לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 


"פנימי גובלן" הוא מונח שלקוח ממערכון של הגשש החיוור המדבר על סוג של תפירה עילית.ככה הייתי רוצה שיחשבו על הכתיבה שלי,סוג של כתיבה עילית .
כינוי:  טליק

מין: זכר

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2019    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2019

"שנת חמישים סוף דצמבר,בחוץ מלחמת רוחות"


לא כתבתי כל השבוע,יש לי תחושה שכל פוסט שלי בזמן האחרון מתחיל במילים האלה


אבל השבוע באמת היה שבוע לא קל.


היה קור כלבים ואני שרגיש לקור,די סבלתי.


על זה תוסיפו שזוגתי כבר ביום חמישי שעבר התחילה להיות חולה,צינון,חום גבוה שעלה וירד


והכל נפל עלי,אגב אני לא מתלונן,עשיתי הכל כל השבוע כולל העובדה שהכנתי לבד את כל ארוחת השבת,ערכתי את השולחן,הסרתי ממנו,החזרתי אוכל למקרר ועשיתי מדיח


(הילדים כמובן עזרו אבל כל אחד ממהם ממהר לעניניו וזה בסדר,לא מקטר).


ביום ראשון באחד השיאים של הקור השבוע,הייתה אזכרה לאמא שלה,חמותי,עברו 19 שנה מאז הלכה לעולמה.


זוגתי  נשארה  בבית ואנחנו כל שאר המשפחה נסענו לבית העלמין.


תשמעו,בית עלמין ירקון זו מדינה גדולה שנורא קל ללכת בה לאיבוד ולמצוא חלקת קבר של יקירך שאתה מגיע לשם פעם בשנה זה לא קל,מה עוד שכל הזמן בונים שם.


היינו 7 דקות על השעון ליד הקבר,היה קור מקפיא ולדעתי היינו יכולים לוותר בשקט על הטכס ולהתפלל בבית


אבל אצלם לא מדלגים על שום שלב... סדר זה סדר..


באותו יום בערב הלכנו לרופאת המשפחה שרצתה לתת לזוגתי 5 ימי מחלה  והיא לא רצתה,אמרה שהיא חייבת לחזור לעבודה ועוד כל מיני דיבורים פטריוטים אידיוטים,


גייסתי את כל תעצומות הנפש שלי ויחד עם הרופאה הכרחנו אותה לקבל 2 ימי מחלה וגם התחייבות מפורשת לקחת את התרופות.


וזה לא דבר של מה בכך ,כי עד המחלה הזאת (ברונכיטיס) זוגתי לא לקחה תרופות בכלל,"הגוף יתגבר לבד",הגוף מייצר ככה ומייצר אחרת,


אבל מה לעשות שהגוף משתנה והוא פחות חזק מבעבר כשעולים בגיל.


ולשמחתי היא הבינה את זה ולקחה את כל התרופות שרשמה לה רופאת המשפחה למרות הרתיעה.


ביום רביעי היא חזרה לעבודה והיום כבר החלימה כמעט לגמרי


ובא לציון גואל וגלמידי לרחל..


משהו נוסף שרציתי לומר בקשר לקור ולחורף,


זו הפעם הראשונה החורף הזה שאני חייב לתכנן מראש מה ללבוש.


כלומר לתכנן מראש את סוג הבגדים שאלבש כדי שיהיה לי בעבודה גם נוח וגם חם מספיק


חלקיכם ודאי מכיר שבמקומות עבודה גדולים יש את האסכולה שגורסת שלא משנה כמה קר בחוץ,צריך חלון פתוח


והאחרת שגורסת  חלון סגור בכל מחיר, שכולם ימותו מחנק ומחיידקים,העיקר שיהיה חם.


טוב אני מודה שאני באסכולה השניה.


אני לא אומר שצריך לסגור את כל החלונות,אבל בשביל אוויר אפשר לפתוח חלון צדדי,לא את זה שמזרים אוויר קר לאמצע החדר,אני סומך על החלון הצדדי שיכניס אוויר לכולם,לא צריך לקרר למוות את כל החדר.


או שיש חכמולוגים אחרים


אני עובד בכמה עמדות עבודה,בעמדה בחדר ספציפי אחד,הבנות שעובדות שם רוצות אוויר אבל שהחלון לא יהיה פתוח לרווחה אלא רק רבע ,וכשהוא פתוח בצורה הזאת הוא בא ישר לעמדה שלי ומקרר את האמאמא שלי


ולא מתאים לי,אז אני אומר בכל פעם שאני נכנס לחדר הזה שאם רוצים,אפתח את החלון לרווחה ואם לא רוצים,אסגור אותו לגמרי עד שאסיים את מה שבאתי לעשות.


בדרך כלל הן מעדיפות שאסגור את החלון:-)


אם נחזור רגע למה ללבוש ביום חורף קר כזה אז אומר שגיליתי השנה את הגטקס,,כלומר את גופיות הגטקס,תחתוני גטקס לא לבשתי למרות שאני לא שולל את האפשרות בעיקר שאלך למשל למשחק כדורגל בירושלים,אבל אז הבעיה היא בכפות הרגליים ופחות בגוף ואני לא זקוק לתחתוני גאטקס,בני הצעיר מסתבר הוא חובב נלהב של תחתונים כאלה והוא גם מסתובב איתם בבית בגאון


אז ליום קר אפשר ללבוש גופיית גטקס ועליה סוודר


גיליתי שללבוש גופיית גטקס עם שרוולים ארוכים ועליה ללבוש חולצת טריקו קצרה שתשווה לך מראה "קולי" לגמרי או מגניב,זה לא מספיק.


כלומר המראה באמת מגניב והכל אבל זה לא מחמם מספיק ואתה עלול להקלע לחובבי חלון פתוח שמסרבים לסגור אותו (בעיקר אם ירחם השם יש מישהו שמשמיע שיעול וכולם נזעקים שהנה תיכף החיידקים מתפשטים בחדר ואוי ואבוי חייבים חלון פתוח ואז סגנון הלבוש הזה לא מתאים.


עכשיו גם הבנתי שצריך מגוון לכל יום מימות השבוע,אי אפשר לבוא באותו סוודר יומיים רצוף ואני נאלץ לחשוב על ואריציאות לבוש שלא חשבתי שאקדיש להם מחשבה בכלל,אבל אין ברירה.


אז השבוע הזה מסתיים ואתמול והיום היה כבר מזג אוויר סביר ,אבל מעבר לשבת הוא כנראה לא ימשך וביום ראשון החורף חוזר.


טוב,נתמודד


רציתי להתייחס לפוסטים האחרונים של קיימן ידידי הטוב,אבל הפוסט הזה בלי להתכוון ניהיה ארוך ולא אלאה אתכם במחשבות שעלו לי בהמשך לפוסטים שלו,מחשבות ומסקנות די מענינות אני מוכרח לומר אבל אשמור אותן לפוסט הבא.


לסיום אני רוצה לעלות לכאן שיר שדובר עליו ועל דומים לו בתוכנית "בית פזמון" המצויינת בערוץ 10


התוכנית עסקה בקשר שבין הדור שעבר את השואה לדור השני שנולד בארץ או סמוך לעליית ניצולי השואה לארץ ועל חוויית בני הדור השני.


השיר שבחרתי לעלות לכאן הוא אחד השירים הטובים שנכתבו כאן ודאי על חוויית בני הדור השני.


"חלון לים התיכון" של יהודה פוליקר.


שיר שמזכיר לי באופן אישי את חיפה בשנות החמישים של המאה הקודמת,גרנו בכרמל צרפתי בסמטה משדרות או"ם שהפכה לשדרות הציונות אחרי החלטת האום שהציונות היא גזענות ומחלון המטבח שלנו ראו את הים וקצת מהנמל,נמל חיפה


 


תקשיבו לבוזוקי !



 


 


מילים יעקב גלעד


לחן יהודה פוליקר


 


הבטחתי לכתוב כשנסעתי
ולא כתבתי מזמן



עכשיו את כל כך חסרה לי
חבל, חבל שאת לא כאן.



אחרי שהגעתי ליפו
תקוות נולדו מתוך יאוש



מצאתי לי חדר וחצי
על גג של בית נטוש.



יש פה מיטה מתקפלת
אם נרצה שלושתנו לישון



את אני והילד
מול חלון משקיף לים התיכון.



ואולי מרחוק יש סיכוי אחד למיליון



ואולי מרחוק איזה אושר מתגנב אל החלון.



שנת חמישים סוף דצמבר



בחוץ מלחמת רוחות



השלג צנח כאן לפתע



לבן מזכיר לי נשכחות.



עוד הפצע פתוח



לו רק היית איתי עכשיו



הייתי ודאי מספר לך



את מה שלא יגיד מכתב.



כאן אם תרצי יש לך בית



ואותי יהיה לך המון



צחוק ילדים בין הערביים



מול חלון משקיף לים התיכון.



ואולי מרחוק


יש סיכוי אחד למיליון



ואולי מרחוק


איזה אושר מתגנב אל החלון.


 


אני סיימתי,תיהיו טובים


 

נכתב על ידי טליק , 11/1/2019 08:12  
40 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של טליק ב-13/1/2019 18:51




450,167
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , ספורט , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לטליק אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על טליק ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ