לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מאגיקה - קולנוע והשאר

מחשבות וחפירות על קולנוע וקצת גם על מה שמסביב


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2010    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28      




הוסף מסר

2/2010

אוסקר 2009 - חלק ו: פרסי התסריט


2009

 

פרס התסריט מורכב משתי קטגוריות: המקורי והמעובד. הקטגוריה התעצבה סופית בשנת 1957 לשתי הקטגוריות האלו. עד לאותו זמן היו שלושה פרסי תסריט: סיפור, תסריט, סיפור ותסריט. אני ממש לא מתכוון לנסות להבין מה זה אומר.

תסריטים מעובדים הם תסריטים שמבוססים על חומרים שפורסמו בעבר: סרטים קודמים, ספרים, סיפורים קצרים, כתבות עיתונאיות, סדרות טלוויזיה, קומיקס, מחזות וסרטי המשך. שזה חלק ששווה להתעכב עליו. הדוגמא האחרונה היא "לפני השקיעה" סרטם של ז'ולי דלפי, איתן הוק וריצ'ארד לינקלייטר. הסרט המקסים ההוא היה סרט המשך ל"לפני הזריחה" משנת 95 וככזה, על אף ששני הסרטים הם תסריטים חדשים שלא התבססו על שום חומר מוקדם, קיבל מועמדות מפתיעה לפרס התסריט המעובד. לעומת זאת, "ממנטו", אשר כבר בקרדיטים מופיע הקרדיט "מבוסס על סיפור קצר של ג'ונתן נולאן", נכנס לקטגוריית התסריט המקורי, מכיוון שהסיפור לא פורסם על לזמן יציאת הסרט. ככה זה, העולם שלהם - החוקים שלהם.

אם הולכים אחרונה לעשור האחרון, מגלים שרוב הסרטים (7 מתוך 10) שזוכים בקטגורית הסרט הטוב ביותר הם תסריטים מעובדים: "נפלאות התבונה", "שיקאגו", "שר הטבעות: שיבת המלך", "מילון דולר בייבי", "השתולים", "ארץ קשוחה", "נער החידות ממומבאיי". הדבר לא היה שונה גם בעשור הקודם, שם יחס הזכייה היה 6 מתוך 10.

השנה כל שלושת המועמדים המרכזיים לפרס הסרט הטוב ביותר מבוססים על (באופן פורמאלי בלבד) תסריטים מקוריים.

התסריט המקורי הוא לנצח הקטגוריה האהובה עלי. נדמה שדווקא כאן מצליחה האקדמיה לנער מעצמה את האבק וללכת רחוק יותר עם בחירותיה. בקטגוריה הזאת תמצאו סרטים שמשחקים בנראטיב, קומדיות, סרטים פופולריים וסרטים אומנותיים. לקטגוריה הזאת גם זוכים להתגנב סרטים עולמיים שאינן בהכרח דוברי אנגלית. זה המקום היחידי באוסקר בו תוכלו למצוא קבוצת מועמדים כמו "אשתקד במריאנבד" (62), "לה דולצ'ה ויטה" (75), "הקרב על אלג'יר" (65), "החשוד המיידי" (95), "ואת אמא שלך גם" (02), ו"לארס והבחורה האמיתית" (07).

הזוכה בקטגוריה הזאת נוטה להיות פרס ניחומים לסרט פופולרי או מוערך במיוחד שחדשנותו וקריצותיו מונעות ממנו לזכות בסרט הטוב ביותר כדוגמת: "אבודים בטוקיו", "ספרות זולה", " כמעט מפורסמים", "פארגו", ""דבר אליה", "שמש נצחית בראש צלול" ועוד ועוד.

קצרה היריעה מלכתוב את כל גדולי התסריטים שהיו מועמדים לקטגוריה וזכו מאז 1957 רק אומר בקצרה שמתוך 100 הסרטים האהובים עלי, 12 היו מועמדים לקטגוריה ו5 זכו. סטטיסטיקה ראויה.

 

עוד נקודה מעניינת היא שעל אף ששמחה גדולה בעולמינו המתקדם על כך שאישה כנראה תזכה בפרס הבמאי ושני סרטים מהעשירייה בוימו על ידי נשים והנה עוד שנייה הקולנוע הנשי הופך להיות דבר מה שאינו מצריך התייחסות מיוחדת, שווה לשים לב שמתוך 19 האמנים שמועמדים על עשרת התסריטים בשתי הקטגוריות, רק אישה אחת בינהם. אחת. מה זה אומר? לא בטוח. אבל זו שאלה...

 

המועמדים לפרס התסריט המקורי הטוב ביותר

     

 

There's enough bang in there to blow us all to Jesus. If I'm gonna die, I want to die comfortable

"מטען הכאב".

תסריט: מארק בואל.

זהו תסריטו השני של בואל בן ה36. תסריטו הקודם היה, רחמנא ליצלן, "בעמק האלה" – בדיוק מסוג הסרטים האיומים שגרמו לעולם שלא להישיר מבט לסרטים שמתעסקים בעיראק. בואל הוא אחראי רק ב50 אחוז לקטסטרופה שהיא הסרט ההוא משנת 07 בכיכובו של טומי לי ג'ונס, בל נשכח את מעורבתו של ה"במאי" פול האגיס. עם זאת, בואל זיכה את עצמו מההאשמות עם התסריט העוצמתי לסירטה של ביגאלו "מטען הכאב". אין ספק שעוצמת הסרט היה הרבה יותר בבימוי מאשר בתסריט, אבל הדמויות החזקות והסיטואציות מורטות העצבים הם, במקרה הכי סקפטי, תוצאה של עבודה משותפת.

"מטען הכאב" הוא האיום העיקרי על סרטו של טרנטינו ונכון לשלב זה עדיין מאוד קשה להחליט מי יצא עם הפרס.

 

Actually, Werner, we're all tickled to hear you say that. Frankly, watchin' Donny beat Nazis to death is is the closest we ever get to goin' to the movies

"ממזרים חסרי כבוד".

תסריט: קוונטין טרנטינו.

טרנטינו כבר זכה בקטגוריה הזאת לפני 15 שנה עם "ספרות זולה", תסריט שנועד לקטגוריה הזאת. השנה הוא מוביל את המירוץ עם גלריית הדמויות הבלתי נשכחת, הדיאלוגים הזחוחים והכה-מקסימים וההתעמרות בספרי ההיסטוריה. "ממזרים" הוא גם סרט שנדמה שמתאים לו לזכות על תסריט במקום הקטגוריה הראשית בעקבות מתיחת הגבולות הקולנועיים והסיפוריים.

 

I'm not gonna be offering any hugs, Sir

"השליח".

תסריט: אורן מוברמן ואלסנדרו קאמון.

בדיוק בגלל זה אני אוהב את קטגוריית התסריט המקורי. "השליח" הוא התסריט הכי מוצלח שצולם בהוליווד השנה והעוצמה הרגשית והבגרות של התהליך שעוברות הדמויות ועיצובן הוא בית ספר לכתיבה.

מוברמן היה אחד מתסריטאי "אני לא שם" המעניין ומגדיר-הז'אנר וקאנון, שותפו לתסריט הזה, התפרסם עד כה כמפיק ("העורב: גאולה", "אמריקן פסיכו") ומפיק בפועל ("שוטר מושחת", "תודה שעשינתם", "הקולר").

הסרט מתאר את התמודדותו של חייל ששב מעיראק ומוצב מחדש עם חייל ותיק ממנו בתפקיד המודיע למשפחות על נפילת יקיריהם. הסרט מעוצב בכזו רגישות – בעזרת שני שחקנים בתפקידי חייהם: בן פוסטר וודוי הארלסון – ואינו גולש לסנטימנטאליות או פורנוגרפיה רגשית. כמובן שהוא לא יזכה בחיים, אבל נחמד לראות שמכירים בעבודות מוצלחות.

 

It sounds like you don't know anything! Why even tell me the story?

"יהודי טוב".

תסריט: ג'ואל ואיתן כהן.

מועמדי הבית בקטגורית התסריט. החבר'ה החביבים עלינו היו זכו בפרס התסריט המקורי בשנת 96, ובמעובד הם היו מועמדים בשנת 00 וזכו ב08. כמובן שחשוב לזכור את פאדיחות האקדמיה כשהתעלמו מסרטיהם "בארטון פינק", "ביג ליבובסקי" ו"האיש שלא היה שם" אבל זה סתם יעכיר את האווירה.

התסריט של "יהודי טוב" הוא אחד המקוריים, המרושעים וכפויי הטובה ביותר השנה. מעניין האם חברי האקדמיה הצביעו בעדו בגלל שבאמת התלהבו מהטירוף המסוגנן הזה או שפשוט לא הבינו כלום ולא רצו לצאת טיפשים. לעולם לא נדע.

 

I was hiding under your porch because I love you.

"למעלה".

תסריט: פיט דוקטר, בוב פיטרסון וטום מקארטי.

סרטי האנימציה של "פיקסאר" זוכים לחיבוק כמעט תמיד מקטגוריית התסריט. מעולם לא זכה כאן סרט אנימציה אך מאז 95 ו"צעצוע של סיפור", כמעט כל סרט פיקסארי נכנס לקטגוריה ויושב שם טוב. סביר להניח שהשנה זה לא ישתנה, על אף ש"למעלה" נמצא בתוך 10 המועמדים בקטגורי המרכזית.

דוקטר היה מועמד לקטגוריה הזאת עם "צעצוע של סיפור" ו"וול-ואי". פיטרסון היה מועמד בזכות "למצוא את נמו".

תום מקארטי אינו מגיע מעולם סרטי האנימציה וידוע יותר כמבאי סרטי אינדי קטנים ואהודים ("אנשי התחנה" ו"האורח") ומשלים הכנסה כשחקן של תפקידים קטנים בסרטים גדולים ("סוריאנה", "לילה טוב ובהצלחה", "גיבורי הדגל", "2012")

 

המועמדים לפרס התסריט המעובד הטוב ביותר

     

 

When dealing with aliens, try to be polite, but firm. And always remember that a smile is cheaper than a bullet.

"מחוז 9".

תסריט: ניל בלומקמפ וטרי טאצ'ל.

סביר להניח שהאלגוריה המעניינת שהביאו התסריטאים לסרט המד"ב שלהם היא שהכניסה אותו לקטגוריה, הוא שמא זו הפופולריות הגדולה באופן כללי שלו במהלך השנה. מה שכן, סרטים סמי-דקומנטריים על חייזרים הם מראה מאוד נדיר בקטגוריה הזאת. זוהי המועמדות הראשונה לאוסקר של שני התסריטאים.

הסרט מבוסס על סרט קצר של בלומקמפ, "אלייב אין ג'ונבוג", איש אפקטים מיוחדים רוב הזמן ("סמולוויל", "דארק איינג'ל"), שאומץ על ידי פיטר ג'קסון לקראת סרטו העלילתי הארוך הראשון. אני מאמין שהתסריט של הסרט הוא קצת מבולגן והסגנון שלו לא אחיד. אבל למי אכפת ממה שאני אומר?

 

If people die the moment that they graduate, then surely it's the things we do beforehand that count.

"לחנך את ג'ני".

תסריט: ניק הרונבי

ניק הורנבי הבריטי, 52, הוא מהסופרים האהודים היום ושניים מהסרטים שמבוססים על ספריו היו מועמדים בקטגוריה זו ממש: "נאמנות גבוהה" ו"רווק פלוס ילד". השנה עיבד הורנבי את זכרונותיה של לין בארבר על תהליך התבגרותה המואץ לסרט הקטן והמצליח הזה. מועמדותו הייתה די ברורה כבר משלב מוקדם של השנה ונוכחות הסרט הזה בקטגוריית הסרט מעידה על כך שאין להתעלם ממנו כזוכה פוטנציאלי.

בפינת "הורס המסיבות" שלי, גם פה אזכיר שלתסריט יש כמה חולשות בולטות, בעיקר בחמדמדותו האין סופית ובמהלכים הצפויים שלו. צוות השחקנים הפוטוגני שמתנהל בתוך שורותיו של הורנבי מצליח לטשטש את זה.

 

Where do you think you are, some fucking regency costume drama? This is a government department, not some fucking Jane fucking Austen novel! Allow me to pop a jaunty little bonnet on your purview and ram it up your shitter with a lubricated horse cock!

"במעגל".

תסריט: ג'סי ארמסטרונג, סימון בלקוול, ארמנדו יאנוצ'י וטוני רוש.

דמיינו לכם את סדרת הטלוויזיה "המשרד" עושה ילד עם "ד"ר סטריינג'לאב". ככה זה יראה. וזה נפלא. התסריט עמוס השנינויות, הקללות והסאטירה הפוליטית הוא ספין-אוף לסדרת טליוויזיה בריטית של הכותב הראשי ובמאי הסרט ארמנדו יאנוצ'י. מדובר באחד הסרטים הנשכניים והמצחיקים של השנה בקולנוע ובו תהליך התדרדרות דיפלומטית עמוס אינטריגות של יחסי בריטניה-ארה"ב על רקע המלחמה בעיראק. את הסרט מוביל פיטר קפאלדי שעל היעדרותו מקטגוריית שחקן המשנה צריך להפגין ברחובות.

למיטב ידיעתי הסרט לא אמור להיות מופץ בארץ ולכן אין ברירה אלא ללכת אל ספריות האוזן השלישית ולשכור אותו במהירות.

 

You sit there and you judge me, and you write them notes on your notepad, because you think you know who I am!

"פרשס".

תסריט: ג'פרי פלטשר

כנראה התסריט החלש ביותר בקטגוריה אך עם זאת אחד המועמדים המובילים, אין ספק. תסריטו של פלטשר לסרט שמועמד לעוד 5 אוסקרים אחרים וסביר שיזכה את שחקניתו מוניק בפרס המשנה, הוא סיפורה של פרשס (גאבורי סידיבה המדהימה) שמבלה את חייה בנסיונות לצלוח מעל הקלפים הגרועים שהגורל חילק לה. התסריט – המבוסס על סיפרה האוטוביוגרפי של ספייר "פוש" - די שגרתי וקצת מבולבל. גם גאולתה של פרשס השחורה מאוד על ידי מורתה, העובדת הסוציאלית והאח בבית החולים שהם שחורים-לייט, היא משהו שבדיעבד אחרי צפיית הסרט מעורר אי נוחות. עם זאת, הפופולריות הרבה, פלוס המודעות הפוליטית, יכולה להביא לסרט הזה עוד כמה פסלוני סבבה כגון פרס התסריט.

 

I'm like my mother, I stereotype. It's faster.

"תלוי באוויר".

תסריט: ג'ייסון רייטמן ושלדון טרנר.

זהו, כרגע, המועמד המוביל לזכייה אחרי פרסי ה'סקריפטרס' ואיגוד התסריטאים. שני הזוכים הטריים בקטגוריית התסריט ב"גלובוס הזהב", רייטמן את שלדון, יצרו סנסציה מזערית כאשר התברר שהשניים למעשה מסוכסכים זה עם זה בעקבות זכויות הכתיבה. טרנר ורייטמן לא עבדו יחד על התסריט, אלא עבדו בנפרד ללא ידיעה על המעבד האחר, ולבסוף, בגלל ענייני זכויות וכדומה, עובדו שני התסריטים לדראפט אחד.

התסריט מבוסס על ספרו של וולטר קירם, ובאיזשהו מקום זהו המקבילה של העשור הזה ל"מועדון קרב" בסוף העשור הקודם (אתם יודעים, חוץ מהגאונות הצרופה). סיפורו של הגבר הממוצע שהעולם המודרני מעצב אותו כרצונו עד שכבר מאוחר מדי. ב2007 סרטו של רייטמן "ג'ונו" זכה בפרס התסריט המקורי, אך אז הייתה זו תסריטאית אחרת, דיאבלו קודי. הסרט עצמו מועמד לעוד ארבעה אוסקרים.

 

כרגע אני אהמר על "ממזרים חסרי כבוד" ו"תלוי באוויר" כזוכים, כאשר יש סיכוי ש"מטען הכאב" ו"פרשס" יעקפו בסיבוב. אני אהרהר בזה עד שלב ההימורים הרישמיים.

נכתב על ידי סבסטיאן דודג'ר , 21/2/2010 15:14   בקטגוריות אוסקר, קולנוע  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי:  סבסטיאן דודג'ר

בן: 35




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , תרשו לי להעיר
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסבסטיאן דודג'ר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סבסטיאן דודג'ר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ