לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


כינוי:  פוניקס

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2018    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      




הוסף מסר

9/2018


באיזשהו שלב עזבתי את הכל וצנחתי על המיטה, אבריי שמוטים מבלי שיהיה בי דיי הכוח להזיזם 

רק משיכות אפי נשמעות כשאני עוטפת בשתיי ידיי את הכרית שלי ומאמצת אותה אליי ברוך, מנסה לא להתפרק לגמרי

 

התיישבתי, משעינה את גבי על הקיר, מושכת אליי את הכרית גם שם

כל הגוף שלי רוטט מכאב, הפנים רטובות כבר לגמרי וכאב נוסף משתחל לו מבין שפתיי

אני מוחה את הדמעות אבל מוותרת אחרי כמה דקות

בוכה בחושך עוד דקות ארוכות

חושבת לעצמי כמה שאני לא מאושרת יותר

שמזה כבר זמן מה אני מרגישה כלכך לבד אפילו שאני לא.

 

ואז הבליחה בי המחשבה שהלבד הזה שאני מרגישה עכשיו לא גרוע כמו הלבד שהייתי בו לפני כמה שנים,

שאני לא באותו מקום שהייתי פעם

שזה בסדר להתפרק ולבכות ולשחרר מועקה שמצטברת בפנים

ואני יודעת שקשה לי עכשיו, שאני מבולבלת וכאובה על יותר מדיי דברים

אבל זה לא כמו פעם.

ואז הדמעות הפסיקו.

 

חיבקתי את הכרית עוד קצת והרשתי לעצמי להישאר דוממת, העיניים שלי הרגישו כלכך מרוקנות, רטובות, עייפות, כמו אחרי טלטלה.

קמתי מהמיטה וחזרתי לשבת מול המחשב, נחושה לשמוח, בחרתי סרט קליל שיוכל להעלות לי חיוך או שניים, משהו שיאפשר לי לשכוח, לא לחשוב על כלום, לשקוע באיזושהו כלום-ness מבורך.

 

ואכן, בפעם הראשונה מזה שבוע שהצלחתי לישון בלי דמעות, בלי סיוטים שמעירים אותי כל שעתיים.

 

בבוקר למחרת הכרחתי את עצמי לא לחשוב על הדברים שהציפו לי את המוח,

החלטתי לעשות מעשה, כבר 4 שנים שלא פתחתי את החלון בחדר שלי מעבר לחריץ צר נורא כי באחת המלחמות האחרונות איבדתי את הרשת שהייתה לי בחלון כשניסיתי לאטום אותו ותמיד דחיתי את הטיפול בזה, משהו בי פחד לנסות לשפר את זה.

 

כשקמתי הרצתי חיפוש מהיר ומצאתי מקום שמכין רשתות, תוך כמה דק' כבר הייתי בדרך אליהם, וזו הייתה פרוצדורה לא קטנה אבל אחרי שעה כבר ניקיתי את החלון שלי, מתקינה אותם..

הרגשתי גאווה, סיפוק, שבאמת עשיתי את זה.

לפני שהלכתי לעבודה השארתי את החלון פתוח לרווחה, 

שייכנס אוויר, שיתאוורר החדר

 

ואולי גם לי היה חסר אוויר

 

אני צריכה למצוא את עצמי מחדש, שנאבדה לי אי שם בדרך ללרצות את כולם

להיאחז בעצמי

במקום באחרים

לקחת צעד אחורה

להרפות

 

גם זה מותר

גם זה בסדר 

 

נכתב על ידי פוניקס , 13/9/2018 19:09  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפוניקס אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פוניקס ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ