לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


מקום מפגש לאנשים שאוהבים לקרוא ספרים, לכתוב ולדבר על ספרים.

כינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2012    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2012

אלימות כמעשה שבשגרה: שולה על "אספלט"


אספלט

מאת: מיכל פיטובסקי

ASPHALT – Michal Pitowsky

הוצאת: כתר          

שנת הוצאה: 2012

מס' עמודים: 309

 



ירושלים, שנות ה-90 (ימי ילדי אור הירח של אביב גפן, ג'ינס קרועים, ונעלי דוקטור מרטינס), והאלימות במיוחד זו של בני הנוער חוגגת.

אספלט הוא ספר ששם במרכזו חוויות אלימות בבית ספר המופנות בעיקר כלפי ילדות ונערות. הוא מביא את סיפורן של נערה ושל ילדה, כל אחת מהן חורגת באופן אחר מקבוצת השווים שלה – ועל כך נענשת באכזריות. "אספלט" הוא גם ספר על בדידות. הוא מספר על התחושה של היות יחיד מול כל האחרים, ואת חוסר היכולת לדבר בשפה שהם מדברים. והשפה הזאת היא שפת האלימות.

 

עפרי, ילדה בת אחת עשרה שסופגת מכות מבני כיתתה, בעיטות, חניקות, יריקות והיא אפילו נזרקת על ידיהם מאוטובוס נוסע. היא אינה מבינה למה כל הבנים מרביצים, ולמה שאר העולם מצדיק זאת. הם משפילים אותה ומתעללים בה באלימות איומה, ואילו הוריה וצוות בית הספר אינם מבחינים במה שמתרחש. מה שמתרחש בתוככי עולם הילדים שקוף עבור המבוגרים, ואם הם מציעים פתרון כלשהו, הרי הוא מלאכותי וקוסמטי כמו "מסיבה לגיבוש הכיתה".

במקביל הוא מספר את סיפורה של מורן, נערה פריקית בת חמש עשרה, המתקשה לשאת את האווירה התוקפנית בכיתתה, מבודדת במוזרותה ואינה מוצאת את מקומה בסביבתה החברתית. היא הופכת לאחת מה"כיכריסטים" הרובצים, מעשנים ושותים בכיכר ציון בירושלים ומוצאת נחמה באהבה ראשונה לבחור בעל אישיות לא יציבה המתגלה כלא פחות תוקפני. הם נכנסים למערכת יחסים כוחנית ומניפולטיבית שבה מוזרותו והחינניות של הבחור מכסים על הפוגענות שלו במורן.

סיפורן של השתיים נשזר זה בזה עד לסיום המשתק ומותיר אותנו פעורי פה.

 

האלימות שעוטפת את הדמויות צפויה ומפתיעה כאחד. ונוצרת תחושת דריכות ברורה: מנין תגיע המהלומה הבאה? כל כמה שהיא מקוממת, עצובה ושגרתית, הופכת האלימות למעשה שבשגרה ללא הבדל דת, גזע ומין וללא אפשרות בחירה. ברור כי המכות וההצקות אינם מופנים שווה בשווה לכולם. בכל אחת מהבנות יש רגישות מיוחדת, ראיית עולם אחרת שאינה מאפשרת להיות חלק מהעדר, ובטח שלא מלכת הכיתה, ומכאן המרחק להיות קורבן להצקות אינו רחוק.

 

זהו ספר ביכורים של הסופרת. הספר נשאב לילדותיות, והרגיש לפעמים כפנייה לבני נוער יותר מאשר למבוגרים. אבל למרות הכול יש לסופרת דרך מעניינת וישירה להציג את הסיפור, ואני בהחלט מחכה לקרוא ספרים נוספים פרי עטה.

 

מומלץ בחום.

 

מאת שולה גולד

 

 

נכתב על ידי , 4/11/2012 10:54   בקטגוריות אספלט, שולה גולד  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





34,614
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , יצירתיות , ספרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למועדון קריאה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מועדון קריאה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ