לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

דברים שאמרנו היום.



Avatarכינוי: 

בת: 24





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


10/2019

כל הדברים שאגיד לך כשתחזרי הביתה.


"סליחה שזה הגיע למצב הזה. אני עושה לך בדיוק את מה שאני שונאת שעושים לי. אני צוברת כעס כבר חודשים והולכת לתת לזה להתפרץ עלייך עכשיו. אני מרגישה שאת מבטלת את הקיום שלי. זה קורה די הרבה פעמים, כשאני מדברת אותך או רק נמצאת לידך, את מצליחה למחוק אותי מהסיטואציה, למרות שאני ממש כאן. מתעלמת מדברים שאני אומרת, מתפרצת באמצע שיחות - ולא כדי להראות משהו, אלא כי אני זו שאין לה זכות. אני לא מבינה איך הגענו למצב הזה. אולי את תופשת אותי כאדם חלש, כזה שיהיה בשקט כשהדברים האלה קורים, כזה שאין לך כח להכיל. אולי את חושבת שאני לא שווה מספיק כדי להיות חברה שלך. אולי אני לא מספקת אותך מחשבתית. אז למה לפעמים את נותנת לי תחושה שזה דווקא יכול להיות אחרת - לפעמים את כן מקשיבה, את פונה אליי כשאת צריכה דברים, את פונה אליי כדי לסדר את הראש ולחפש ניחומים. חבל שזה לא קורה הפוך. חבל שהצרות שלי נראות לך שוליות. היום היה לי עצוב, את יודעת. אמרו לי שאני לא יכולה לקחת שני קורסים שממש התרגשתי לקראתם. הקורסים שהכי התרגשתי לקראתם, למען האמת. אמרו לי שלא יחשיבו לי אותם, ובניתי על נקודות הזכות האלה ורציתי ללכת ולכתוב. הגבת ב-"אוי מבאס ממש" ושם זה נגמר. בזמן שדיברתי על זה עם ניצן, פשוט נכנסת לנו לדברים והתחלת לדבר על התרגיל שאת צריכה להגיש, איתה. מה אני אמורה להרגיש מזה? באותו רגע חשבתי שאני לא קיימת יותר, שכל העולם מתנהל ואני לא בתוכו, אין לי חלק בו, אין צורך בקיום שלי, אין משמעות לקיום שלי - ואת הרי יודעת שזה דברים שאני מרגישה, אפילו לעיתים קרובות. איפה ההסתכלות שלך כלפי חוץ? הראיה שיש עוד אנשים מסביבך. את מספקת רק את הצרכים של עצמך, מקיפה את עצמך רק באנשים שמעוצבים בדיוק בצורה שאת רוצה. ברגע שמישהו שובר לך את מעטפת השלמות הזו את מבטלת אותו והולכת. נמנעת. לא רוצה להתמודד. את שוכחת שאנשים הם אנשים. אני חיה. יש לי רגשות. את פוגעת בי. שימי לב לזה. אני לא אשתנה בשבילך. אני לא אגיד את הדברים שאת רוצה לשמוע ואסתיר את הדברים שאני צריכה להשמיע. לא עוד לפחות. נמאס לי להאשים את עצמי - עד עכשיו חשבתי שזו אשמתי, שאני לא מצליחה להתמודד, שאני היחידה שזה מפריע לה. אבל צריך שניים לטנגו, חברה. צריך שניים ואני כבר לא מצליחה לשאת את זה לבד. אני לא מצליחה להתמודד עם כל האשמה שאת גורמת לי להרגיש. אנחנו בסיטואציה הזו ביחד ואני צריכה שגם את תכירי בעובדות - שתפתחי רגע את העיניים ותראי אותי. אני צריכה שתראי אותי."

 

נועם.

נכתב על ידי , 31/10/2019 15:28  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כותרת הקטע:


יצא לי להקליד לא מעט השבוע ונזכרתי כמה אני אוהבת את התחושה של המקלדת שלי. אז התחשק לי לבוא לכאן ולכתוב מלא דברים רק בשביל לקבל איתה קצת זמן איכות. הדבר הכי משמעותי שקרה לי השבוע היה ששמעתי את המשפט "קומי ועשי מעשה" (המשפט נאמר במקור בפניה לזכר, אבל שיניתי אותו בשביל הנוחות והתחושה של הציווי). גם חלמתי המון חלומות מוזרים ומורכבים. היו בהם המון פרטים, המון היגיון, הרבה אנשים מהעבר. מעניין מה משפיע על הזיכרון, האם איכות השינה קובעת אם אזכור את החלום בבוקר? אולי יש חלומות שלא שווה לזכור.

חוץ מזה לא עשיתי הרבה דברים בזמן האחרון, בעיקר לא עשיתי דברים. אבל יש לי מן תחושת נינוחות כללית כזו כבר כמה שבועות, ואני מתחילה לאהוב את זה. שום דבר לא עוצמתי כמו שהיה פעם, הכל נשאר בגדר תחושה שתעלם עוד כמה שעות, ואני מרגישה שאני יכולה לסמוך על זה הפעם.

העצב הוא עצב מתון, השמחה היא שמחה מתונה ויש בזה משהו נהדר.

עכשיו אני רק צריכה ליישם את המשפט ששמעתי השבוע. החלטתי שהוא יהיה המנטרה שלי לתקופה הקרובה, קבעתי עם עצמי גם כל מיני מטרות - אני רק צריכה לקום ולעשות.

 

נועם.

נכתב על ידי , 11/10/2019 15:18  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , סיפורים , שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנועם. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נועם. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ