לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 


"פנימי גובלן" הוא מונח שלקוח ממערכון של הגשש החיוור המדבר על סוג של תפירה עילית.ככה הייתי רוצה שיחשבו על הכתיבה שלי,סוג של כתיבה עילית .
כינוי:  טליק

מין: זכר

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2017    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2017

אז איך אתם מפנקים את עצמכם?


באחת התגובות לפוסט הקודם כתבתי שכשאני הולך להיפר אני מפנק את עצמי  בקנייה של גבינה טובה וכאלה וקוץ בתחת שאל בתגובה אחרי איך באמת אני מפנק את עצמי ועניתי לו .


אבל אני חושב שיש מקום להרחיב בסוגיה.


אולי נתחיל בדברים טריוויאלים,לא מעניין אותי בגדים או נעליים,אני לא קונה מהפריטים האלה כדי לפנק את עצמי . 


יש לי 3 זוגות נעליים ואין לי צורך ביותר,בגדים מעבר לצורך הבסיסי לא מענינים אותי ואני קונה חדשים שבאמת צריך לחדש.


לקולנוע הפסקתי ללכת ואם בילדותי ללכת לסרט היה איבנט או לצורך העניין פינוק ,והלכתי הרבה לסרטים,היום עם כל האפשרויות  הכי כיף לי לראות בבית.


לחו"ל לא נסעתי הרבה שנים,בעיקר עניין של סדר עדיפויות כשמגדלים 3 ילדים  ואני שלם לגמרי עם הבחירות שעשיתי בסוגיה הספציפית הזאת.


מספק אותי חופש בארץ  במלון או בצימר פעם בשנה או פעמיים,לא מעניין אותי לנסוע פעם בשבועיים שלושה לבית מלון או לבילוי דומה. 


אז מה כן?


מה גורם לי להרגשה טובה,מפנקת אם תרצו


אז הנה זה בא,

ראשית ספרים ורצוי חדשים ,בחנות ספרים אני מרגיש לגמרי כמו שילד מרגיש 

בחנות צעצועים

והדבר השני והיותר חשוב זה אוכל. 


וכל מה שמסביבו.


אני מת על מסעדות טובות,כבר סיפרתי שקראתי על מסעדה טובה שהמליצו עליה,פשוט קמתי ונסעתי כדי לחוות בעצמי,ככה הגעתי ללא התראה למסעדת מגדלנה בצומת מגדל על כביש 90 או למסעדת כראמה במרכז המסחרי בכפר תבור או לסיור קולינרי בנצרת וכו'


אני מת על  אוכל ערבי אמיתי,אני אוהב חומוס כידוע (אגב חומוס אליהו הגיע בשעה טובה למקום מגוריי,עוד לא יצא לי לאכול בו למרות שאכלתי בחומוס אליהו במספר מקומות והוא באמת טוב ).


כשעושים מפגש של החבר'ה הקבועים אנחנו נפגשים במסעדה ואני אחראי למצוא מסעדה טובה כדי שכולם יהנו


כך הגענו למסעדת הבשרים במושב משמר  איילון ולזאת במושב ינוב על כביש 57 סמוך לכפר יונה,אכלנו במסעדה מצויינת בעין כרם  ונסענו בחורף סוער וקר בדרך לא דרך למסעדת עין חוט מעל עין הוד ,אגב אחת הארוחות הכי טובות שאכלתי ever.


אני מאוד אוהב גבינות והייתי באגאתה ברמת החייל ,מקדש גבינות די חדש מצויין,הייתי במסעדה במושב טל שחר בשפלה, אני אוהב על אוכל בוכרי וגיליתי מסעדות קטנות וביתיות באור יהודה ובשכונת שפירא בתל אביב.


יש לי חוסר בקטע של מסעדות שוק אותו אני מתכוון להשלים בקרוב בשוק הכרמל,בשוק התקווה ולחזור לשוק רמלה


בימי רווקותי הכרתי מסעדות מצויינות בירושלים וגם בעיר העתיקה של ירושלים ולא רק חומוסיות.


נסעתי לביסטרו מיכאל בכפר לימן אחרי נהריה ונהנתי מאוד מהאוכל,אני משתדל היום להמנע ממסעדות של שיפודים צ'יפס סלט למרות שיש כאלה משובחות כמו זו בעיר שלומי ליד מעלות ששכחתי את שמה,הייתי בעזאבה בכפר ראמה על כביש כרמיאל עכו וזו הייתה חוויה קולינרית מענינת שארצה לחזור אליה


ועוד כהנה וכהנה


זה הפינוק שלי והוא כולל קניות של אוכל בכל מיני מקומות בארץ כמו 


במחלבת עברי בבית חשמונאי,ירקות ופירות במשק עזריה בואכה  לטרון ובמרכז המסחרי בכרמי יוסף על כביש 44.


בקיצור אני בטוח שהבנתם את הפואנטה.


אז מה מפניק אתכם?


בלי קשר:


מחר מתחילה הליגה הלאומית בכדורגל ואהובתי הפועל קטמון ירושלים שאני אחד החברים בעמותה המנהלת את קבוצת האוהדים יוצאת לדרך ואני מקווה שזו תיהיה עונה מוצלחת ופוריה.


הבן החייל מגיע מחר אחרי שבועיים שלא היה בבית ותיכף נלך לקנות לו בשם אחיו העסוקים מתנת יום הולדת(בכסף שלהם) ומחר נחגוג לו יום הולדת באיחור קטן.


אני סיימתי,תיהיו טובים


 


 

נכתב על ידי טליק , 17/8/2017 17:53  
27 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שלגיה מהבית ב-18/8/2017 01:04
 



שינויים בהרגלי צריכה


אנחנו מבשלים כל יום שישי ל3 ימים קדימה וביום שני או שלישי משלימים חוסרים.


מתחילת נישואינו לא הסכמתי להיות עבד של המטבח אני קורא לזה.


בבית הורי בילדותי ונעוריי לא עשו עניין מאוכל,אמא שלי לא ידעה לבשל מעבר לדברים בסיסיים ואני זוכר שכשנחה עליה הרוח הייתה עושה ניסיונות בישול  מספרי בישול של התקופה טרום רות סירקיס.


סבתא שלי שגם היא לא בישלה אבל לה הייתה מבשלת,והיא הייתה משנעת לנו פעם בשבוע או שבועיים אוכל ממה שהגב לנדאו כך קראו למבשלת הייתה עושה.


לא הייתה יצירתיות מיוחדת באוכל של גב לנדאו שהייתה עולה חדשה( בשנות ה60) מפולניה,אבל היא הייתה הבשלנית היחידה בסביבתנו.


אני גם לא זוכר שבשכונות שבהן גרנו (קודם בטלביה ואחכ בבית הכרם) השכנים שלנו התעסקו באוכל יותר מאיתנו,לא היה עניין כזה ואין לי זכרון שאני אוכל כילד מאוכל ששכנים עשו וזה היה טעים ויוצא דופן. אני מציין את זה בעיקר כי כשמסתכלים בנוסטלגיה אחורה ונזכרים בשכונת ילדותינו רבים מספרים שבתי השכנים היו פתוחים ואפשר היה להכנס בלי לעשות עניין וזה נכון אבל אני לא זוכר שמישהי מהשכנות הכינה אוכל שליקקנו את האצבעות אחרי שאכלנו,כנראה שסיפורים מהסוג הזה היו בשכונות אחרות לצערי:-)


זה הרקע הקולינרי בו גדלתי.

אבא שלי היה תורם את חלקו בעשיית אוכל בשבתות כשהיה מכין לנו דייסת סולת ומאוד אהבנו לאכול אותה ,חמה ומתוקה.


כשהכרתי את זוגתי אחד הדברים ששמתי אליהם לב שאמא שלה הייתה עסוקה רב הזמן במטבח.


אצלם כל יום נעשה אוכל טרי,זאת ועוד,כל אחד מהאחים שהיה גר בבית היה מקבל מה שהוא אוהב. כלומר האמא בישלה לכל אחד מהאחים בנפרד את האוכל המועדף עליו.


הכנת האוכל היה עניין קבוע ומסודר,אני לא זוכר כרגע ,אבל היה אוכל שבושל לפי ימי השבוע.


למשל בשבת הייתה ארוחת בוקר עירקית שזה אומר ארוחה חלבית עם ביצים קשות,בורקס,באבינג'אן,שזה אומר חצילים מבושלים אם אני זוכר נכון ופיתות. 


בצהריים אכלו חמין וביום ראשון את שאריות החמין. ביום חמישי היו קציצות של יום חמישי שהן קציצות ירק וביום שישי בצהריים כולם אכלו קובה כתומהובערב ארוחה בשרית.


עד היום אני זוכר את העליה לרגל של כל האחים לבית של האמא ,כדי לקחת מהסיר הגדול שהתבשל במטבח מנה קובה דלעת בעיקר.


אחכ שרב האחים התחתנו ועזבו ,הם הגיעו במיוחד בימי שישי ,חלקם אכלו  במקום וחלקם קיבלו קובה דלעת בקופסאות פלסטיק שכמובן הוחזרו נקיות לפעם הבאה.


אחרי שהאמא נפטרה ודודה ש. באה לגור בבית המנהג נמשך וזוגתי הייתה מקבלת  כמעט כל שבוע קופסת פלסטיק עם קובה כתומה.


כאמור כשנישאנו לא הסכמתי שניהיה עבדים למטבח או של הבית בכלל.


וזה אומר שמנקים פעם בשבוע את הבית אבל לא יוצאים מדעתנו כמו שהיה אצל אמא שלה ולא משתגעים לפני חגים גדולים.


ואותו דבר בעניני הבישול.


אבל עכשיו דברים השתנו.


עד עכשיו כאמור בישלנו במשפחה הפרטית שלנו ביום שישי ושוב ביום שני ואחכ השלמות.


אבל צריך לומר שהבן הצעיר אכל ארוחת צהריים בבית הספר,הילדה הגדולה מקבלת אוכל במקום עבודתה והאמצעי היה בצבא ואחכ בטיול אחרי צבא והוא פחות הורגש מהבחינה הזאת.


ועכשיו כאמור יש שינוי.


הבן האמצעי שיהיה בריא אוכל כמו סוס ומה שאנחנו מבשלים בשישי יכול גם להגמר ביום ראשון ואז ביום שני שוב צריך לבשל ופתאום הבנו שצריך לבשל כמעט כל יום.


להבהיר מראש,זה לא קיטור. אני לא מתלונן ,אני שמח שיש לו מודעות לאוכל בריא 


ואני מקבל באהבה את הצרכים הקולינרים שלו ואם זה ישפיע גם על האחים שלו זה יהיה נהדר. מאיתנו זה מצריך שינוי.


והשינוי בא לידי ביטוי בעובדה שפעם בשבוע  אנחנו הולכים להיפר ולא מסתפקים בקניה במכולת ,קונים יותר ירקות ופירות (הילד לא אוכל בשר ,כלומר הוא אוכל אבל הוא לא קרניבור)


הוא מכין לבד את ארוחותיו (אין אצלנו ארוחות משותפות במשך השבוע כי לכולם לוחות זמנים שונים)הוא עדיין לא מבשל ולכן אנחנו מבשלים את הדברים העיקריים(ספגטי על צורותיו,אורז,פירה,בשר למיניו)


יום אחד הוא הסביר לי שנחוץ לו פחמימות  ואני צחקתי אבל הוא היה ממש רציני בעניין.


בקיצור מה שאני רוצה לומר שזה חדש לי העניין הזה,שנינו מבשלים אגב.


עשינו גם מנהג לדווח בקבוצת הוואטס אפ המשפחתית מה בישלנו כדי שהם ידעו ומה נבשל בהמשך השבוע לפי הפרודוקטים הקיימים ואנחנו מבקשים שאם אחד מהמאכלים נגמר לציין על פתק מיוחד שתלוי על המקרר שנדע.


הילד לא מבשל כאמור אבל הוא משתתף בנקיון המטבח וזה משהו שהאחים שלו לא עשו לצערנו.


איך זה היה אצלכם?


בלי קשר:


אושרה לי חופשה של שבוע החל מ 3 לספטמבר ואנחנו ניסע לנופש בבית מלון בצפון ל 5 ימים,זו המתנה שלי ליום ההולדת של זוגתי.


מיקום הנופש עוד לא סגור סופית אבל מדובר על נופש מטעם העבודה שמסובסד על ידי הארגון והתשלום בהתאם,כשאקבל את האישור הסופי גם אומר לאן אנחנו נוסעים.


אני סיימתי,תיהיו טובים

נכתב על ידי טליק , 16/8/2017 16:06  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של טליק ב-17/8/2017 17:56
 



איקאה ,עוד פעם


פעם שניה תוך שבוע שאנחנו באיקאה,


היום קונים את הכוננית.


לשמחתי אין הרבה אנשים


אעדכן ...


עידכון אחרי רבע שעה:

בסוף שמסתבר שיש המון חרדים ועד שהגענו לאסוף את הפריט שרצינו לרכוש ולשלם עליו, מסתבר שאורכו 2 מטר ואין סיכוי להוביל אותו במכוניתנו המשפחתית.

צריך אוטו גדול ונארגן כזה ולא משתלם לשלם על הובלה שמחירה חצי משוויו של הפריט להלן הכוננית.

אעדכן

נכתב על ידי טליק , 14/8/2017 16:59  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של טליק ב-15/8/2017 13:17
 



לדף הבא
דפים:  

421,427
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , ספורט , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לטליק אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על טליק ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ