לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

קו תל אביב ניו יורק



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


12/2009

קוראים לי מלינדה


שלישי שעבר, עשרים דקות אחר חצות,  פתיתי שלג צחורים נוטפים לי על האיפור, מנהטן. לפני חצי שעה סיימנו עוד ארוחת ערב עם שני שותפים עסקיים של הבעלים שלי במסעדה יוקרתית באפר איסט סייד, אומרים שהיא שייכת לג'סטין טימברלייק אבל אף פעם לא יצא לי לראות אותו שם. הבעלים עלה על מונית לעבר הפור סיזנס של השדרה החמישית ואני החלטתי לטייל. כמעט אף פעם לא יוצא לי לנשום את האוויר הקר של ניו-יורק בלילה, תמיד זו הקרירות האטומה של היום בה אני מתהלכת הלוך ושוב בפיפט אבניו. הפעם החלטתי לבדוק כמה אני אמיצה וללכת ברגל. במרחק של בערך קילומטר מהמלון, כשהציפורניים האדומות שלי כבר הפכו לבנות לגמרי בעקבות השלג, עוצרת אותי לימוזינה שחורה ובתוכה בחור בשנות הארבעים לחייו, שילוב של ג'ק ניקולסון וביבי נתניהו, פותח את החלון כאילו היה מיסטר ביג המשחק ברגשותיה של קארי, ושואל אם אני זקוקה לטרמפ שיציל אותי מאותה מנהטן החשוכה והקפואה. "לא", אמרתי לו באנגלית המושלמת שלי, אני ממש עוד דקה מגיעה ליעדי אבל תודה, עניתי והמשכתי בדרכי. "אולי בכל זאת" התעקש מיסטר ביג הפרטי שלי וההתעקשות שלו העבירה בי זיכרונות יפים כשעוד מישהו חשב על לנסות להתעקש עלי. עצרתי לרגע וחשבתי ובחיי שעשיתי סימנים של מסרבת אבל.....

 

שלום קוראים לי מלינדה גולדנברג, בת 35 , נשואה בשנית פלוס אחד מנישואים קודמים, חיה על קו תל אביב ניו יורק, מאושרת. באמת מאושרת ואם הייתם מכירים אותי  בחיי שהייתם מקנאים בי. כן, אני מסוג הנשים האלה שכולן חולמות להיות כמוהן, יש לי הכול. גם בעל מקסים, איש עסקים שמפנק אותי ומחזיק אותי שפויה, גם בן, תיכוניסט במקצועו, חתיך הורס ונבון מאוד, בית מושלם בשדרות רוטשילד פלוס 2 דירות נוספות,  האחת במנהטן והשנייה בפריס.

וזה לא שהכול תמיד היה כל כך קל. אני ממש לא מהבחורות האלה שנולדו עם כפית זהב בפה ואבא עשיר שפילס להן את הדרך אל  ערוץ החיים הטובים של המציאות. וגם בעלי הראשון לא זכה בלוטו. אבל איכשהו תמיד הסתדרתי. תמיד ידעתי, בדרכים שלי כמובן, לקבל את מה שאני רוצה. וזה ממש לא מה שאתם חושבים, זה נכון שהמראה הטוב שלי אף פעם לא הזיק, במיוחד בעולם שלנו המנוהל ברובו על ידי גברים, אבל אני תמיד ידעתי לשמור על הכבוד והגוף שלי לעצמי. והיום ממרום גילי אני יכולה לתת לכן, כל הבחורות שרוצות לחיות כמוני, טיפ אחד, אל תעצרו. אל תעצרו את החלום.

 

תמיד ידעתי שאני  אחיה כמו המלכה שאני היום, גם כשאמרו לי שבחורות כמוני לא גומרות עם מטוס פרטי בחנייה המקורה של הבית, לא עצרתי. והיום כשהגשמתי את רוב חלומותיי  אני מודה לאלוהים שנתן לי את הכוח לא לעצור, ומודה גם לעורכת מדור זה שנתנה לי את ההזדמנות להעביר אליכן את המסר. אני פה היום כדי להגיד לכן, כל הנשים בעולם, אל תסתפקו במה שיש ואף פעם על תסתכלו אחורה. ילדות, בנות ונשים יקרות, בפעם הבאה שמישהו מנסה להציב מולכן את אותו תמרור אדום ועגול, אל תביטו לאחור, תכניסו להילוך חמישי ותתנו גז לעבר מעיל הגוצ'י הראשון שאתן רואות.

 

את הבעלים הנוכחי שלי הכרתי לפני 8 שנים בבר תל אביבי, אני יודעת שזה נשמע מוזר אבל עם הזמן אתם תכירו אותי ותראו שאת כל המוסכמות שאנשים בונים להם בחיים, אני הצלחתי לשבור. אז כן הכרתי גבר בבר, ואפילו שכבנו, רחמנא לצלן, באותו הערב.  רק מה? התחתנו שלושה חודשים אחרי. מה שאומר שאם אתן, בנות יקרות, יושבות עכשיו בבית, לבושות בפיג'מה מרופטת מול המחשב כי אתן כבר כה מיואשות מהבילויים העלובים בעיר, כבו את המחשב,רוצו לארון, בחרו את השמלה הכי יפה שלכן, תתאפרו תתבשמו ורוצו לבר הקרוב לביתכן. יכול להיות  שהמיועד יושב עכשיו בדיוק באותו בר, לוגם את כוס הוויסקי השלישית שלו ורק ממתין לאישה שתבוא ותציל אותו מעצמו.

 

התחתנו בניו יורק. הטסנו את כל חמש מאות החברים שלו ואת עשר החברות שלי מהארץ לאחד מבתי הכנסת היפים ביותר שייצא לכם לראות אי פעם. בערב חגגנו במסיבה מטורפת במועדון של פאף דדי במנהטן, לא תאמינו הוא אפילו בא להגיד מזל טוב, הוא והבעלים שלי מכירים דרך חבר משותף. את ירח הדבש בילינו בהונלולו, שהינו שם שבועיים רק שנינו ובסוף השבועיים החלטנו שאנחנו חייבים לשתף את הקרובים אלינו בחוויה המדהימה הזו, אז שוב, הטסנו קומץ מצומצם של חברים, ואת הבן שלי לבילוי של שבוע נוסף בעיר הכי יפה בעולם, הונללו. אין ספק שאירוע החתונה וירח הדבש הנפלא היוו יריית פתיחה מושלמת לחיים מושלמים. חיים שעד היום אני מודה עליהם בפני אלוהים. אני אישה מאמינה, מדליקה נרות בשבת, חוגגת את חגי ישראל, אפילו קוראת את תפילת שמע שעל המיטה לפני השינה. רק עם עניין הכשרות יש לי בעיה, מה לעשות שבמסעדות היוקרתיות בעולם עוד לא שמעו על מצוות "לא תאכל גדי בחלב אימו" שלנו היהודים. אבל אני משתדלת לשמור איתו, עם אלוהים, על מערכת יחסים יציבה ואני מאמינה בכל ליבי שבזכות התפילות שלי הוא שלח אלי את הבעלים שלי, שנותן לי כל כך הרבה בחיים. ואני לא מדברת רק על שרשראות היהלומים שהוא מרעיף עלי כשהוא חוזר מעוד טיסה, או על אוסף תיקי הלואי ויטון שהוא דואג לטפח לי, ולא שזה לא חשוב לי. אני בהחלט מאמינה שאם הדרך להגיע לליבו של הגבר היא דרך המיטה,אז הדרך להגיע לליבה של האישה היא דרך הארון,אני מדברת על התמיכה והביטחון שהוא נותן לי שממלאים את חיי אושר. אני הרי יודעת שלא משנה איפה הוא יהיה בעולם אני תמיד אוכל להתקשר למזכירה שלו והיא תפתור לי את הבעיה. ואם זה אומר שהיא צריכה להוציא אותו מישיבה דחופה ולהטיס אותו חזרה לארץ היא תעשה את זה.

 

אני יודעת מה אתם חושבים לעצמכם, הנה עוד אחת שהשיגה לעצמה את השוגר דדי הפרטי שלה והיא חוגגת לו על הכסף עד שימות ויוריש לה את כל נכסיו. אז קודם כל הבעלים הוא גבר בריא וחסון טפו, טפו, טפו. ודבר שני, כמה שיהיה לכם קשה להאמין, אני באמת אוהבת אותו ומרגישה שהוא החבר הכי טוב שלי. יש לנו מערכת יחסים טובה שמושתתת על אמון, אהבה, קניות, וחיבה משותפת לבילויים. זה רק המרחק הפיזי, בעקבות הטיסות המרובות לפגישות עסקים בחו'ל, ששובר אותי.

 

 

נכתב על ידי מלינדה גולדברג , 29/12/2009 19:25  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  מלינדה גולדברג

בת: 42





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למלינדה גולדברג אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מלינדה גולדברג ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ