אז ישנתי אצל הג'ינג'י, ובערב הלכתי איתו ל"ארטיק" (שזה מין מקום ביהוד, סוג של בית ספר לרוק ונורא מגניב שם), כי היה לו שיעור פיתוח קול.
כן, החבר שלי לומד פיתוח קול, והוא לומד לשיר רוק ויש לו להקה.
בכל מקרה- הלכנו לשם, ובזמן שהוא היה בשיעור אני ישבתי בחדר שליד וניגנתי בפסנתר שהיה שם.
זה לא קריטי במיוחד מה ניגנתי, אבל בין השאר היה שם את "תישארי" וחלק מ"סוסה אצילית", ששניהם שירים של להקה שנקראת התחתונים, שהסולן שלה (מישה סוחינין) הוא המורה לפיתוח קול של הג'ינג'י.
הוא זמר מעולה ממש לדעתי, באמת שכן.
אז כשהסתיים השיעור פתאום הג'ינג'י ומישה נכנסים לחדר שהייתי בו, כי הם חיפשו ידידה שלי שהייתה שם והייתה צריכה משהו לא קשור.
אז הוא לחץ לי את היד ואמר לי שלום, ושקוראים לו מישה, ואני אמרתי לו שאני יודעת, ושאני אוהבת את הלהקה שלו...
ועוד דברים פאנגירליים שכאלה...
אז הסתבר שהחלונות של שני החדרים היו טיפה פתוחים אז הם שמעו את כל מה ששרתי וניגנתי.
הייתי כל כך נבוכה שזה היה נורא.
ואז הם הלכו לרגע והשאירו אותי לבד לנגן עוד קצת, ואז הג'ינג'י בא-
"בואי רגע, מישה קורא לך."
אז באתי, וראיתי את מישה יושב עם הגיטרה שלו, ומתחיל לנגן את "תישארי"!
"תשירי איתי."
אז שרתי איתו, וזה היה מדהים.
הוא עשה לי קול שני, ולא התבלבלתי במילים או במנגינה, וזה היה מדהים.
כשסיימנו לשיר הוא אמר לג'ינג'י:
"זה חמוד הדבר הזה!"
ואחר כך כשחיכינו לאמא של הג'ינג'י שתיקח אותנו, מישה בא אליי בהבעה מאוד סודית שכזאת, ואמר משהו בסגנון של:
"אמ... תקשיבי. אני יודע שאת גרה ממש רחוק, אז שתדעי שאני מלמד גם שיעורים פרטיים בבית שלי... תקחי את הטלפון שלי מהג'ינג'י.
בעיקרון אסור לי לדבר על זה פה, כי אני בתפקיד כרגע, אבל בכל זאת, שתדעי. ביי!"
ואז הוא רץ משם לאוטו שלו.
אז מישה סוחינין, הסולן של התחתונים, זמר שאני מאוד אוהבת ומוזיקאי שאני מאוד מעריכה אמר לי ועליי שאני שרה מעולה, שאני חמודה והציע לי שיעורים פרטיים.
ועל זה נאמר-
Fuck Yeah.
אה, והנה השיר. הוא מעולה, מאוד ממליצה רק שתדעו.
ההורים שלי לא מסכימים לי. הייתה לי הזדמנות להיות זמרת ליווי בלהקה שלהם, אפילו רק להופעה אחת.
ובלי קשר, ללמוד רוק עם פאקינג מישה!
אבל לא צריך, אני אשאר עם השירה הקלאסית המחורבנת שלי, אל תדאגי לי אמא, באמת, לא צריך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
