץ שם חכיתי מררר בבכי באמצע הלילה בחור כמעט בן 30 מושפל, מחכה שאבא שלו יבוא לקחת אותו באמצע הלילה..

כאן המערכת יחסים הזאת הייתה אמורה להסתיים. למחרת היא באה לקחת את החפצים שלה ולא הייתי מסוגל להסתכל לה בעינים, ולוותר עליה. למרות שידעתי שפגעה בי החלטתי לסלוח לה ולפתוח דף חדש וחזרתי איתה לקיבוץ שלה והשלמנו. ונסענו במוצש לקנות לי משקפיים חדשים ובכך נגמר הסיפור. תקופה לא קצרה תמיד הטחתי בה שהיא אלימה אבל הצלחנו לשרוד עד יולי, אז טסתי לחול ובמקביל פרצה מלחמה בעזה וכל הבלגן הזה הכניס אותי למתח גדול רבנו ונפרדנו. בזמן הזה הלכתי והכרתי את תמי נפגשנו פעמים והמפגשים שלנו היו בעיקר מינים אבל לא יצא מזה הרבה.
בכל מקרה, חזרנו נסינו עוד קצת אבל זה לא התרומם ונפרדנו לחודש אז הכרתי את מעיין סוג של פסיכית מסוג אחר שאני לא רוצה לדבר עליה כרגע, אבל רק שהיא נראתה לי יותר מתאימה כי מסורתית ויפה יותר מצורית. בכל מקרה אחרי חודש החלטנו לחזור ועברנו לגור יחד למרות הכל. לצערי הרב, אחרי שבועיים הכל התפרק, היא העיפה אותי מהבית שוב באמצע הלילה האשימה אותי שאני אלים והכתי אותה למרות שגם אני וגם היא יודעים את האמת. היא תקפה אותי ראשונה לקחה לי את השמיכה בכוח מהמיטה בזמן שרק רציתי לישון, לקחה לי את הבגדים והשליכה לי אותם על הרצפה והשתוללה ובשלב מסויים נמאס לי ותפסתי אותה ודרשתי ממנה להתאפס והתפתח מאבק והיא קצת נהיו עליה סימנים.

מהנקודה הזאת כבר לא היה חזור למרות שבאותו לילה למחרת (השתוללה בחמישי בלילה בשישי כבר גרתי שוב עם אבא).. בכל מקרה בליל שבת היא התקשרה בשלש בבוקר ורצתה שנחזור וסרבתי לה. כמה ימים אחרי זה יצרתי איתה קשר בטיפשותי ליד מעיין. וגרמתי לעצמי לאבד את צורית לתמיד שכעסה שהלכתי למעיין בזמן כל כך מהר אחרי הפרידה ומשם לא משנה כמה ניסיתי לשכנע את צורית לחזור היא מסרבת. ואת האמת זה לטובתי הבעיה שאני לא מצליח לשחרר את מה שהיה. בגלל זה כתבתי את כל זה.

ניסיתי לצאת ולהכיר בנות אחרות וזה לא עוזר לי להשתיק את כל הכאב שיש בפנים. הברזתי מהעבודה עשיתי הכל אבל לנפש שלי אין מנוחה, כאילו יש איזה שהוא שד פסיכי שמשחק לי בנשמה ללא הפסקה ומכאיב לי. למשל הכרתי את קרן ואיכשו השיחה התדרדרה במקום להניח לבחורה שאומרת שהיא לא רוצה אותי לא הפסקתי לזיין לה בשכל שתרצה אותי בכל זאת, רק בגלל החוסר יכולת שלי לשחרר. אני פשוט חסר תקנה, ואני מתחיל לפחד שזה הגורל שלי לעבור ממערכת יחסים אחת כושלת לאחרת. נמאס לי להיות לבד, מה שאני באמת רוצה זה להכיר משהי טובה שישר תתן לי מגע פיזי כמו שאני רוצה ומשם תאהב אותי ותהיה לנו מערכת יחסים אמיתית בלי כל השטויות האלו של לעבור דייטים חסרי טעם ומשמעות בדרך ליעד האמיתי שהוא זוגיות ואהבה. נמאס לי להיות לבד.. פשוט לא רוצה יותר להשאר במצב הקשה הזה. אני רוצה שוב להיות נאהב ולהפסיק לפחד מלהיות לבדי
נכתב על ידי , 30/11/2014 23:04  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





1,514
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , אקטואליה ופוליטיקה , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לJester Novo אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Jester Novo ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ