לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  מלודרמה

בת: 24




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2018    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

1/2018

סיכום ההתחלה


מאז שישראבלוג בדעיכה עברתי לצייץ לסירוגין בטוויטר, אני אוהבת את הפלטפורמה הזו שהיא יותר מיידית ויש לה הרבה פחות ערך בשבילי. 

 

כששמעתי ששוב ישראבלוג עומד לפני סגירה הייתי בטוחה שלא אטרח לגבות את הבלוג, יש כאן קטעים שמחזירים אותי למקומות פגיעים שצמחתי ונבניתי מהם ואני פחות בעד לנבור בעבר, כי יש לזה את הכוח לקחת אותי אחורה גם אם זה רק לרגע. אבל אז בשישי האחרון מצאתי את עצמי מגבה קטעים נבחרים בעיקר מהשנים האחרונות לבלוגר (של גוגל). הוא פרטי בינתיים, מאמינה שאפרסם אותו בהמשך כשאמצא את עצמי שוב עם רצון לכתוב באמת. 

 

אני כאן מ2007 שזה בערך מגיל 13, העברתי כאן שעות רבות והתבגרתי יחד עם הבלוג הזה. זה מדהים כי זה משהו שממש רואים כשמדפדפים אחורה, מבחינת ניסוח ושגיאות הכתיב האיומות שהיו לי ובעיקר מבחינת התוכן שהעסיק אותי לאורך השנים.

 

אני חושבת שהנושא הכי בולט שאהבתי להתמקד בו הן אהבות הילדות שלי. לא היו הרבה אבל הייתה אחת עיקרית ומיוחדת. גלב שנכנס לי לחיים ועמוק אל תוך הלב ונתן לי לפרוח לצידו, היום אנחנו כבר מאורסים. 

 

זה קרה בקיץ האחרון, קצר אחרי שעברנו לגור ביחד ברמת גן. זה היה רחוק מלהיות מפתיע או ממה שדמיינתי, אבל זה היה בין הרגעים הכי מרגשים בחיים שלי עד כה. עשינו יום כיף בתל אביב, הלכנו לתערוכת נייר במוזיאון (גלב חובב אוריגמי מושבע), אחר כך קפצנו לבורסה לאסוף את הטבעת. זאת אומרת גלב אמר שאנחנו קופצים שנייה לבורסה, כי הוא "צריך לסגור דברים אחרונים עם המעצבת" ואותי בינתיים הוא שלח לשבת בבית קפה. אז הזמנתי לנו לאכול ופתאום הוא חוזר ונעמד מולי עם שקית. לא הספקתי להבין מה קורה וכבר היינו על הטיילת בחוף הרצליה, הוא כרע ברך ואמרתי כן. 

 

ומאז כל רגע בתכנון של החתונה זה משהו שאני מאוד נהנית לחלוק, אולי כי זה באופי שלי או כי חיכיתי לזה כל כך הרבה זמן. אנחנו מתחתנים בפראג במרץ הקרוב והאירוע המשמעותי עם המשפחות והחברים התקיים במאי. 

 

חוץ מזה נכון לרגע זה אני גם בשנה האחרונה בתואר, יש עוד כמה קורסים אחרונים שאני אמורה לסיים אוטוטו, סמינריון וסטאז'. וכמובן מבחן ממשלתי שבלעדיו כל ה4 שנים האלו לא שוות כלום בעצם. 

 

במקביל אני עובדת כבר למעלה משנה במשרת סטודנט בשיבא, במחלקת ילדים (מחלקה פנימית). אני זוכה להמון תגובות מתפלאות, בעיקר מהורים של מטופלים, שדווקא בתחום הזה בחרתי, בגלל הקושי שלדעתם קיים בעבודה עם ילדים חולים. אבל דווקא הקושי האישי שלי היה עם מבוגרים. בזמן ההתנסויות כשהייתי בפנימית מבוגרים מצאתי את עצמי בוכה לא מעט ברגעים של אובדן, ולוקחת איתי הרבה מקרים כאלה הביתה. משום מה עם הילדים ההתמודדות שלי היא הרבה יותר קלה ואופטימית.  

 

אני אוהבת מאוד את המחלקה שלי ובעיקר את הצוות. מההתחלה ידעתי שזה פחות או יותר הכיוון אבל עדיין נשארתי עם ראש פתוח לאורך ההתנסויות, ועכשיו כשסיימתי איתן אני יכולה להגיד בביטחון שכאן אני באמת יכולה לראות את עצמי כאחות. מאמינה שבהמשך התפתח גם למקומות אחרים אבל יש תחושה כפית של הקלה, כי התחלתי את התואר עם אי וודאות והיום כבר יש לי שאיפות עם בסיס יותר מצוק. 

 

את הסטאז' אני עושה גם כן בשיבא, במחלקה קרדיולוגית של מבוגרים, אני מתחילה אותו בפברואר ממש אחרי המבחנים, אני מאמינה שזו גם ההזדמנות האחרונה לפני שאבחר כיוון ברור. זה משהו שאני ממש מצפה לו וגם קצת לחוצה לגביו, כי הציפיות מאיתנו יהיו גבוהות יותר ביחס להתנסויות, כששם היינו סטודנטים עם ליווי צמוד יחסית ופה כבר נהיה הרבה יותר עצמאיים בשטח. 

 

זה פחות או יותר סיכום הדברים החשובים, שקרו מאז שהפסקתי לכתוב כאן, מחכה לי גם שנה אינטנסיבית ועם המון רגעים של לחץ וכיף בדרך, והמון ימי שישי ומשחקי קופסה אצל קטיה ואלמוג (פיקולו ופלז'י) שזה אולי הדבר הכי טוב שזכיתי בו מהפלטפורמה הזו. :)  

 

מלודרמה. 





נכתב על ידי מלודרמה , 2/1/2018 11:35  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מלודרמה ב-20/1/2018 14:30



43,109
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למלודרמה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מלודרמה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ