לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג של אבו אלמוג


לפוסט-ציונות, סוציאליזם ואחוות עמים, ברוח משנתו של דאהר אל-עומר עליו השלום

Avatarכינוי: 

בן: 46



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2014    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

10/2014

שנת לימודים טובה!


שנת הלימודים נפתחת מחר!

 

עקרונית לגבי זה מתבטא בזה שאני עושה את הסמסטר האחרון מתוך שלושה בסמינר הדוקטורנטים, שזה להיפגש עם כל יתר הדוקטורנטים לשלוש שעות אחת לשבועיים וכל פעם מישהו נותן שעה וחצי דיבורים על הדוקטורט שהוא כותב. אני מאוד נהנה מזה כי זו אווירה ממש נהדרת ואנשים ממש חכמים, ומעבירה את זה ש' א' שאני עוזר מחקר שלה ונורא מעריץ, וגם שומעים דברים נורא מעניינים. וזה אומר שמתי שהוא בסוף הסמסטר שזה אולי פברואר מרץ אני אהיה נוכח בשיעור האחרון עם חובת נוכחות בחיים שלי. אני גם אמור לדבר שעה וחצי מתי שהוא בדצמבר על המילט בפני הפורום הנכבד. דוקטורנטים נכבדים, אתם כבר יכולים להכין את אישורי הרופא. אני היחיד בעולם שמתלהב ממש מהנושא הזה.

 

נתתי את הפרזנטציה של הרבע שעה שאני אמור לתת בכנס בדצמבר בפאב ביום חמישי. היה לא משהו. היה דווקא קהל לא רע. היו בעלי תארים מתקדמים בפיזיקה, ביולוגיה, פסיכולוגיה, ודוקטור של ממש בהנדסת אינסטלציה. גיליתי שכוסית גלנליווט לפני אינה מפקסת ומוסיפה לשמחה ולעונג של השיתוף בידע אלא קצת מוציאה מריכוז, ושאם המרצה הרבה יותר שתוי מהקהל, שמקסימום לקחו שם בריזר שניים ואני כבר בגלנליווט השלישי, אז חוסר האיזון הזה לא ממש מוסיף להרצאה. לא הצלחתי להעביר מה שרציתי בחמש עשרה הדקות, כשבפעמים קודמות בפני קהל קצת פחות ביקורתי (החתול שלי או השפנים והשועלים בהליכת הבוקר) הצלחתי בארבע עשרה דקות ונותרה לי דקה ספייר לשאלות של הקהל. דווקא קיבלתי פידבק מעניין החל מהעניינים הטכניים של הפונט של המצגת וכלה בהערות לגבי הקשר של השקופיות לנושא. מה שכן, כנראה שמי שאינו משפטן מתקשה קצת לצאת מהדוגמא הספציפית אל הכלל הכללי וזה די הרג לי את ההרצאה. כי אני פותח אותה בדוגמה פיצוצית על המרונים שמתגרשים בבירות, והקהל קצת התקשה להשתחרר מזה ולהפסיק לעסוק בדוגמה ולהתחיל לעסוק בכלל.

 

אבל אני סוטה מהנושא שהוא ברכות לשנת הלימודים החדשה והכי אחרונה בחיים שלי. ואני באמת באמת מאחל כמעט לכולם (פרטים בהמשך) שנה נהדרת.

 

אחרי כן, אם פ' תעביר אותי לשלב ב' אני רק אמור לשבת ולכתוב. אבל אתם ואתן סטודנטים וסטודנטיות, האמורים ממש לחבוש את ספסל הלימודים, שיהיה לכם נהדר! חוץ מאלה מכם שלומדים MBA (חוץ מהגיס שלי גולן שאני נורא אוהב, וע' ב' שגם אותה אני נורא אוהב) כי יצאו מכם מנהלים כאלה דוחים. אני מבין שיש מקום בעולם גם לכאלה, וגם לעורכי דין, אבל אתם יותר מדי בהשוואה לאחרים, וזה גם לא פייר וגם ממלא את העולם בעוד ועוד מהסוג הזה, לעומת כל מיני סוציולוגים ופילוסופים ומומחים לתולדות האומנות ולספרות ימי הביניים ולשירתו של יהושוע קנז, שפייר אם העולם היה מורכב מיותר מהם אז הוא היה מקום הרבה יותר טוב. היי! ואם אתם הולכים ללמוד פילוסופיה קונטיננטלית או אומנות אירוטית באשור העתיקה וכאלה, אז אל תקשיבו למה שאומרים. תלמדו בסבבה. אתם צעירים רק פעם אחת, ואם תעשו את השגיאה שאני עשיתי ותלמדו משהו שאתם לא אוהבים אז בסוף נורא תסבלו בחיים וחבל. לא הכל שקלים ודולרים. לפחות לא צריך להיות שקלים ודולרים. אם תלמדו משפטים כמו שאמא רוצה אז בסוף תצאו עורכי דין ותמכרו אותה בשקל. תגידו לה את זה. תגידו לה שאם אתם לומדים פילוסופיה אתם תצאו אנשים נורא טובים ומוסריים שאוהבים את אמא שלהם וגם יודעים למה. ואם תצאו מנהלים או עורכי דין אז תצאו אנשים קרים ומרושעים וזה ישפיע על היחס שלכם לאמא שלכם. ברצינות! לא חושב שיש אמא יהודיה אחת שזה יעבוד עליה, אבל כדאי לנסות. מה שכן, אל תנסו את זה עם פסיכולוגיה כי שם כל העניין של האמא זה בלגן.

 

לסיום דיאלוג בין וונאבי פילוסוף ואשתו המשפטנית:

 

ש: ערב טוב, מה אתה עושה שם?

ג: קורא. הגל.

ש: איך הוא?

ג: בנקודה הזאת הוא מדבר אלי יותר מקאנט. אני חושב שאני אזנח את קאנט ואעבור להגל.

ש: אז זה אומר שהתעוררת מתרדמתך הדוגמטית, או שאתה חוזר ונרדם?

 

מי שזיהה סרקזם מושחז היטב בתגובתה של ש' לא טעה. מאז שקאנט נהיה כזה ביג דיל בבית שלנו והתעוררותו מתרדמתו הדוגמטית הפכה למטבע לשון שגור על פי כל, החיים שלה קצת יותר קשים. 

 

זה קשה להיות נשואה לי או בכלל להסתובב לידי בימים האלה, אבל אני עושה מאמץ.

 

ממתק? פריג'יד פינק זה להקה משנות השבעים שאני מוכן להתערב על חולצתי האחרונה שאף אחד מכם לא שמע עליה, וגם עכשיו אתם לא מאמינים שיש דבר כזה, נכון? אז הלהיט הכי גדול שלהם זה ביצוע דיסטורשן היסטרי לבית השמש העולה, שאני נשבע לכם שמגיע באמת לרמה של האנימלז, אבל כאן אני מביא את בוזינ' בלוז. גם בגלל הבוזינ' וגם בגלל הבלוז. שנת לימודים נהדרת לכל! גבירותי ורבותי - ורוד קפוא. 

 

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי , 25/10/2014 20:27  
30 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של עדה ק. ב-26/10/2014 00:48
 



Dum spiro - spero


לא כתבתי כאן כבר כמה זמן. אם עד עתה הייתי למנויי הבלוג ולחסרי המזל שאישרו חברות שלי בפייסבוק מעין נוכחות וירטואלית טורדנית ובלתי פוסקת, הרי שבשבועות האחרונים הורדתי את התכיפות ואת הנוכחות בשל אי אלו עניינים ומאבקים המעסיקים אותי עד שכמעט ונעלמתי לחלוטין. יש דברים שאין לי רצון לדבר עליהם, אבל במישור הגלוי, הציבורי, האקדמי, אני שקוע עד מעבר לראש בנסיונות נואשים להחיות את הדוקטורט המפרפר, ובארגון כנס הדוקטורנטים.

 

פאוזה

 

כאן המקום להודעה - אני בין המארגנים של הכנס (עבודה בלתי נגמרת של מיליון מיילים לאנשים שלא ממש רוצים לשמוע ממני אבל אין להם ברירה), וגם יו"ר פאנל (משפט וחברה. תבואו. יהיה דיסקו. ויהיו גם כמה פמיניסטיות מובילות שידברו על נושאים שקשורים בפמיניזם בצורה נורא מעניינת) אבל אני גם נותן פרזנטציה מרגשת על הנושא המרתק תמיד של 'תפיסת הריבונות במשפט הישראלי לאור קיומו של הסדר העדה הדתית בדיני מדינת ישראל', מה שדורש מצגת מאממת, ולדבר על זה רבע שעה. דיבור בפני קהל דורש אימון, ולכן תיערך הצגת נסיון מחר, יום שישי, במתחם 'עיזה באר' בשעה עשר וחצי אם לא ירד גשם - ולקהל השבוי, ובשאיפה השתוי, תינתן האפשרות לחוות את הקאטינג אדג' של המחקר האינטרדיסציפלינרי המשפטי ממקור ראשון, וגם לשמוע מה קורה כשבית דין שרעי במזרח ירושלים מוציא צו ירושה לא חוקי, ולמה בדיוק זה צריך להיות איכפת להם, וגם גיסי בונה האתרים הכין לי מין אנימציה כזאת שמדגימה בדיוק את שדה המתח בין המדינה, העדה הדתית, והאזרח. יינתנו עשר דקות לשאלות הקהל.

 

סוף פאוזה.

 

אז לא היה לי זמן לכתוב, וגם לא חשק או רצון. היום יש לי עכשיו כמה דקות, ואני לא רוצה ממש להזניח את הבלוג. אז אני משחרר משהו לאוויר העולם על מנת לשמור על הגחלת הלוחשת וכזה.

 

האמת היא שבשבועיים בערך שלא כתבתי עלו בדעתי כמה נושאים, והנה כותרות של דברים שכמעט כתבתי אבל בסוף לא יצא -

 

17 ספקולציות על הזקן של יאיר לפיד (טוב, הזוכה היא כמובן 'הבין לא נכון משהו שרות קלדרון אמרה לפירון בישיבת סיעה על צום גדליה)

שובו של הלוחם המסוקס - פטריק קים חוזר.

ה-מוראליטט אצל קאנט, ולמה אני נורא מתחבר אליו.

למה אף פעם אף אחד לא ייתן לי לכתוב משהו רציני על המורליטט אצל קאנט.

הדאהריזם הפריקולריסטי והרגיונלי לעומת הדאעשיזם הג'יהאדיסטי האוניברסלי, ולמה מדינת ישראל הולכת שוב ושוב לפי הדגם השני.

 

אז תראו שניצלתם מהמון קישקושים, אבל מי שרוצה הרחבה בנושאים האלו ואחרים שירים טלפון.

 

אז נגיע לגוף העניין שלשמו נתכנסנו כאן?

 

בסוכות אנו קוראים את ספר קוהלת, בו מצויים דברי החוכמה הבאים, שהבאתי כאן יותר מפעם אחת -

 

"עד אשר לא-תחשך השמש, והאור, והירח, והכוכבים; ושבו העבים, אחר הגשם.   ג ביום, שיזועו שומרי הבית, והתעוותו, אנשי החיל; ובטלו הטוחנות כי מיעטו, וחשכו הרואות בארובות.   ד וסוגרו דלתיים בשוק, בשפל קול הטחנה; ויקום לקול הציפור, ויישחו כל-בנות השיר.   ה גם מגבוה ייראו, וחתחתים בדרך, וינץ השקד ויסתבל החגב, ותפר האבייונה:  כי-הולך האדם אל-בית עולמו, וסבבו בשוק הסופדים.   ו עד אשר לא-יירתק חבל הכסף, ותרוץ גולת הזהב; ותישבר כד על-המבוע, ונרוץ הגלגל אל-הבור.   ז וישוב העפר על-הארץ, כשהיה; והרוח תשוב, אל-האלוהים אשר נתנה."

 

אז כאילו עדיין חבל הכסף מחזיק, והאביונה ברוך השם אין טענות, אבל תחשך השמש בסבבה וגם האור והירח והכוכבים. 

 

שמתי לב לזה לראשונה בשנת 2008 כשנגמרה לי היד. זאת אומרת שהייתי מחזיק את המסמך או הספר שאני קורא במרחק גדל והולך ממני כדי לקרוא אותו עד שבסוף היד שלי לא הספיקה. הלכתי לאיזה אופטיקה הלפרין או משהו וסידרו לי שם משקפי קריאה שמייד איבדתי. מאז עברתי את החוייה הזו של לקנות בכמה מאות שקלים טובים ולאבד כבר כמה פעמים. אני מניח את המשקפיים הארורות באיזה מקום ואחרי כן שוכח. כשאני מגיע למסקנה שאני לא יכול בלי - יש גבול לכמה שאני יכול לחפות על זה שמה שמונח לפני הוא גוש מטושטש של טקסט בלתי קריא, בסיטואציות שדורשות התעמקות בטקסט כמו אישור נוטריוני, או להופיע בבית משפט או משהו כזה  - דווקא באקדמיה אפשר לפטור הכל עם אמירה כללית על זה כמובן דורש עיון וקריאה נוספת בדרידה אבל לדעתי אין כאן בעייה של מסמן מסומן כי כל הדילמה הזו היא מבנה על קולוניאליסטי מלאכותי שנועד לשעבד את השכבות המוחלשות, וכל התעמקות כאן רק מחזקת את השיח ההגמוני שאנחנו רוצים לצאת ממנו - אז בקיצור יש לי עקרונית שלושה זוגות (אם נוותר סופית על המולטי פוקל באלף ומאתיים פאקינג שקל שכנראה שכחתי בבית משפט השלום בבית שאן ב-2010 אבל ייתכן שהם יצוצו יום אחד) - ובכל רגע נתון שניים מהם נעלמו, והשלישי נמצא איפה שאני לא, זאת אומרת אם אני במשרד אז הזוג שאני יודע איפה הוא נמצא בעפולה ואם אני בעפולה אז הזוג שאני יודע איפה הוא נמצא באשחר.

 

למרות שכשאני כן מוצא אותן זה כלי עזר רטורי נהדר בהרצאות. אפשר להסיר אותן בקטעים המרגשים, לשחק קצת עם הידית, להניח אותן בזהירות על הדוכן ולאחר מכן לחבוט בו ולהקפיץ אותן, להרכיב אותן כשרוצים להתעמק בטקסט מוקרא, והלהיט - פצצת אטום שעובדת לפחות פעם אחת בכל הרצאה, להסיר אותן בעדינות, לנעוץ מבט חודר בחצוף הזה בקהל, להרים גבה אחת, ולהרכיב אותן שוב. אבל זה, כאמור, רק כשאני מצליח להתאחד איתן, ולהביא אותן למקום שאני מדבר בו, מה שלא קורה הרבה.

 

אז ככה - אם למישהו יש לבעיה הזו פיתרון רציני, איך אדם שמאבד כל מה שלא מקועקע עליו יכול לתחזק משקפיים - ההצעה צריכה להיות יותר אטרקטיבית מהחלופה להמשיך ולרמות את העולם ולבקש מחן שתקריא לי טקסטים נבחרים - הוא מוזמן להאיר את עיני תרתי משמע.

 

שנון הלהאיר את עיני - נכון? הבעייה הלא ממש כבדה והטריוויאלית הזו די מציקה לי והמאיסה עלי את החיים בקטע של ממש מה הטעם. לכן נסיים בשירו האופטימי תמיד של הזמר בעל קול הזמיר טום וייטס ששר המנון לעקרת הבית - Dirt in the Ground.

 

 

נכתב על ידי , 23/10/2014 07:59  
21 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-25/10/2014 20:17
 



הצלת ישראבלוג


אני כותב את הפוסט הזה מכמה סיבות:

 

א. הפוסט הקודם הוא די מביך ואני רוצה להעלים אותו.

ב. הבטחתי לטליק ולקנקן, שני הכותבים הכי טובים שאני מכיר כאן.

ג. באמת באמת חשוב להצטרף למאבק.

 

אז ככה - ישראבלוג היא פלטפורמת בלוגים ששייכת לנענע10. נענע10 רוצים לחסוך. נענע10 פיטרו את מריאט שהייתה עורכת תוכן במשרה מלאה, והפילו את תפקידיה על אחרים שאינם עוסקים בכך במשרה מלאה. מה זאת אומרת? זאת אומרת שאנחנו מאוד מפחדים שמתחיל תהליך איטי של 'ייבוש' ישראבלוג עד שהוא ימות מאליו. את זה חייבים למנוע.

 

זה עניין של צרכנות בסיסית. אני הגעתי לכאן ב-2009 כשישראבלוג הייתה אחת מכמה אופציות, בין היתר כי חיפשתי מספר רב של קוראים, תמיכה טכנית ראויה, וקהילה תוססת. בינתיים אני מושקע כאן בחמש שנות עבודה, במספר משמעותי של פוסטים, שיצרו ארכיון שאם הפלטפורמה תיסגר זה יפגע בי פגיעה של ממש. לא הייתה לי את אותה בעייה אם הייתי פונה ל'תפוז' או ל'וורדפרס' למשל.

 

אז חייבים לנו תשובות, כי הפוסטים שאני כותב כאן הביאו לכאן מספר רב של קוראים וכניסות, שיש להן ערך כספי לא מבוטל מבחינת נענע 10. אני לא אומר שחייבים לי מעבר לכך. כמובן שלא חייבים להעסיק עורך תוכן במשרה מלאה. לא חייבים למעשה להיענות לכל דרישה שלי. אבל חייבים לתת לי תשובות מסודרות ונכונות לפיהן אדע לכלכל את מעשי, ולהחליט החלטות נבונות הנוגעות לצד הזה של החיים שלי שהוא חשוב לי מאוד.

 

וכן, אם אכן נענע10 מסרבת למכור את הפלטפורמה הזו למשתמשים, ורוצה להחזיק בה לעצמה - צריך להיות לזה הסבר ראוי מבחינת המשתמשים שהשקיעו הרבה מזמנם וממאמציהם כדי להפוך את הפלטפורמה הזו לכזו שראוי לשמור עליה. ההסבר הזה צריך להיות מלווה בערובות ראויות לשמירה על הפלטפורמה לפחות במצב הנוכחי.

 

כולנו מרגישים ירידה במספר הקוראים ומספר המגיבים. פוסט שלי שזוכה למספר חד ספרתי של תגובות ולמספר דו ספרתי של קוראים הוא פתאום 'פוסט חם'. יש גם בעיות טכניות שאנחנו מרגישים. אני רוצה להרגיש אחרת. אני רוצה להרגיש שמה שהביא אותי לכאן ב-2009 נשאר - קהילה תוססת, חשיפה רבה, תמיכה טכנית ראויה. כרגע שלושת הרכיבים האלו מבחינתי מצויים בסכנה.

 

אז הדבר הראשון לעשות כצרכנים הוא להתאגד, וקנקן התה וטליק שהם שניהם אנשים נבונים היודעים כיצד להתנהל מול מוסדות, התחילו בכך בזה שיסדו את הבלוג 'הצלת ישראבלוג'. הם מנווטים את הספינה הזו במים די סוערים וכל הכבוד להם. מה שנדרש מאיתנו, קוראי וכותבי ישראבלוג הוא לעשות מינוי במייל על הבלוג. כרגע יש 141 מינויים. זה מספר מצחיק ולא ראוי. הכוח הריאלי שלנו הוא לפחות פי עשרה מזה. אם זה לא יגיע למספרים האלה, כל מאמצינו הם לריק.

 

אז נא להיכנס שם לקישור (יש כל מיני כפתורים שמבקשים ממני לשים בבלוג. אין לי מושג איך. נא ללחוץ על הקישור...), ולהיות מנוי במייל, שכשטליק וקנקן באים אל ההנהלה הם יבואו עם כוח ריאלי של אלפי אנשים מאחוריהם.

 

אני סומך כל על אחד ואחת מכן שידעו שזה הדבר הנכון לעשותו.

 

טליק וקנקן - אני יודע כמה החיים שלכם מורכבים, כי אני עוקב אחר הבלוגים שלכם. אתם לא צריכים את כל זה על הראש, יש לכם מספיק בעיות משלכם. אם יש מקום להגיד תודה, תודה רבה, תודה רבה מאוד, זה כאן ועכשיו. אתם פועלים הרבה מעל ומעבר לנדרש, וכל זאת למעני, ככותב וכקורא. תודה, תודה, תודה.

נכתב על ידי , 12/10/2014 16:21  
30 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   3 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של טליק ב-18/10/2014 09:52
 



לדף הבא
דפים:  

105,038
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , אקטואליה ופוליטיקה , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאבו אלמוג אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אבו אלמוג ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ