לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 


"פנימי גובלן" הוא מונח שלקוח ממערכון של הגשש החיוור המדבר על סוג של תפירה עילית.ככה הייתי רוצה שיחשבו על הכתיבה שלי,סוג של כתיבה עילית .
כינוי:  טליק

בן: 66

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2018    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2018

שגרה( בבית חולים) זה רע?


נו מה אתם יודעים,מסתבר שאני לא כזה רשלן כמו שחשבתי על עצמי,היום נשלחתי לראומטולוגית כאן בבית החולים ובמחשב שלה כתוב שחור על גבי לבן שבמהלך 2014 הייתי אצל ראומטולוג,פעמיים באותה שנה.

וזה נשכח ממני.

מסתבר גם שאחד הכדורים הקבועים שאני לוקח הוא טיפול נגד התפרצות הסקלרודרמה ואני כן לוקח טיפול רפואי,אז זה שאני לא זוכר והרופאים רושמים שאני ללא טיפול תרופתי מסוף 2010 זה מילא,אבל בדיקת מחשב פשוטה הייתה מעלה 2 דברים

הראשון שההתפרצות השניה של הסקלרודרמה הייתה ב2011 ובמהלכה טופלתי בכדור הזה ולכן לא יכול להיות שאני ללא טיפול תרופתי מ2010 כי במהלך 2011 אושפזתי וטופלתי גם בכדורים וגם בחומרים אחרים לוריד

ושלא כל הבעיות שיש לי נוגעים לסקלרודרמה,כלומר הן לא תופעות לוואי שלה.

עכשיו התברר שהבעיה בפה לא קשורה ישירות לסקלרודרמה(איזו מילה ארוכה ומעצבנת) אלא קשורה למערכת החיסונית של הגוף שהיא כנראה לא חזקה מספיק והפצעים בפה הגיעו בגלל דלקת כלשהי שהתפתחה לה ותוצאותיה הביאוני עד הלום.

בקיצור יש יתרונות וחסרונות לשהיה בבית החולים.

ראשית גיליתי את דייסת הסולת בארוחות הבוקר.אל תשאלו איזו חדווה ודיצה נתקפתי שראיתי וטעמתי את דייסת הסולת.

כבר כתבתי על זה,בילדותנו אבא שלי היה משכים קום בשבת ומכין לאחותי ולי צלחת דייסת סולת עם סוכר וזה היה טעם גן עדן !

אני זוכר את הרגשת החום בחזה בעיקר בחורף אחרי שאני אוכל את הדייסה הנהדרת הזאת 

והתחושה חזרה עכשיו.

אני ממש נהנה לאכול אותה בארוחת הבוקר.

בכלל נחמד לי לאכול 3 ארוחות מסודרות ביום,סוג של חזרה אחורה.

נכון שארוחת צהריים בבית החולים נחשבת ללהיט מאוד קטן ,אבל החלטתי שאני טועם מהכל

והיום למשל היה מרק עדשים ואני לא איש של מרקים בכלל,אבל מאתמול אני לוגם מרק לארוחת צהריים וזה ממש בסדר לי,חוץ מהמרק הייתה צלחת עם קציצה לא רעה וקוסקוס.

עכשיו אני לא אוכל קוסקוס.

לא מצליח להבין מה מוצאים במאכל הזה אבל במשפחתי,ילדיי וזוגתי מתים על קוסקוס ועל המרק המתלווה לו וכשראיתי אותו היום בצלחת אמרתי לעצמי שאוכל אותו וזה לא היה רע,מודה.

אז יש 3 ארוחות וזה נחמד לי ואני קורא ספרים ובמהלך היום כמעט לא צופה בטלויזיה ובעיקר נח.

מקבל תשומת לב ממשפחתי הרחבה וחבריי לעבודה שזה נעים,לא שהייתה חסרה לי תשומת לב אבל זה עדיין נחמד.

כאמור אני מבקש מכל מי שלא המעגל המשפחתי המיידי שלא יבואו לבקר,טוב לי בשקט שלי.

אתמול עשו לי ביופסיה בפה וזריקות ההרדמה היו הדבר הכי כואב שעברתי בשנים האחרונות ,באמת,אחרי שהמקום נרדם והרופא עשה מה שעשה ואחכ תפר את המקום עוד ישבתי די רועד על הכיסא.

היום בביקור רופאים היו כאן באמת המונים מהם,הפרופסור מנהל המחלקה וסביבו רופאים וסטאג'רים כחול אשר על שפת הים וכולם ממשמשים אותי חופשי:-)

רק שמסתבר שמכון הביופסיה סגור היום ולכן אין אפשרות לקחת לי ביופסיה שניה שרצו לקחת מהגב בגלל הגרד שיש לי ולכן מחר אחרי הסיבוב רופאים אשלח לחופשת שבת קצרה,אחזור במוצ"ש וביום ראשון בבוקר יעשו את הביופסיה השניה שכולי תקווה שלא תכאב כמו הראשונה.

ואחרי זה נדמה לי שישחררו אותי אלא אם ירצו לעשות עוד כמה בירורים במסגרת בית החולים.

בכלל היה רעיון מצויין להגיע לכאן ואתמול אפילו התקשרה רופאת המשפחה המקסימה שלי לברר מה שלומי.

אז זהו,אני בהחלמה ונקווה לטוב.

תודה לכל התומכים והמאחלים בריאות.

אני סיימתי ,תיהיו טובים

נכתב על ידי טליק , 30/8/2018 14:29  
28 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של טליק ב-2/9/2018 14:41
 



"לוקח פסק זמן"..


06:20  בבוקר,מחלקת עור,בית חולים תל השומר.

אושפזתי (למי שלא ראה בפייסבוק..) אתמול בערב בבית החולים.

מה,כאילו להתחיל מהתחלה?

טוב נו,כבר התעוררתי והתקלחתי ולפני זה לקחו לי בדיקת סוכר ומדדו לחץ דם וארוחת הבוקר ב07:00  ,אז בנתיים אכתוב.

כבר שנה פחות או יותר שאני סובל מהאפטות בפה,עניין מציק שהולך וחוזר.

לפני זה בחיים לא היה לי

מרחתי משחות כאלה ואחרות,התלוננתי אצל רופא השיניים שלי וזהו.

לפני כחודש התחיל לכאוב לי בתוך הפה,עזבו מיקומים ותאורים

הלכתי לבית מרקחת הצטיידתי במשחות ומלבד הקלה על הכאב  באופן זמני הפצעים לא נרפאו,להיפך.

הלכתי לרופא שיניים והוא אמר שזה בכלל לא בתחומו,שאני צריך לקבוע תור לרופא פה ולסת

קבעתי,אלא שהתור נפל יום לפני הארוע שארגנתי לזוגתי,הייתי מאוד עמוס ולחוץ ובדיוק הכאב פחת ולכן ביטלתי את התור.

יומיים אחרי הארוע הכאב חזר.

לא סתם חזר,התקשיתי לאכול.

קבעתי תור חדש לרופא פה ולסת,הבעיה היחידה שהתור הכי קרוב היה ל22 באוקטובר !

והקטע הכי גדול שביום חמישי היה הארוע וזוגתי לקחה חופש ביום ראשון וקבענו שניסע כפינאלה של יום ההולדת ,למסעדה ששמעה יצאה למרחוק בשוק נתניה,"הפינוקים של כרמל " נדמה לי שקוראים לה ,שבדף הפייסבוק של כמה אוהבי אוכל,קיבלה סופרלטיבים רבים על רבים.

אבל ביום ראשון לא יכולתי להכניס לפה שום דבר והנסיעה נדחתה.

קבעתי תור לרופאת המשפחה ביום שני אחר הצהריים כדי שתסתכל על הפה

וכשהיא הסתכלה היא אמרה שמאוד כדאי לגשת למיון.

גם בגלל שאי אפשר להמתין עד ה22 באוקטובר לתור לרופא פה ולסת וגם כי הטיפול בעסק הזה דרך קופת חולים יקח זמן.

היא חשבה שהפנייה למיון תגרום שאבדק ואפילו אתאשפז אם צריך לכמה ימים אבל אפתור את הבעיה.

אז אתמול בבוקר נסענו לתל השומר.

אם חשבתי שבגלל שאני מגיע למחלקה ספציפית ולא למיון הרגיל שבו התהליך ארוך יותר כי אתה לא מגיע מאובחן,טעיתי

אומנם התקבלנו די מהר במחלקת פה ולסת,ראינו רופא כזה ורופא אחר,בסך הכל עברתי 5 רופאים מקצועיים ,שלו הייתי קובע אליהם תור דרך קופ"ח מכבי

הייתי צריך להמתין 3,4 חודשים לבדיקות ,לתשובות של צילומים וכו'

כאן הכל נעשה במרוכז ומהר ויש תשובות תוך שעה או שעתיים וממשיכים הלאה.

בקיצור 9 וחצי שעות ביליתי במיון שבסופן החליטו לאשפז אותי במחלקת עור.

כזכור אני סובל ממחלה כרונית בשם סקלרודרמה וחלק מהבעיה בפה נגזרת מהמחלה הזאת שמן הסתם תופעות לוואי רבות לה והיא גורמות לנזקים בגוף גם אם לכאורה אין קשר למחלה הראשית.

האמת שמאז ההתפרצות האחרונה של המחלה ב2011,אז עברתי שנה לא קלה עם טיפולים לא קלים

לא חזרתי לביקורת מאז וכמובן לא היו לי תרופות שנגעו ישירות לסקלרודרמה והקטע הכי מצחיק שב3 לאוקטובר ,עוד 5 ימים,יש לי תור לראומטולוג שטיפל בי אז ב2011,מה שנקרא,"חזרנו אלייך שנית"

אגב את התור אליו קבעתי באפריל או במאי וששמעו שהתור נקבע לאוקטובר אמרו בשביל מה לחכות כל כך הרבה זמן,לך לפרטי.

הלכתי לפרטי,שילמתי כסף ואפילו לא ביקשתי החזר ,הרופאה הייתה כל כך לא אמפטית שלא חזרתי אליה עם תשובות לבדיקות שהיא שלחה אותי .

תראו אני יודע שצריך ללכת באופן מסודר לרופא,ודאי כשאני סובל ממחלה כרונית שמתפרצת פעם בכמה שנים

אני גם יודע ומבין שצריך פעם בשנה לפחות לעשות בדיקות דם ועוד כהנה וכהנה

לא תמיד אני עושה בזמן,בסדר,אני לוקח אחריות על העניין הזה וודאי לא מאשים אף אחד בתחלואי ואני לא רוצה שרופא יגער בי,אני לא זקוק לחינוך מחדש.

אז יכול להיות שלו הייתי עובד לפי הפרוטוקול לא הייתי מגיע לאישפוז הזה,בסדר,ככה אני ולא נראה לי שאשתנה כבר.

זהו,אז אני כאן,ליבי התחמם שכתבתי אתמול בפייסבוק שאני נמצא כאן קיבלתי מליוןתלפים איחולי החלמה וחיזוקים.

אני אגב מאלה שלא אוהב שעולים אלי לרגל לביקור חולים,אני מעדיף שרק זוגתי וילדיי יבואו וזהו

אצל זוגתי למשל זה הפוך לגמרי,כל מי שמאושפז במשפחתה הרחבה מייד זוכה לעלייה לרגל,עם תקרובת כזאת ואחרת וחשוב שידעו שהיית ומילאת את חובתך האזרחית,יש לעניין הזה יתרונות כמובן,אני בוחר לוותר עליהם.

אני מקווה שיהיה לי זמן לקרוא למרות שאוטומטית עשיתי מנוי לטלויזיה שמעל המיטה ואם אראה שאני לא ממש צופה בה,אבטל את המנוי ואתרכז בקריאה.

תיכף ארוחת בוקר,ארוחת ערב לא הייתה להיט גדול.

אני סיימתי,תיהיו טובים

 

 

נכתב על ידי טליק , 29/8/2018 05:12  
38 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של טליק ב-30/8/2018 19:58
 



שיא הרגש


לתקליטם השישי קראו חברי להקת משינה "שיא הרגש"


אתמול שיא הרגש היה שבמקום לשיר את השיר שהתכוונתי בהתחלה לשיר


קראתי אותו בקול רם לזוגתי


לכאורה  הוא שיר אהבה קליט ופשוט 


המילים שלו חוברו על יד התמלילן המוביל של המוזיקה הים תיכונית יוסי גיספן


והלחן הופקד בידיו הבטוחות של היוצר המצויין שמעון בוסקילה


לביצוע השיר נבחרו 2 זמרים שיודעים דבר או שניים על לרגש


חיים משה ויואב יצחק


בחרתי את השיר הזה בעיקר כי הפנייה הגברית לאשה שהיא נשוא השירה היא נטולת אגו לחלוטין


כלומר הגבר לא מונה בפני האשה את מעלותיו הנשגבות ומצפה ממנה ליפול לרגליו כי אין עוד מלבדו


אלא ההיפך


היא מרכז העולם בשבילו והוא מודה לה שבטובה הסכימה להענות לחיזוריו


גם הבטחה יש כאן ,ללכת אחרייך לכל מקום בכל זמן וזה ממש לא מובן מאליו


בדרך כלל נשים מוותרות בנושא הזה והלכות עם בני זוגם למקום בקצה העולם שם הציעו לו עבודה


הוא לא מתיימר לשדר חוזק


הוא לא "הגבר" והוא מודה לה שהיא תומכת בו בזמני משבר ולא נותנת לו להתפרק


לכאורה לא מדובר  בגבר טיפוסי שצריך להוכיח את גבריותו כל הזמן ובכל מקום (ודאי על הרקע של הפוסט של "מצלמה" שנמצא במסגרת הפוסטים החמים..)


ואהבתי את זה


אני מודה שלא כל המילים יושבות לי בפה בצורה טבעית,אבל זה באמת שולי


אז הנה מילות השיר כהתחלה


 


"מאז שנפגשנו היה לי ברור



שזו התחלה מתוקה של סיפור



מרגע לרגע הבנתי יותר



שכאן זה התחיל ולא יגמר



רוצה להגיד לך כדאי שתדעי



אני בעננים שאת לצידי


ברגעים שאני לא איתך



יש מי שלנצח אוהב רק אותך



ואין בעולם עוד כזאת אהבה



כמו אז בתנ"ך כמו אדם וחווה



אני רוצה שתדעי זה מכאן עד הסוף



בטוב וברע אני אמשיך לאהוב



אמריא לשמיים אחצה את הים



אלך אחריך עד סוף העולם



רוצה שתדעי זה מכאן עד הסוף



בטוב וברע אני אמשיך לאהוב



אמריא לשמיים אחצה את הים



אלך אחריך עד סוף העולם



כשאת מאושרת אז טוב לי בלב



ואם את נשברת גם לי זה כואב



כי את משלימה בי את מה שחסר



אוספת אותי כשאני מתפורר



הביטי אלי ותראי שאני



חצוי וזו את החצי השני



באש ובמים אהיה לך חומה



אתן את חיי בשבילך נשמה


ואין בעולם עוד כזאת אהבה..


 



 


 


אני סיימתי תיהיו טובים

נכתב על ידי טליק , 24/8/2018 10:08  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של טליק ב-25/8/2018 09:31
 



לדף הבא
דפים:  

444,186
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , ספורט , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לטליק אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על טליק ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ