לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


כינוי:  פוניקס

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2018    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   




הוסף מסר

10/2018

המטפלת שלי תהיה גאה בי שאני כותבת את זה סוף סוף


לפעמים אני עדיין חושבת על היום הזה לפני כמה שנים שאמרתי לך שאני לא מאמינה לך

וכעסת עליי כלכך שרעדתי ופחדתי כולי, אז לקחתי את כל המילים שלי בחזרה, מנסה לשכנע אותך כמה שאני אוהבת אותך רק בשביל שלא תעשה משהו משוגע.

לא סיימנו את השיחה אבל בכל זאת אמרת לי להתראות, הרגשתי שזו בחירת מילים מאוד מדוייקת מצידך. להתראות.

לא 'נדבר אחר כך', לא 'ביי', לא 'אני צריך קצת זמן לעצמי'.. לא. זה היה 'להתראות' מאוד ברור.

 

כמה דק' לאחר מכן אני מקבלת הודעה שחרטת על עצמך בזרוע שיהיו לי חיים טובים, לצד הוורידים החתוכים שלך ושהניידת טיפול נמרץ לוקחת אותך.

יומיים שלמים של חוסר הכרה והרבה הודעות של כמה כולם מסביבך בוכים ובוכים ובוכים בעיקר.

 

היום בדיעבד אני יודעת שזה היה שקר.

רציתי לפגוע בי, וזה מה שעשית.

אמרתי לך בזמנו שאתה הדבר הכי טוב שיש לי בחיי והאמנתי בזה בכל ליבי.

ואתה אמרת כמה שאתה אוהב אותי ושלעולם לא תעשה שום דבר לפגוע בי,

אמרת שאתה פה לשמור עליי, שאני האוויר שלך, המשפחה שלך, המקום הכי קרוב אלייך, שאני מצילה אותך מעצמך, האור שלך, המלאך השומר שלך. התחננת בפניי שאבין, שאקבל את זה שאני הסיבה שאתה עדיין חי, שאתה נשאר לא כי הבטחת אלא כי אני גורמת לך לרצות וזה הופך את זה לאפילו טוב יותר, לאמיתי יותר. שאתה אוהב אותי ממש ככה, כמו שאני.

הבטחת שאתה לעולם לא תפגע בי, שבחיים לא תעשה שום דבר שיסכן אותי, אמרת שאתה לא כמוהו, ולא כמוהם, שאתה לא תעשה לי את זה.

 

ועדיין.. רצית הוכחות שאני אוהבת אותך, הפנית אליי אצבע מאשימה ואמרת לי במקומי שאני שונאת אותך, רעדתי כולי מפחד ואמרתי לך שזה לא נכון תוך כדי שאתה צועק וחוזר על זה בלי סוף 'תגידי לי למה את שונאת אותי!'. שום הכחשה או תשובה אוהבת מצידי לא סיפקה אותך.

 

אמרתי לך שאני בוחרת בך ואתה התעקשת 'זה או אני או הם, החברים האלו שלך.' והענשת אותי בעונש שתיקה כזה שלא יכלתי לעמוד בו ואמרתי לך שלא משנה מול מי תרצה שאבחר, התשובה תמיד תהיה אתה. אני תמיד אבחר בך. וזה היה נכון, זה גם מה שעשיתי בסופו של דבר כדי להוכיח לך את הנאמנות שלי אלייך אחרי שאמרת לי שאני מתנהגת אלייך כאילו אתה כלב ושאני צריכה ללכת להיות עם 'החברים האמיתיים שלי' כמו שאמרת רק כדי שאחזור על זה באוזנייך שוב. 'אני בוחרת בך. בך.' לקח זמן ואינסוף התנצלויות עד שהתרצת.

 

בדיעבד מבינה ש'לימדת' אותי איך לפגוע בעצמי בדרכים חדשות רק בשביל שתוכל 'להציל' אותי מזה ולהיות השומר שלי, וכשהיא רואה אותי מכוסה בשרוולים ארוכים ולוקחת אותי לצד כדי לבקר אותי כשכל הזרוע שלי מלאה בדם, סימנים וחתכים עמוקים כי דחקת בי לשפל עמוק מדיי, אתה אומר לי שאני צריכה לשנוא אותך כדי להציל את עצמי ממך ועדיין, אתה יודע שאין בי כבר כוחות, שאני מאבדת הכרה הרבה וכלכך חלשה על בסיס יומי שאפילו עגלת סופר לא מצליחה להזיז בכוחות עצמי.. הכל נדמה כלכך קשה וגדול עליי, לא האמנתי שיש לי אפילו שמץ של יכולת בחירה כדי לקום וללכת.


ידעת שבמצב הזה כבר לא היה לי אף אחד לפנות אליו, דאגת שנהיה רק אני ואתה, אומר לי כל הזמן שאסור לי לדבר על זה, שזה צריך להיות הסוד שלנו ורק שלנו, כמה שזה יפגע בך אם אני אשבור את האמון העדין שיש ביננו, שאסור לי להראות אותך לאף אחד, שאתה תיפגע מזה, זה סוד.

ואני כבר יודעת שאם אני אפשל אתה תעניש אותי באיזשהו עונש יצירתי שתחליט, אז אפילו לא ניסיתי. גם לא רציתי שתפגע, אהבתי אותך הרי, רציתי שכל מבוקשך יתקיים. שאני אהיה טובה לך. כמו שאתה מחליט, בתנאים שלך.

 

אז כשאני רגע לפני התמוטטות מוחלטת, אתה מספר לי שאתה תגרום לדברים להיות טובים יותר, רק שאתן לך צ'אנס. שאתה תבין אם אני צריכה לעזוב, ועדיין, ברגע שזה עולה אתה הולך ומנסה להתאבד. אני מקבלת הודעות לדבר איתך מיד כדי לעצור אותך, כי רק לי אתה תקשיב. וכמה שאני שונאת אותך כבר באותם רגעים על הגיהנום האינסופי הזה שאתה מסווה בקונספט אהבה הרסני שכזה, מחכה שאני אתאר איך אני על הברכיים, מתחננת אלייך להישאר. רק זה היה גורם לך לעצור את האוטו ולחזור הבייתה. או לעזוב את הסכין או לרדת מהמרפסת או פשוט לחזור הבייתה אחרי שהחלטת להיעלם לכולם.

אתה אומר שאתה רואה שהרסת אותי ושאתה יודע שאתה הורג אותי לאט לאט, שאני טובה מדיי ואתה שובר אותי. מבטיח שאתה לא תעזוב אותי לעולם, מבטיח כלכך הרבה. 

שקרים.

 

פוניקס,

להתאכזר אלייך זו לא אהבה. מכות זו לא אהבה, ריגשי זה לא אהבה, רשימת תנאים זו לא אהבה, 'תבחרי-זה או אני או הם' זו לא אהבה.

ואני לא יודעת מה זו כן אהבה, אבל מה שבטוח, זה לא אמור לשבור אותך.

 

-

 

אנשים כל הזמן מדברים איתי על אהבה ושואלים אותי למה אני לא מאמינה לאהבה שלהם, למה אני כל הזמן שומעת בתוך המילים שלהם דברים שהם לא אומרים, בודקים אם אני מחפשת לקחת צעד אחורה או להבין מה בעצם הבעיה שלי.

אבל אני לא יודעת באיזו שפה אתם מדברים איתי, אני לא יודעת לאיזו אהבה אתם מתכוונים, הכל כלכך מעוות ושגוי אצלי, אני לא יודעת מה זה הדבר הזה שאתם רוצים.

 

לקח לי כלכך המון זמן להינתק מזה, להבריא את הנפש שלי, להתרחק מכל החרא הנורא הזה שהמטפלת שלי מתעקשת שאני צריכה לעבד כמו שצריך במקום להדחיק ולברוח מזה. אני יודעת שיש לי פוסט טראומה, אני יודעת שזו הייתה התעללות, אפילו שקשה לי להודות בזה, אבל זה מה שאני מכירה מאז שנולדתי. דרך ההורים שלי, דרכו ואחרים.. ואז אתם באים ומנסים להגיד לי שאהבה זה משהו יפה ואצלי זה רק גורם לי לרצות להקיא ולכל הגוף שלי להיכנס לרעד מטורף, לחפש מחסה, דרך הימלטות, לעצום עיניים ולקוות שאף אחד לא ייגע בי, לדמיין שאני לא שם, שהזמן קופא, שאף אחד לא יכול להכאיב לי יותר, שאני במקום מוגן.

 

אבל זה לא קורה ואתם עדיין שם, מצפים לחיבוק או לאיזשהו חיוך, כי למה פתאום אני נראית עצובה?

אני לא יודעת לדבר על רגשות ואני יודעת שזה לפעמים מבלבל כי אני נראית כלכך בסדר לפעמים,

אבל אני לא בסדר. אני באמת לא, אני רק מאוד מתאמצת להיות. כואב לי כל הזמן, כל הזמן.

הנפש שלי מלוכלכת ביותר מדיי דם, נושאת על עצמה יותר מדיי צלקות וחבלות, הצלפות, אגרופים והטחות בשם אותה אהבה.

ואני לא רוצה אותה. אני לא רוצה אותה.

 

נכתב על ידי פוניקס , 14/10/2018 11:02  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 






© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפוניקס אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פוניקס ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ