לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג של אבו אלמוג


לפוסט-ציונות, סוציאליזם ואחוות עמים, ברוח משנתו של דאהר אל-עומר עליו השלום

Avatarכינוי: 

בן: 46



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2012    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

8/2012

מהמסגד עם הצריח הכפול לכנסייה עם הצריח הכפול דרך כרם תימן


הבלוג הזה איבד לחלוטין את דרכו. זאת אומרת שהוא עובר שינוי מטור מערכתי בענייני דיומא, העוסק לרוב בהפצת ראיית העולם הדאהריסטית המבוססת על שילוב של איסלם פונדמנטליסטי ומרקסיזם לניניזם בנוסח אנוור הודג'ה, ליומן רשת המתאר בדרך כלל רכיבה לאופניים והאזנה לרשת ב' בשעות הבוקר המוקדמות. וכבר כאן ועכשיו אני מודיע, אין שום צידוק להשמיע את "בכרם תימן" בשש ארבעים וחמש בבוקר. זה פשע נגד האנושות, לא משנה באיזה שעה משדרים את זה. אלתרמן הוא הגדול שבגדולים שלנו, אבל אשכרה הייתה לו כאן יציאה גזענית איך שלא תסתכלו על זה, ויש כאן גם שוביניזם בכמויות שקשה לתאר. למי שלא יודע השיר עוסק בנסיונותיו של סעדיה לפתות את תמר, מבלי שאביה יודע, בהבטחה שלאחר שתינשא לו - "תֹּאכְלִי פִיסְטוּקִים / וּמִזְמוֹרִים תַּשְׁמִיעִי / וּשְׁנַיִם מְתוּקִים / אַתְּ בְּחֵיקֵךְ תָּנִיעִי.". אז - פרנץ פנון / הומי באבא / יהודה שנהב / ממסד אשכנזי / פמיניזם מזרחי / סימנתי V, ממשיכים הלאה.


בקיצור, גם היום, שבת בבוקר, תקבלו פוסט על רכיבה על אופניים, מלווה בתמונות מה זה מטושטשות. ניסיתי לחזור לעצמי, באמת, אבל יצא פוסט די מוזר על ז'אק סוסטל ושמעון פרס. זה רק תקופה וזה יעבור, אתם מוזמנים לקרוא מישהו אחר ולחזור לכאן עוד חודש חודשיים.


אז בקיצור אתמול ברכיבה של הבוקר די התחרבשה לי השרשרת. אז לקחתי לחנות של אופניים שלא אנקוב בשמה אבל היא רוזן את מינץ ברח' החרושת בכרמיאל, ושם הבנאדם מאוד מקצועי וסידר לי את הכל וגם עשיתי קולות של מקצוען שטח אמיתי וביקשתי ממנו שיזריק את הג'יפה הזאת לגלגלים, (אני חושב שחנויות אופניים זה המקום היחיד שאתה יכול לבקש בדלפק לשלם על 'שתי מנות חומר' ולצאת בסדר, זאת אומרת מבחינת התוספת השנייה לפקודת הסמים וזה), ואז קצת התייעצתי איפה אפשר לרכב אם אתה עוד לא ממש בכושר. ביום חמישי הייתי עם פלג בחוף בצת והתרשמתי שיש שם רצועת חוף מישורית שמה זה מתאימה לרכיבה. אבל הוא רק כאילו משך בכתפיים ואמר "אז יש שם שני קילומטרים של כביש במישור. מה עשינו בזה?" מייד ירדתי מהרעיון כי אני אלוף השטח. הוא המליץ על יער אחיהוד, ואז הוא אמר "גם הבת שלי בת השמונה רוכבת איתי שם", והבנתי שאם אני נשפך שם ולא ממש מצליח, אז אני פחות מהבת שלו בת השמונה, וגם מהרעיון הזה ירדתי. טוב, אולי בשבוע הבא. אז החלטתי להגשים את המזימה שלי מלפני שבוע ולנסוע מהמסגד עם הצריח הכפול לכנסייה עם הצריח הכפול בסח'נין.


לקחתי את האופניים בנסיעה לנקודת ההתחלה שהיא אחרי הכניסה לאשבל משהו כמו מאה מאתיים מטר על הדרך עפר שמובילה למזבלה הפיראטית שליד איגוד ערים לאיכות הסביבה בסח'נין. - כן, הבנתם נכון וקראתם נכון, ואני חוזר על זה. המזבלה הפיראטית שליד איגוד ערים לאיכות הסביבה בסח'נין. היי, איגוד ערים, תוציאו בבקשה את הפרצוף מהמזגן. הריח הזה זה בדיוק מה שאתם חושבים שזה. נכון מאוד. ואתם גם לא צריכים לחפש ממש הרבה. זה מילימטר מהבניין המאמם שבניתם לעצמכם עם הצריחים הכחולים. טוב. איך שירדתי מהאוטו נפגשתי בשועל. בהליכות וברכיבות אני רואה המון חיות פרא. יש כמובן שפני סלע בכמויות, משפחות של חוגלות (הם בדרך כלל באים במשפחות, שזה בוגר והמון המון גורים של חוגלות. אפרוחים? גוזלים? אבל הם נורא פחדנים וקשה לצלם אותם), וכמובן שועלים, אבל הם בדרך כלל רחוק, ובורחים מהר. אז זה הספציפי היה נורא ידידותי, והיה במרחק של איזה שלושה מטר ממני. הוצאתי את הטלפון בסבבה וצילמתי אותו, כי זה סיפתח נהדר לרכיבה. יצא נורא קטן, וכשהגדלתי יצא נורא מטושטש. אבל לא נורא. הוא היה נורא מתוק ודי עשה לי את היום. טוב, אז הכתם המטושטש באמצע של התמונה זה שועל. באמת. התמונות האחרות באיכות יותר טובה.




 


התחלתי לרכב ופחות או יותר הגעתי למקום של הירידה לדרך העפר בין הצומת אשחר / אשבל לבית הספר גליל וסח'נין. שזה שווה צילום. בתמונה רואים את הדרך עפר, ומעבר לה את סח'נין. שזה מקום שלמדתי נורא לאהוב.





 


אז התחלתי לדווש והגעתי אל המסגד עם הצריח הכפול. כבר אז חשבתי שאני בדרך לכתיבת פוסט, אז צילמתי. אבל צילמתי קצת מרחוק כי בשבוע שעבר רציתי לצלם, ויצאו כל מיני אנשים מהמסגד ולא היה לי נעים. הייתי בשלושה או ארבעה מסגדים בסח'נין, בנסיבות אלו ואחרות. במסגד הזה עוד לא הייתי. אני מחפש תירוץ להיכנס פעם. אולי אבקש מאיזה חבר שייקח אותי לשם.


 


 




 


זה פחות או יותר עד לאן שהגעתי בפעם הקודמת. היום רציתי להגיע לכנסייה הזו עם הצריח הכפול שנמצאת איזה קילומטר וחצי מהמסגד. זו כנסייה ממש מאממת, עם שני צריחים אדומים, וויטראז' כזה, ובאמת כנסייה על רמה. הם בונים אותה כבר חמש שנים בערך, אבל גם קתדרלות באירופה בנו איזה מאתיים שלוש מאות שנה ובסוף יצא בסדר, אז אני אופטימי גם לגבי הכנסייה הזו. התמונה יצאה זוועה כי לא רואים את הצריחים, וזה נראה כמו אתר בנייה, ורואים בעיקר את הבודק'ה של השומר, אבל עוד כמה שנים כשיסיימו שם אני אצלם תמונה עדכנית עם הצריחים והוויטראז' אז יש למה לחכות.


 




 


מהמסגד לכנסייה הייתה ירידה, שנסעתי אותה אני חושב באיזה ארבעים קמ"ש. בשש בבוקר בשבת בסח'נין ריק לגמרי, למרות שאיך שהגעתי לכנסייה עבר שם אוטובוס. אין כמעט תנועה בכביש, ואפשר לנסוע די בחופשיות, מה גם שהכביש הוא די פנימי וגם כך אין שם תנועה מי יודע מה. אממה, בדרך חזרה זה היה עלייה בת זונה שדי שפכה אותי. איכשהו חזרתי לאוטו והסתכלתי בספורטס טראקר לראות כמה עשיתי


 


אחד עשר קילומטר בארבעים ושמונה דקות


 


כ ב ו ד 


 


אחרי שגמרתי להעריץ את עצמי החלטתי למלא דלק ולשתות קפה באלונית בצומת משגב, כי הייתי חייב לבחורה שם שמונה שקל כי לפני כמה זמן קניתי שם קפה ולא היה חיבור לרשת של האשראי. אז איך שהגעתי היא בדיוק עשתה החלפת משמרות עם הבחור הקודם שהיה די שפוך, כי הוא היה אחרי משמרת לילה, ושמע מוזיקת טראנס איומה או מה שזה לא יהיה (אבל עדיף על 'אל תפחדי תמר, אבא יודע כבר). היה מושלם. קפה, דלק, אופניים. צילמתי עוד תמונה. הקסדה והכפפות זה סתם בשביל הבימוי. רואים את הקפה אבל, והגוש הכחול בין הקפה לקסדה זה המחזיק מפתחות שלי שהוא בצורה של דרדס.


 





 


אחרי כן הגעתי לאשחר והיה ירח מלא של טו באב שהייתי חייב לצלם. טו באב עצמו היה סבבה. ועדת תרבות באשחר - הבני אלף לא בחרו אותי לוועדת קליטה, אבל בחרו את ש' לוועדת תרבות, מה שגורם לזה שאני בתפקיד סוחב כיסאות ובקבוקים שאפילו לא נבחרתי אליו! כנראה הם חושבים באשחר שרק לזה אני טוב. אין נביא בעירו. יומו של הדאהריזם הדיאלקטי באשחר עוד יבוא, בי נשבעתי - אז ועדת תרבות באשחר הביאה איזה ז'אן רובר שניגן בגיטרה קטעים קלאסיים. אשכרה לא ידעתי ש"קרוון צועני" של הדורס הוא קטע גיטרה קלאסי בשם אסטוריאס שכתב איזה מישהו מספרד. ערכנו כיסאות בגן התאנים, והיה די סבבה ורומנטי, והייתי חבוק עם ש', שהכינה גם משקה שמורכב מהמון וודקה וקצת נענע ולימונים, וכל מי שהיה שם שתה ממנו בכמויות, והייתה אווירה מאוד מיוחדת, והייתי לרגע אחד מפוייס עם העולם. אז הירח הזכיר לי את זה וצילמתי גם אותו.


 


אז זה הירח באשחר מעל גן התאנים -


 





 


טוב, זה שהיה טו באב סבבי באשחר ואני רוכב על האופניים, לא אומר שכל מה שקורה בעולם בסדר וזה. יש כמה פוסטים זועמים בדרך, וגם נושא מאוד רציני ורגיש שאני עובד על פוסט עליו כבר כמה שבועות, ועוד לא החלטתי איך לכתוב אותו. אני מכין משהו ל'טרקלין' על האנציקלופדיה של הרעיונות של גורביץ', וגם לקחתי קצת חופש כדי לכתוב את הצעת ההרצאה לכנס הזה של פרחי מחקר (פרח מחקר! אני! הגעתי למצב טוב בגיל 45 להיות פרח) שג' המנחה המאמם רוצה שאני אשתתף בו, אבל לא כתבתי עוד אף מילה.


שיהיה לכם שבוע טוב ומאמם. לא להתייאש, האופניים זה רק תקופה וזה יעבור.


ועוד משהו - מי שבאמת רוצה לקרוא על ספורט, ברמה מקצועית (ודרך אגב הפוסט האחרון שם של טליק מצחיק עד דמעות - די אם נאמר את המילה 'גרטל', ולהבהרה - המדובר בפוסט בעד גרטל) חייב להגיע אל הבלוג האולימפי, כאן בישראבלוג

נכתב על ידי , 4/8/2012 07:28   בקטגוריות אישי, טיפוח היופי כושר ואופניים, משגב  
21 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אוגניה ב-6/8/2012 09:40



104,896
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , אקטואליה ופוליטיקה , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאבו אלמוג אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אבו אלמוג ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ