לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

שירי ילדים מקסימים


די, הגיע העת להתחדש במקום לוין קיפניס ביאליק ומירים ילן שטקליס, מקבץ שירי ילדים לגיל הרך. תחגגו.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: ֳ§ֳ¡ֳ¸ֳ©ֳ­. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

כמה שהיא יפה


מוזר

אמרה נופר

מיותר

אמרה מיתר

מאוחר

אמרה הדר

נמאס

אמרה ענבר

ורק הגר

לא אמרה שום דבר

ואחרי שהצלם אמר לה המון פעמים כמה שהיא יפה

היא הסכימה להצטלם בערום לבוק של הבת מצווה

נכתב על ידי the best poet , 17/1/2014 18:08   בקטגוריות אומנות, בדידות, בית ספר יסודי, בנות, דוגמנות, הזנחה, הורות, הפתעה, חברים, חלומות, טיפשות, ילדה, ילדות, ילדים, יומולדת, לבד, מטריד, עירום, פוזה, פנטזיה, צילום, שירי ילדים, שירי יום הולדת, בת מצווה  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אליסיה ב-19/3/2014 05:55
 



חג שואה


חג חג חג שואה

כיתה א'  ראשונה

מצחקקים קצת בצפירה

חג שואה

 

חג חג חג שואה

הילדים צוחקים נורא

וכועסת המורה

חג שואה

 

חג חג חג שואה

לילדים  משעמם נורא

לא מבינים מה שקרה

חג שואה

 

חג חג חג שואה

נגמר הטקס הנורא

אפשר לצאת להפסקה

חג שואה









ע"פ "חג יובל" של אבי טולדנו

 

נכתב על ידי the best poet , 8/4/2013 09:14   בקטגוריות אלימות, אמת, בית ספר יסודי, בנות, בנים, חברים, ילדה, ילדות, ילדים, כדורגל, כיתה, ככה זה בחיים, מסורת, משחקים, עונש, עצבים, צחוקים, צפירה, שואה, שירי ילדים, שירים איומים, שירים שמחים, בית ספר  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-16/11/2013 14:33
 



מותו של מר חרמון


ביום שבו מת מר חרמון ונדם

הלך אחרי גווייתו המון אדם

שלא הכיר את המנוח מעולם

 

גברת חרמון עמדה על קבר בעלה

בשקט הוציאה מגופה אנחה

ועוד לפני הקדיש הסתובבה והלכה

 

שלושת ילדי המנוח חרמון

מוכי בהלה נחישות ויגון

צפו במתרחש ממרחק ביטחון

 

בהלה מנחיל ההמון

נחישות שלא יעמוד בם רצון

לשמור אביהם בחיים, יגון

 

גברת חרמון הלכה לדרכה

נכנסו ילדי חרמון למונית המחכה

וההמון נשאר ליד הגופה המכוסה

 

איש לא זז כולם ממתינים

דורכים כל הקבר ועל הפרחים

לאט לאט את האדמה מהדקים

 

אחר הצהריים משאית של בטון

שפכה תכולתה על קבר חרמון

לוודא שלא ישוב ולמנוע אסון

 

מר חרמון ניסה לבורא להשיב נשמתו

אלא שהבורא סירב ודחה וסילקו

אל בינות לאנשים שלא היו מוכנים לקבלו

 

וכך נשאר תלוי בין שמים לארץ מר חרמון

ועל יד קברו, שלא ישמעו ציפורניו השורטות בבטון

מחלקים חינם עד היום אטמי אוזניים להמון

 

 

נכתב על ידי the best poet , 2/3/2013 12:15   בקטגוריות חרמון, אבא, אבל, אהבה, אחים ואחיות, אכזבה, אלוהים, אקטיביזם חברתי, בית, בלי הכרה, גופה, חברים, חושך, יום המשפחה, ילדים, ילדים והורים, ככה זה בחיים, כלא, כעס, לוויה, לבד, מוות, משפחה, סירחון, עצב, פחד, קבר, שבעה, שירה, שירי משפחה, שירי ילדים, שמחה לאיד  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שירה+ ב-2/3/2013 12:28
 




דפים:  
Avatarכינוי:  the best poet

גיל: 5

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי
50,463
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , משפחתי וחיות אחרות , הורים צעירים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לthe best poet אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על the best poet ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ