לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 


"פנימי גובלן" הוא מונח שלקוח ממערכון של הגשש החיוור המדבר על סוג של תפירה עילית.ככה הייתי רוצה שיחשבו על הכתיבה שלי,סוג של כתיבה עילית .
כינוי:  טליק

מין: זכר

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2017    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2017

אילו ספרים אהבתם בילדותכם?


אני ממשיך את טראנד הזכרונות וגולש לאיטי אחורה


ובשביל המתאבן אני רוצה להביא לכאן את אחד השירים הכי יפים שנכתבו כאן לילדים.


בחייאת, תקראו בסבלנות


 


בארץ סין / לאה גולדברג (מתוך: מה עושות האיילות)


 



בארץ סין גר צ'ן-סו-לין
בבית עם גינה
ולו שלושה בנים גדולים
ובת אחת קטנה.



יפה בתו של צ'ן-סו-לין
רגלים לה קטנות
והיא נועלת סנדלים
ממשי דק מאוד.



והיא צועדת צעדים
זריזים ועדינים,
והיא רוקדת ריקודים
בגן השושנים.



ואבא חמד צ'ן-סו-לין
קורא לה "פרח זיו"
וכל אחיה הגדולים
קוראים לה "בת אביב".



יצא לדרך צ'ן-סו-לין:
- "אשוב אחרי שבת.
אתם בנים, בנים גדולים,
שמרו-נא על הבת!"



ופרח-זיו אמרה לאב:
"אם בשלום תשוב,
ארקום לך אבנט זהב,
וגם ארנק זהוב."



ישבה, רקמה בחוט של פז
רקמה ימים שלושה:
על האבנט כנפי אווז
ונחל, אף חורשה.



אמר אחיה הגדול:
"אני יוצא עכשיו,
ולך אביא מעיל כחול
וסנדלי זהב."



אומר האח הבינוני:
"חכי אחות יפה,
אצא אביא לך גם אני
זוג סנדלי קטיפה"



אומר אחיה הקטן:
"לא, לא אטוש ביתי,
כי אעמוד בקצה הגן
לשמור על אחותי."



בלילה בא דרקון שחור,
דופק על שערם:
"אני בן מלך וגיבור
מהר-ההר הרם!



שמעתי כי לך אחות
יפה וחיננית,
ולאימי חמש שפחות,
אך אין לה רקדנית!



תן לי מיד את אחותך,
תן לי החמודה,
ולא - אסירה את ראשך
בחרב החדה!"



ענה האח: "את אחותי
לא תקבל, הזד!
ולא נקל לך איתי,
גיבור, להתמודד!



כל רמש קט אשר בגן
לוחם הוא לימיני,
מיד יצא צבא איתן
מכל פינות גני!"



אז מגנו של צ'ן-סו-לין
יצא צבא גדול:
עשרים ושתים נמלים
וגנרל חרגול.



והחרגול קרא בקול:
"כל איש-צבא, הכון!
כי האויב נפול יפל,
נכה את הדרקון!"



יצאו ונלחמו בסך
בשער של הגן,
והדרקון נמלט, ברח,
ולא נודע לאן.



בבוקר שבו האחים,
הביאו מתנות,
ולקטון שבאחים
הריעו שיר גבורות:



"בסין כמוך אין גיבור
אחינו החביב,
מידי דרקון, דרקון שחור,
הציל את בת-אביב."



שמחה רבה, הביתה בא
גם אבא צ'ן-סו-לין,
נדב ריבה לחיילים
לצבא הנמלים.



ולבתו מעיל כחול
וסנדלי-זהב,
ולחרגול, ולחרגול,
שריון-פלדה נדב.



בארץ סין גר צ'ן-סו-לין
בבית עם גינה,
ולו שלושה בנים גדולים ובת אחת קטנה..


 


השיר התפרסם בעיתון דבר לילדים בשנת 42 ואחכ יצא בספר המיתולוגי " מה עושות האיילות "ומאז שיצא,זכה  לצאת בעוד 2 מהדורות


על גולדברג אפשר להוסיף את קדיה מולודובסקי עם השיר המפורסם גלגולו של מעיל ומרים ילן שטקליס שספר הילדים שכתבה הפך לנכס צאן ברזל כששמוליק קראוס  הלחין חלק משירי הספר ולהקת החלונות הגבוהים שרה


 


אילו ספרים אתם אהבתם?


 

נכתב על ידי טליק , 13/10/2017 09:17  
36 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של עמית ב-17/10/2017 13:31
 



"לאור הירח ולאור הכוכבים ,כשהשקט מדבר בשביל עצמו באין עונים"


החלפתי את התחנה אליה אני מקשיב בזמן שאני נוהג


במשך הרבה זמן הקשבתי לגלגל"צ אבל לאחרונה הרגשתי שהיא מבאסת אותי ואני רוצה מוזיקה אחרת ועברתי ל88fm


ושם אני מרגיש בבית.


מוזיקה ישראלית,קצת לועזית אבל לא במינון של גלגל"צ וודאי לא  מוזיקאים שמצרימים לי את האוזן וככה אני משייט לי בשעות השחר כשאני נוסע לעבודה ונהנה לי.


בעבר כבר סיפרתי היה לי אוסף גדול של תקליטים,תקליטי ויניל כמובן פינק פלויד,סנטנה משולש,פליטווד מק,כמה פיל קולינס,כמה ג'נסיס


כמה ביטלס,למרות שהם האהבה המוקדמת שלי


הרבה ישראלים בעיקר אריק איינשטיין,שלום חנוך רמי פורטיס המוקדם,תמוז, כוורת וכו'.


לפני שהתחלתי לקנות תקליטים הייתי צמוד לטרנזיסטור


ברור היום שאף אחד לא יודע מה זה טרנזיסטור וגם אין בו כבר צורך כמו דברים רבים אחרים ששימשו אותנו


הפוסט הזה אגב נוצר מטריגר של 2 ענינים


האחד הוא צילום שמצאתי בפייסבוק של המסעדה המיתולוגית של אדון מנגן בנחלאות בירושלים.


מנגן הייתה מסעדה ביתית שהאוכל בושל בה אז על פתיליות(פתיליות ילדים רכים,היו אמצעי הבישול לפני התנור ולפני הכיריים גז.)


היה לנו טקס די קבוע בימי שישי בשנות ה 70 בירושלים


היינו בסביבות 11 "יורדים העירה".


ככה זה בירושלים,יורדים העירה,כלומר לוקחים אוטובוס מהשכונה בה אתם גרים ונוסעים למרכז ירושלים שאז היה במשולש הרחובות בן יהודה ,קינג ג'ורג' ויפו (אולי גם היום,אבל אני כבר לא ירושלמי ולכן איני יודע)


בפועל,לא הייתה לנו שום ירידה בדרכנו העירה,אם כבר היו עליות,אבל הירושלמים טבעו מטבע לשון: "יורדים העירה" או בקיצור ובעברית לא תקנית,יורדים לעיר:-)


היינו מסתובבים במרכז המדובר כדי לראות ולהראות ,אחכ הולכים ברגל למסעדת מנגן בנחלאות


 





אדון מנגן עומד בפתח המסעדה ששכנה בבית ערבי מרהיב בשכונת נחלאות,


בראש התפריט יש תאריך שאני לא יודע למה נרשם אבל כתוב שם 9.10.75


שימו לב לתבשילים ולמחירים  מדובר על שנת 75 כאמור.


אחרי שהיינו מסיימים לאכול אצל מנגן היינו הולכים לסרט בסינמטק הישן בבית אגרון או בתיאטרון ירושלים ובלב תפילה שהסרט יסתיים בזמן כדי שנספיק לאוטובוס האחרון לבית הכרם.


איך אתם הייתם מבלים את ימי השישי שלכם בצעירותכם?


האמת שעברו כמעט 3 שעות מאז התחלתי לכתוב,רב הזמן עבר עלי בנסיונות כושלים לערוך את התמונה 


ועכשיו שכחתי מה היה הטריגר השני לכתיבת הפוסט


אבל פטור בלא כלום הרי אי אפשר והכותרת היא שורה מהשיר המצויין של להקת כוורת ףהבלדה על ארי ודרצ'י'


אתמול נסעתי לירושלים וחזרתי וכל הדרך שמעתי קלטת של ההופעה בפארק של כוורת


אז הנה בונוס השיר הבלדה על ארי ודרצ'י


 



 


שיהיה חג שמח ומועדים לשמחה


אני סיימתי,תיהיו טובים


 


 

נכתב על ידי טליק , 11/10/2017 11:14  
40 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של טליק ב-13/10/2017 11:41
 



שלושה סיפורים בשלוש תמונות


מישהי בדף שלי בפייסבוק אמרה בהקשר של שלושת החגים : ראש השנה ,יום כיפור וסוכות שהם חגים יותר משפחתיים על יתרונותיהם וחסרונותיהם.

כשיש  הרבה ימי חג מוצאים תעסוקה גם בבית וכך בסידור אחד המדפים בארון האיכסון,נפלו לידי 3 תמנונות שקצת השתכחו ממני.

צילמתי אותם בסמרטפוני החדש והמצ'וכלל ואני רוצה לעלותם לכאן ולספר  על כל אחת מהן



בצילום הזה מצולמים אבא ואמא שלי ואני הפעוט נדחק ביניהם

התמונה צולמה באוגוסט 54 בגן האם בחיפה

אני בן כמעט 3,שניהם בני 22 !

אבא למד בטכניון ואמא עבדה במעבדה של קופת חולים במעלה שדרות או"ם שברבות הימים שמה שונה לשד' הציונות וגרנו ברח פועה

רחוב שיצא משד הציונות.

לפני שנתיים שנפשנו בחיפה נסענו לראות את הבניין,לא זכרתי באיזו כניסה גרנו וודאי לא באיזו דירה

אין לי הרבה זכרונות  מילדותי המוקדמת בחיפה מלבד העובדה שמחלון המטבח ראו את  נמל חיפה ופיסת ים

ואת דודה חורסי.

דודה חורסי הייתה שכנה קומה מעלינו לדעתי, שעשתה עלי ביבי סיטר,אישה שעלתה מבולגריה,גדולה ומאוד מחבקת

אני זוכר גם את גן האם כמובן וילדה שקראו לה  רונית.

 

אבא ואמא לדעתי צעירים יותר ,מול הבית של סבא וסבתא שלי בבנימינה.

סבא (אבא של אמא) היה ממיסדי המושבה,הגיע ב1922 עם קבוצת המייסדים,יבש ביצות ונלחם בקדחת וגר באוהל לא מתוח  במקום שהיום היא בנימינה

סבתא הייתה רופאה שעלתה מרוסיה אחרי מהפכת 1917 ונשלחה על ידי ראשי היישוב לטפל בחלוצים שישבו ברחבי הארץ

היא הגיעה לבנימינה רכובה על חמור ,מהון להון הכירה את סבא שלי והם נישאו ב1927 והקימו בבנימינה את ביתם.

סבתא הייתה אשת קריירה וסבא חקלאי,באמצע שנות ה40,בגלל תפקידיה של סבתא בקופת חולים של ההסתדרות הם החליטו למכור את המשק בבנימינה ולעבור לתל אביב


הם קנו בית קרקע ,בשדרות נורדאו פינת רח הירקון,קו ראשון לים (אם לא מחשיבים את גן העצמאות )ושם ביליתי הרבה מאוד קייצים מאמצע שנות החמישים.

בנימינה נשארה בלב של כולנו ודאי של אמא שלי ואחיה,דוד שלי והם באו לבקר שם הרבה וכשאנחנו נולדנו,בילינו שם לא מעט

אך טבעי שאמא תביא את אבא להראות לו איפה שורשיה.

 



אחרי שאבא סיים ללמוד בטכניון הוא מצא עבודה במשרד אדריכלים בירושלים,בהתחלה גרנו בשכירות ברח אלקלעי בטלביה מול הוילה של שרובר שהלכה ונבנתה

וב1958 הם רכשו דירה ברח רבי בנימין 3 בבית הכרם.

רח' רבי בנימין בעת ההיא היה רחוב קטן, בן 3 בנינים בצד האי זוגי ו4 בצד הזוגי,בהמשך הרחוב הלא סלול היה שדה שמשמאלו הייתה חורשת עצים שפעם בשנה היו מתכנסים תחת העצים בחורשה צועדי צעדת ארבעת הימים שהיו נחים שם לפני שצעדו במרכז ירושלים.

מעבר לשדה עמדה האוניברסיטה העברית ובית ספר התיכון שליד האוניברסיטה שהיה באמצע בנייתו

הדירה ברבי בנימין 3 הייתה בת 3 וחצי חדרים לדעתי

ואמא שלי מאוד רצתה שאבא "יסדר" לה גישה ישירה מהמטבח לפינת האוכל כדי שיקל עליה להגיש את האוכל ישר מהמטבח.

נו בשביל זה אבא שלי למד אדריכלות בטכניון,בשביל לעשות לנו חלון בקיר שבין פינת האוכל למטבח:-)

לא יודע מי צילם את התמונה בה שניהם יושבים ברוגע ואוכלים בפינת האוכל

השנה היא כנראה 1959 והם כבר הורים ל2 ילדים למרות צעירותם.


המשפחה הזאת תחייה בשקט ובשלווה עוד 10 שנים עד 1969 עת יתרחש המפץ הגדול.

אני סיימתי,תיהיו טובים

חג שמח

נכתב על ידי טליק , 6/10/2017 07:45  
38 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של טליק ב-12/10/2017 08:25
 



לדף הבא
דפים:  

424,193
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , ספורט , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לטליק אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על טליק ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ