שירי ילדים מקסימים

אצלנו בשכונה

הגננת אמרה

שכשמישהו מתאבד

זה מפתיע נורא

אחר כך בחצר

תום סיפרה

שכשאח שלה תלה את עצמו בחצר

זה באמת היה

כמו מסיבת הפתעה

אפשר לחתוך

אפשר באקדח

ואפשר עם כדורים

אבל הכי שווה להתאבד

זה לקפוץ מבניין גבוה

כשכולם מסתכלים

בגן מעיין

כשהגננת סיפרה

על בר כוכבא

ועל מצדה

אצל חלק מהילדים

הייתה ממש התרגשות

כי עכשיו זה ברור שהכי מוצלח למות זה בהתאבדות

הפקיד בעמדה עשרים ושש

הוא הדיוט מבוגר שמן וטיפש

ברחוב הראשי, בעיר סמטאות

יושב בבנק מקבל לקוחות

אי אז, כשבבנק הוא התחיל לעבוד

עוד היו לו המון שערות בקודקוד

נעלם השיער, חלפו השנים

והתסכול מנהל את חייו הקטנים

הפקיד בעמדה עשרים ושש

כשהיה צעיר היה לו כל מה שביקש

סיים למודים, מצא אישה

ותאמינו או לא, הקים משפחה

וגם עבודה הוא מצא בקלות

בבנק גדול, עבודה בפקידות

זה זמני הוא הסביר לאשתו ולכולם

זה זמני אך הזמן, חלף ונעלם

בהתחלה הוא היה

סתם  פקיד זוטר

ועתה אחרי שלושים וחמש שנה

הוא עדין עושה את אותו הדבר

לקוחות של הבנק באו והלכו

אך ימיו של פקידנו, לא השתנו

לא עניין לא קידום לא תפקיד מכובד

גם כשניסה זה לא הצליח, לא עבד

עד היום הוא בבנק מקבל לקוחות

יושב בעמדה, מטפל בנימוס

אך למעשה הוא מתנהל על פי ההנחיות

ללא שיקול דעת, מחשבה, ובכלל בלי היסוס

הוא לא שואל את עצמו איך הוא יכול לסייע

לא מתעניין אם הוא עוזר או פוגע

וכולם נזהרים וכולם מקווים

לא לשבת מולו , אם לא מוכרחים

וברחוב הראשי בעיר סמטאות

מנהלי הבנק תוהים איך זה יכול להיות

שלמרות שכל יום את הבנק מנקים

יש לו ריח כמו של שירותים ציבוריים

אצלנו בשכונה יש כמה אנשים

שאיבדו כבר מזמן את שמחת החיים

ולא תרופות לא סמים וגם לא כדורים

לא משכיחים מהם שהעולם הוא חריונים חריונים