לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


Allow yourself this morning to look at yourself a little differently....

כינוי:  בררנית אחת

בת: 18





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2014

עוברת עליי תקופה לא קלה


ואני מרגישה שזה בדיוק הזמן להיכנס לכאן ולשפוך את הלב.

 

אני יודעת שהסופ"ש האחרון לא היה הבסט שלנו. אני יודעת שהשבוע האחרון לא היה הבסט שלנו.
היום הייתי עם חברות בים ודיברנו....בשיחה שלנו עלית על הפרק.
שמעתי את ה- אנחנו יודעות שאת אוהבת אותו והוא אותך, אבל אנחנו שומעות גם הרבה דברים לא טובים- וזו לא הפעם הראשונה ששמעתי את זה.
אז היה לי שבוע קשה, ואני התגעגעתי כמו מטורפת. וכשניפגשנו כבר התחלנו עם הוויכוחים. איך אחרי שבועיים שאני לא רואה אותך ואנחנו מתגעגעים אחד לשני דבר כזה קורה? יום וחצי אתה בבית ואנחנו צריכים לנצל את זה כמה שאפשר אבל זה לא הולך...כי יותר מחצי מהזמן אנחנו עסוקים בלריב. אני באה לישון אצלך והולכת לישון מאושרת אך מתוסכלת. ואני בטוחה שגם אתה הרגשת את המתח שהיה בנינו כל הסופ"ש. היה לי כיף מאוד, רק להיות לידך עושה אותי מאושרת, זה ממש לא משנה לי מה אנחנו עושים. מה שחיפשתי ביומיים האחרונים זה את השקט שלי אחרי כל השבוע הזה. ולהעניק לך גם שקט. אולי הייתי צריכה להגיד לך ללכת בערב לפגוש את החברים כדי שתשתחרר קצת, שיעשה לך טוב. אני מודעת לכל מה שעובר עליך, כל התסכולים והעצבים מהצבא ואתה בקושי רואה את החברים וברור לי שעומדת בפניך הדילמה כי אתה ממש רוצה לראות אותם ויש לך אותי. רצית שאגיד מה אני רוצה באמת ואמרתי, אפילו שרציתי לרצות אותך. ואת האמת חזרתי הביתה בהרגשה של חוסר סיפוק. למה? כי לא הספיק לי. 
עכשיו שואלת את עצמי למה לא הספיק לי וחושבת וחושבת והשבוע חושבת כל-כך הרבה שהמוח שלי כבר נשרף. 
מגיעה למסקנה שלא ביליתי את הסופ"ש שלי עם מי שאני אוהבת כמו שרציתי, כמו שציפיתי.
אח"כ מגיעה למסקנה של איך ממשיכים ככה ולאן ... 
והמסקנה האחרונה שאני מגיעה אליה, היא שאני לא רוצה לחתוך את הקשר בגלל זה. אני אוהבת אותך ואני רוצה להיות איתך ... אני רק רוצה לשפר את הדברים ושנגיע למצב שטוב לנו ואני חוזרת עם החיוך הכי רחב בעולם הביתה.

נכתב על ידי בררנית אחת , 5/7/2014 22:22  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אוף


אני קמה בבוקר של הבגרות שלי בסוציולוגיה ומתמלאת הרגשה מגעילה. למה? כי יש לי ירידה בחדות הראייה ועין ימין שלי כרגיל עושה לי בעיות ואני שונאת ימים כאלה כי כל מקום שאליו אני מסתכלת אני מרגישה חוסר נינוחות בשתי העיניים ואי תפקוד תקין של העין הימנית.
נותנת לזה זמן וכבר חצי שנה תקוות שהריצוד בעיניים ישתפר. אפילו לא ציפיתי שיעלם, רק שישתפר, שארגיש שינוי ובנתיים אני די עסוקה בלפענח האם זה התקף או סתם יום לא טוב. חם חם חם ובכל זאת אחרי כל הקיטורים לא יבוא היום שאני אתן למשהו לעצור אותי מלעשות מה שאני רוצה.
אתמול יצאתי לריצה וידעתי שיהיה לי קשה. קשה לרוץ עם ראייה כפולה אבל אני לא מוותרת והייתי צריכה את זה ולא מתחרטת על שום החלטה שאני עושה.
אני שונאת ימים חמים, יש אצלי בעיה של חום הגוף וכאשר הוא עולה אני רק סובלת יותר. קיץ זה פחות או יותר גיהינום בשבילי.
עם הכל אני מתמודדת, האנשים שאני אוהבת לא תמיד מקלים עליי בעניין...אני די מרגישה לבד בכל הקטע של ההתמודדות אבל אני לא יכולה להאשים אף אחד. זה ברור לי שלא מבינים אותי... ויש בי עדיין תקוות שהתרופה תעזור לי.   
נכתב על ידי בררנית אחת , 3/7/2014 13:32  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תחושת הגעגועים שמציפה אותי


ברגע אחד קטן למרות שהגעגועים עצמם תמיד נמצאים שם. השתוקקות עצומה. את האמת שאני מתה על ההרגשה הזאת והחלל שהיה כלכך מלא...
יום חמישי בגרות לפני אחרונה ותהליכי ההתנדבות לצה"ל כבר בעיצומם. דפ"ר 70 קב"א 54 ומאוד מקווה שדברים יתקדמו כבר והם יבינו שאני לא צריכה שום הגנה על נפשי כי הם קצת כמו קיר. 

נכתב על ידי בררנית אחת , 1/7/2014 11:19  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של חולצת הוואי ב-1/7/2014 22:54
 





9,157

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לבררנית אחת אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על בררנית אחת ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ