לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 


"פנימי גובלן" הוא מונח שלקוח ממערכון של הגשש החיוור המדבר על סוג של תפירה עילית.ככה הייתי רוצה שיחשבו על הכתיבה שלי,סוג של כתיבה עילית .
כינוי:  טליק

מין: זכר

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2019    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2019

"הייתי פעם כבש וגדי שליו,היום אני נמר וזאב טורף"



דזבין אבא בתרי זוזי
חד גדיא חד גדיא
קנה אבינו גדי בשני זוזים
כך מספרת ההגדה ,בא החתול וטרף את הגדי
גדי קטן גדי לבן
ובא הכלב ונשך לחתול
שטרף את הגדי
שאבינו הביא
דזבין אבא בתרי זוזי
חד גדיא חד גדיא
ואי מזה הופיע מקל גדול
שחבט בכלב שנבח בקול
הכלב שנשך את החתול
שטרף את הגדי שאבינו הביא
דזבין אבא...
ואז פרצה האש
ושרפה את המקל
שחבט בכלב המשתולל
שנשך לחתול
שטרף את הגדי
שאבינו הביא
דזבין אבא בתרי זוזי
חד גדיא חד גדיא
ובאו המים וכיבו את האש
ששרפה את המקל
שחבט בכלב שנשך החתול
שטרף את הגדי שאבינו הביא
דזבין אבא בתרי זוזי
חד גדיא חד גדיא
ובא השור ששתה את המים
שכיבו את האש
ששרפה את המקל
שחבט בכלב שנשך החתול
שטרף את הגדי שאבינו הביא
דזבין אבא בתרי זוזי
חד גדיא חד גדיא
ובא השוחט ששחט את השור
ששתה את המים
שכיבו את האש
ששרפה את המקל
שחבט בכלב שנשך החתול
שטרף את הגדי שאבינו הביא
ובא מלאך המוות והרג את השוחט
ששחט את השור
ששתה את המים
שכיבו את האש
ששרפה את המקל
שחבט בכלב שנשך החתול
שטרף את הגדי שאבינו הביא
דזבין אבא בתרי זוזי
חד גדיא חד גדיא
ומה פתאום את שרה חד גדיא?
אביב עוד לא הגיע ופסח לא בא.
ומה השתנה לך מה השתנה?
אני השתניתי לי השנה
ובכל הלילות בכל הלילות
שאלתי רק ארבע קושיות
הלילה הזה יש לי עוד שאלה
עד מתי יימשך מעגל האימה
רודף הוא נרדף מכה הוא מוכה
מתי ייגמר הטירוף הזה
ומה השתנה לך מה השתנה?
אני השתניתי לי השנה
הייתי פעם כבש וגדי שליו
היום אני נמר וזאב טורף
הייתי כבר יונה והייתי צבי
היום איני יודעת מי אני
דזבין אבא בתרי זוזי
חד גדיא חד גדיא
קנה אבינו גדי בשני זוזים
ושוב מתחילים מהתחלה.


בכוונה השארתי את השיר המדהים והכל כך נכון הזה ככה דחוס ולא נתתי לו לנשום

כשנשב לליל הסדר צריך לזכור שיש סגר מוזר בשם הבטחון המקודש על שטחי הגדה המערבית ב8 ימי החג,לא יום אחד ולא יומיים,שמונה

נזכור שאנחנו עם כובש 52 שנה וכל אחד מאיתנו שותף

נזכור את החרדים שהאוכלוסיה שלהם בטלה בשישים לעומת החילונים אבל השפעתם רבה מאוד

וניתן כבוד לבתי החולים שלא מוכנים לבדיקות חמץ בפסח למרות שהחרדים לוחצים עליהםקחו את השיר המדוייק הזה של אלברשטיין איתכם


חג שמח לכם ולבני משפחותיכם
נכתב על ידי טליק , 19/4/2019 07:13  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של טליק ב-20/4/2019 08:02
 



בין יושבין ובין מסובין(אמירה עממית שנלקחה מפתגם ויטנאמי מסובך.צפון ויטנאמי חשוב לציין)


כחלק מההכנות לחג הלכנו אתמול לחצי חינם הגדול באזור התעשיה בחולון,מכיון שידענו שיהיו הרבה אנשים,הקדמנו את הקניות ביום והלכנו ביום שלישי.


לא עזר..


במגרש החניה לא היה מקום,חנינו בחלק הרחוק של מגרש החנייה.


עם עגלות סופר דווקא לא הייתה בעיה כפי ששמעתי שהיו במקומות אחרים, אבל לא לקחנו סיכון והסענו עגלה שמצאנו איפה שחנינו.


בפנים היה סביר ואת הקניות סיימנו די מהר


הצטיידנו בגפילטא (ושכחנו חזרת)


קנינו לחם סובין אחד במקום השניים שאנחנו רגילים לקנות וגם את מה שנצליח לאכול עד יום שישי נצטרך לאפסן בזולה של החמצים(מלשון חמץ)


הבעיה הייתה בקופות.


לא ברור הקונספט הזה שבשיא הלחץ כשיש פיצוץ של אנשים יש קופות שהן לא פתוחות.


כאילו מה,אם לא תפתחו קופות בימים שלפני החג,מתי תפתחו?


אז עומדים בתורים לא נגמרים ויש הזדמנות להסתכל מסביב.


אני "מת" על האנשים האלה שמשאירים את העגלה העמוסה שלהם בתור ועושים גיחות מהירות להביא עוד דברים ולא פעם ולא פעמיים,אשה אחת שעמדה במקביל אלינו עם עגלה מ פ ו צ צ ת פריטים,אני לא חושב שנתקלתי בעגלה כזאת עמוסה  אי פעם והיא כל הזמן יוצאת ונכנסת ואנשים צריכים לפנות לה מקום לעבור כשהיא יוצאת ואחכ כשהיא נכנסת וזה מרגיז  !


האמת שבגלל ההמתנה הארוכה מתחילים לשוחח וכמעט שאלתי אותה כמה אנשים היא עומדת לארח בסדר שהיא קנתה כל כך הרבה או שאולי היא יודעת משהו שאני לא יודע ועומד להתרגש מצור על גוש דן והאוכל יאזל,אבל לא נראה לי שהיא הייתה במצב רוח  לסוג ההומור הזה ולכן התאפקתי.


בקיצור עמדנו בקופה כ40 דקות ארוכות  וסוף כל סוף הגיע תורנו ונחלצנו משם.


את ליל הסדר נחגוג ביחד עם עוד 2 משפחות של האחים של זוגתי,אצל דודה ש. ברח' המקביל לרחובנו  וזו הקלה גדולה שלא נצטרך להצטופף עם עמישראל בפקקים של ליל הסדר.


כל משפחה תתרום לבישולים ועלי הוטל לעשות קציצות ברוטב שאותם אעשה בחריפות טובה ואני רק צריך לקנות עדיין סלרי שהיה חסר אתמול בהיפר.


אני חושב,שהתרומה של הסלרי לאוכל ,לא מוערכת מספיק,אם יש ריח של בישול שאני יכול להתעלף מעונג ממנו זה בישול שהסלרי מעורב בו,גם במרק ירקות וגם כתבלין עילי בתבשילים של מאכלי קדירה או בישול איטי


וגם אעשה תפוחי אדמה אפויים בתנור ואליהם אכניס ערמונים,פלחי כרובית ועוד פריטים שאמצא במקרר .


והכי רגוע בעניין,שרק ביום שישי נתחיל לבשל.


בארגון בו אני עובד כלומר בדאר יש ים עבודה,כשאני אומר ים אני מתכוון לאוקיינוס !,אוקיינוס של מכתבים ופריטי דאר אחרים שמגיעים אלינו כמו שטפון ביום סוער במיוחד.,ברגיל אני מתחיל לעבוד כידוע ב4 בבוקר,אבל כשאני מגיע ב4 אני לא מצליח להשתלט על כמויות העבודה ולכן כבר יומיים אני מגיע ב0:300 בבוקר וגם מחר זה יהיה כך,זה אומר לקום ב02:10 בלילה...


אבל אז אני מצליח להשתלט על העבודה.


תבינו ,בהיותי אחראי על מיון של רובע בדרום תל אביב,אני עובד בכמה עמדות עבודה וברגיל אני משאיר אותן נקיות למשמרת שאחרי,אבל כשהתחיל השטפון של החומר מי בכלל הצליח להתגבר על כל העבודה בזמן של משמרת שהיא 8 וחצי שעות? והקטע שלמרות שאני עובד גם 8 וחצי שעות כשאני מגיע ב3 בבוקר אני מספיק יותר,לא יודע איך להסביר את התופעה ,אגב אין לי בעיה לקום ב2 בלילה,קלי קלות בשבילי.


בכל מקרה קיבלנו תווי שי על סך 800 שקל,בצרוף התווי שי של זוגתי על סך 600 שקל  אנחנו נשקול איך להתפרע איתם:-)


לסיום אציין שלאחרונה יש לי "דודא" חמורה לבשר,או למסעדת בשרים טובה וזאת בגלל העובדה שזוגתי לא אוכלת בשר וכשאנחנו כבר הולכים לאכול במסעדות אנחנו מדלגים על מסעדות בשריות, אבל זה הפך בעיני לבלתי נסבל ובשבוע הבא קבעתי עם חברים לנסוע למסעדת בשרים מצויינת ששמעתי עליה ,שמה רובינשטיין והיא נמצאת סמוך למתחם איקאה בנתניה.


זהו מקווה שלכולכם יהיה נחמד בחג הזה,שיהיה לכם ליל סדר נפלא עם אוכל טוב והרבה אהבה בין המסובים.


חג שמח


אני סיימתי תיהיו טובים


 

נכתב על ידי טליק , 17/4/2019 16:27  
38 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של טליק ב-19/4/2019 05:58
 



סיפורים מהקופסה


תראו אני כותב כבר כמעט 16 שנה,למען הדיוק בעוד חודש וקצת אציין 16 שנה לכתיבה שלי כאן.

התעסקתי הרבה במהלך השנים במוות של אמא שלי שקרה שהייתי בן 16 אחותי הייתה בת 13 וחצי אחותי הצעירה יותר הייתה בת 5 ואחי תינוק בן יומו שנולד  כשאמא נפטרה.

מעולם עד ליום שלישי האחרון לא שוחחנו בצורה בה שוחחנו ביום שלישי ליד הקבר בבית העלמין בחלקה הצופה לסכר בית זית,שחלקו כבר מוסתר על ידי מבנים חדשים שנועדו להרחיב את יכולת הקיבול של בית העלמין,היינו ארבעתנו ,זוגתי ובן הזוג של אחותי אחריי.

התחלנו בזכרון של  ממה אמא נפטרה ובפעם הראשונה הסתברו לי דברים שלא שמעתי עד היום.מסתבר שההריון של אמא היה הריון בסיכון והיא הרבתה בבדיקות בבית החולים הדסה עין כרם במהלך הריונה.

שבועיים לפני מותה הייתה לה ירידת מים והיא הובהלה לבית החולים אבל לא הייתה פתיחה והרופאים השאירו אותה בהשגחה במחלקת היולדות.

במשך שבועיים לא נעשה,זרוז ללידה לא נעשתה שום פעולה שתגרום ללידה

וזה מטורף לכשלעצמו כי ברור שכיש ירידת מים צריך ללדת.

סבתא שהייתה רופאה בעצמה ,לא התערבה בהחלטות הצוות הרפואי ובסוף אחרי שבועיים החליטו על ניתוח קיסרי שבמהלכו הוצא התינוק ,אבל אז התחילו הענינים להסתבך,היא איבדה דם,הרופאים לא הצליחו לעצור את תהליך איבוד הדם ובסופו של היום הארוך הזה אחרי הלידה שהתרחשה ב23 במרץ ב4 בבוקר היא נפטרה.

הזכרון הבא היה איך האחים זוכרים את ההודעה על המוות.

כולנו זכרנו שאבא הגיע עם סבא וסבתא(הוריה של אמא ) מבית החולים ואמר :ילדים,אמא מתה או אמא נפטרה,אין לנו יותר אמא.

מהרגע הזה כל אחד מאיתנו זכר דברים אחרים לגמרי.

אחותי זכרה גם שבאותו מעמד אבא אמר שאנחנו לא מתכוונים לתבוע את בית החולים על הרשלנות הרפואית לכאורה,אנחנו משלימים עם המצב וממשיכים הלאה.

במעמד האזכרה ביום שלישי חשבנו שאבא החליט החלטה נכונה,מה היה נותן לנו כמשפחה להסתבך במאבק משפטי ארוך? למי זה היה מועיל? מה,זה היה נותן? כסף לא היה חסר לו והוא לא רצה לגרור את כולנו לתוך משהו שישאב מכולנו אנרגיות שהוא הבין שנזדקק להם בשיקום המשפחה מהטראומה.

אחכ כל אחד סיפר איך הרגיש במהלך השנים הראשונות ללא אמא,מה זה עשה לו  וזה עשה ודאי לי שהייתי בן 16 ולאחותי שהייתה בת 13 וחצי כאמור.

לא אכנס לפרטים ,רק אומר שבתהליך שאני עברתי,בעיקר בתהליך הכתיבה הארוך שלי כאן הגעתי לכמה מסקנות שכבר כתבתי עליהן מן הסתם.

הבנתי שהייתה לי ילדות מפוצלת,הייתי ילד מאושר מחוץ לבית וילד אומלל בתוך הבית כי הורי לא היו מודעים להפרעת הריכוז והקשב ממנה סבלתי למרות שהבינו שמשהו לא בסדר אבל לא ידען לתמוך ולחבק וחשבו שכמו שהמורים המטומטמים וחסרי הרגישות המינימלית אמרו להם לא פעם,שאני מאוד מתקשה בלימודים ולא יצא ממני הרבה .

ולכן הם התאמצו מאוד לשלוח אותי לפסיכולוגים,להשפיע עלי מורים פרטיים במקצועות בהם הייתי חלש וללחוץ עלי מאוד ללמוד.

לכן לא פלא שבמהלך כתיבת יומן הרשת הזה הבנתי שהמוות של אמא שלי היה גם השחרור שלי מהלחץ הגדול שהפעילו עלי.

פתאום כל הלחץ נעלם,כל תשומת הלב הופנתה לאפיקים אחרים ואני כמו ניצול של רעידת אדמה יוצא מהריסות חיי,ממצמץ נוכח השמש שמאירה את יומי ומדחיק כל מה שקשור לעבר.

לא זוכר הרבה מאמא שלי,כלומר זוכר תמונות,גערות,לעיתים מכות על זה שאני לא לומד ומביא תעודה רעה ומצד שני זוכר חיי חברה בשכונה שהתרחשו בעיקר אחרי מנוחת הצהריים הקדושה שהסתיימה ב4 ואפשר היה לרוץ למטה לשחק ברחוב.

האזכרה הזאת הייתה בערך הפעם הראשונה שסיפרתי לאחים שלי איך באמת נראתה הילדות שלי ואיך שנתיים אחרי שאמא נפטרה כבר הלכתי לצבא ואז למעשה התנתקתי מחללית הבית וטסתי לבדי.

ההתבגרות שלי לבד גרמה לאבא לתמוך בי יותר כשאני בחוץ,לא דיברנו על זה מעולם,אבל אני יודע כמה הוא חרד לי במהלך מלחמת יום הכיפורים וכמה הוא שמח שמצאתי מסגרת בקיבוץ מרום גולן.

זה שאחכ חזרתי לירושלים והייתי די מבולבל ולא ממש ידעתי מה אני רוצה לעשות אני חושב,שהלחיץ אותו,ודאי את סבתא שחשבה שאם אכנס למסגרת יקל לי ובטח להם כשהם יודעים שאני מסודר.

לקח לי עוד 20 שנה להבין שסבתא צדקה בעניין מסגרת אבל הייתי חייב מן הסתם לעבור את כל התהליך שעברתי.

בסופה של האזכרה אחרי שישבנו ליד הקבר מעל שעתיים,החלטנו לוותר על ארוחת צהריים באבו גוש.

הדבר הכי חשוב שיצא מהמוות הנורא של אמא, שאבא ידע לשמור על המשפחה ביחד ולהנחיל לנו שערך המשפחה הוא מעל הכל וזה כולל את האחות והאח שנולדו מנישואיו השניים והם בשר מבשרנו.

אני סיימתי,תיהיו טובים

נכתב על ידי טליק , 11/4/2019 15:01  
30 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של טליק ב-17/4/2019 15:28
 



לדף הבא
דפים:  

449,251
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , ספורט , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לטליק אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על טליק ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ