לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Time of my LIFE



Avatarכינוי: 

מין: זכר

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:





הוסף מסר

11/2017

לב שבור מדמם מכאב


כבר המון זמן שלא כאב לי הלב כאב פיזי מאהבה נכזבת.

אני מרגיש שנאגר בתוכי כאב עצום שרוצה להתפרץ החוצה בצורה של דמעות, או צרחות.

מה גרמת לי להרגיש בשנה אחת בסך הכל שאני מכיר אותך.

את השם שלך שמעתי לפני שנה וחודשיים בפעם הראשונה, ולא תיארתי לעצמי כמה תהפכי מיוחד עבורי.

ראיתי אותך לראשונה לפני שנה בדיוק. ואפשר להגיד שהייתה לי הרגשה שאת הולכת לכבוש את ליבי, אבל לא חשבתי שגם תשברי לי אותו.

לא לקח לי הרבה זמן להתאהב בך, אפשר לומר שכבר בפעם השניה שראיתי אותך התחלתי להרגיש את הניצוצות.

אני זוכר שישבנו על הבר בהופעה ושמענו את השיר 'תמיד לפני הגשם' והקשבתי למילים ודמיינתי אותי שר לך ואותך מאוהבת.

תמיד הרגשתי שאהבת אותי קצת בחזרה, אי אפשר לומר שלא היה בינינו משהו עמוק ומיוחד.

מאז אותה הופעה הקשר רק התחזק, והאהבה שלי אלייך פרחה והתעצמה.

חלמתי עלייך בלילות. חשבתי עלייך כל היום ורק חיכיתי לימים בהם נפגשנו.

זה לא היה לי קל לגרום לך לאהוב אותי. מהר מאוד הבנתי שאת לא מתחברת לכל אחד בקלות כזאת

ושאת אדם קשה, לא פשוט, ושלהמון אנשים היו בעיות איתך. אבל לא לי. אותי אהבת.

אני זוכר שהיית אומרת שלי שאין לך כוח לאף אחד בעולם הזה - מלבדי. ואני הייתי מסמיק ומזיע ולא יודע איך להגיב לך בכלל.

ואני זוכר את המסיבה שהיינו יחד ורקדת שיכורה ורק רציתי להתנפל עלייך בנשיקות אבל בסוף לא העזתי ושוב בלילה חלמתי עלייך.

אני זוכר את הערב ההוא שהייתי בודד ועצוב ופתאום משום מקום התקשרת אליי ודיברנו סתם, לא על לימודים ולא על עבודה. פשוט על החיים.

והיו לנו את הצחוקים שהם רק שלנו, על כל שאר האנשים בעולם.

והיינו היחידים בכל העולם שאהבו לחנות בקומת הקרקע של החניון הנטוש בדרום תל אביב, וזה היה שלנו.

וכשעברת לגור רחוק את שברת לי את הלב, אבל המשכנו לדבר שיחות נפש אל תוך הלילה ולפעמים היה מביך אבל לרוב מרתק ולא רציתי ללכת הביתה.

ואיך דור היה מספר לי דברים שאמרת עליי, שאת עפה עליי, שאת לא מפסיקה לפאר אותי ולדבר עליי כשעינייך נוצצות וזה שימח אותי אבל גם הכאיב לי לא להרגיש את זה ממך בפועל.

בפעם האחרונה שראיתי אותך, לא ידעתי שזאת תהיה הפעם האחרונה.

זאת הייתה סתם עוד פעם, דיברנו וצחקנו, והכל היה טוב

ואז הגיעה ההודעה ממך, שבוע לאחר מכן.

אפילו לא טרחת להתקשר.

 

ופתאום כמו רעם ביום בהיר את נעלמת מחיי, מי יודע מתי יצטלבו שוב דרכינו.

השארת אותי מאוהב, מתחרט, שבור וכאוב. הלב שלי צורב מגעגוע ואהבה לא ממומשת.

לחשוב על היום הראשון שראיתי אותך, על היום האחרון, ועל כל הימים שהיו באמצע

הלב שלי פצוע ומדמם. אני באמת אוהב אותך.

אבל זהו סופו של עידן, והגיע הזמן לעבור הלאה.

קיוויתי שלסיפור הזה יהיה סוף אחר, באמת האמנתי שזה אפשר

 

היה נעים להכיר אותך, אבל הסוף הזה באמת היה צפוי מראש

נכתב על ידי , 16/11/2017 22:43  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





35,541
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , נוער נוער נוער , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לOmri Shavit אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Omri Shavit ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ