לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


כינוי:  פוניקס

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2018    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     




הוסף מסר

12/2018


כל האינסטינקטים שלי אמרו לי להישאר בבית ולא לצאת החוצה.

אבל בסוף אמרתי לעצמי שאני צריכה ללמוד לשחרר את הפחד ולצאת בכל מקרה. מה כבר ייקרה?

מתי בפעם האחרונה עשיתי משהו טוב בשביל עצמי? מתי בפעם האחרונה יצאתי לבלות?

 

אז יצאתי, הגשם בחוץ היה מטורף אבל אמרתי לעצמי שזו לא סיבה להישאר בבית. אני כל הזמן נמנעת מסיטואציות חברתיות ונועלת את עצמי בבית והפעם הבטחתי להגיע אז אני צריכה להתגבר על עצמי.

וברגע שהגעתי לשם, לחתונה של חברה, כבר על הצעד הראשון ראיתי חברה שקראה בשמי וקפצה עליי בחיבוק

בכלל שכחתי שכל החברים מהלימודים צריכים להיות שם, וישר ראיתי עוד חברים שקראו בשמי וקפצו עליי בחיבוקים וב'איזה כיף שבאת!' 'בדיוק שאלנו אחת את השנייה אם את מגיעה' 'ידעתי שתבואי!' והרבה צחוק ואושר שגרם לי כלכך לשמוח על זה שעקפתי את החרדה שלי מלצאת החוצה. 

 

היה כיף ורקדנו מלא, הוצפתי בכלכך הרבה נוסטלגיה וחמימות.

שמחתי שגם השותפה לשעבר שלי הייתה שם, היא טסה בקרוב ואמרתי לעצמי שזו הזדמנות נפלאה לתת לה חיבוק ארוך לפני הטיסה. עשה לי טוב לבלות איתה קצת ולדבר.

 

מבלי ששמנו לב האירוע כבר כמעט נגמר, בודדים נשארו על הרחבה ובאולם, אז התכוננו גם אנחנו ללכת, אבל אז השותפה שלי אמרה שחברה שלנו בשירותים עם מישהי מהלימודים שמקיאה שם ולא מרגישה טוב. הלכנו לבדוק מה קורה איתן והבחורה הייתה ממש שתויה לרמה שלא יכלה לקום על הרגליים וכל הגוף שלה היה קורס על הרצפה אם מישהו לא היה תומך בה.

 

אני הייתי היחידה מביננו שנסעה לאותה העיר שהבחורה השיכורה הייתה צריכה להגיע אליה ולא היה מי שיסחוב אותה הבייתה אז אמרתי לה שהיא תבוא איתי ברכבת. השותפה שלי שאלה אותי אם אני אסתדר? ותהיתי על זה גם אני. העולם הזה של השתייה כלכך זר לי שאין לי מושג מה עושים, אבל החברים נתנו לי כל מיני עצות וטיפים למה לעשות במקרה ו... כי אין מצב שהייתי משאירה אותה שם.

לנסיעה שלנו הצטרפה עוד מישהי שלא הכרתי, ידידה של השותף הקודם שלי. היא שמעה שאני גם נוסעת לשם אז היא החליטה להצטרף.

 

זו פעם ראשונה בחיי שהייתי צריכה להתמודד עם מישהי כלכך שיכורה ולסחוב אותה כל הדרך לרכבת. לא ידעתי גם איפה היא גרה, איך היא תגיע לשם ותיכנס ואם היא תהיה בסדר בלילה אז שאלתי אותה אם היא רוצה לישון אצלי על הספה, ואחרי תשובה של 'בסדר' נתתי לה לנוח עליי.

הבחורה השנייה שהצטרפה אלינו התחילה לרמוז שגם לה אין איפה לישון הלילה, וראיתי שהיא מחכה שאני אציע גם לה לבוא אליי.

הרגשתי קצת לא בנוח, אני בדרך כלל שמחה מאוד לארח, אבל אני לא ממש מכירה אותה ולא ידעתי לשים את האצבע על מה בה לא בא לי בטוב אבל בכל זאת הצעתי לה אם היא רוצה להתארח אצלי גם והיא קפצה על ההזמנה בשמחה.

 

מפה לשם הגענו לתחנת רכבת שאצלנו בעיר והבחורה השנייה אמרה שהרכב שלה חונה בחנייה ושאפשר לנסוע איתו עד אליי במקום להזמין מונית,

אז נכנסנו כולנו לרכב וברגע שהיא התניעה את הרכב כל המכונית יצאה מכלל שליטה ונסענו אחורה ברוורס מטורף ומהיר, כולנו היינו בפאניקה ואף אחת לא הבינה מה קורה והמשכנו לדהור אחורה בקצב מהיר עד שבבום חזק פגענו ברכב חונה. ברגע שהרכב נעצר הנהגת יצאה לבדוק את הנזק, יצאה מהמכונית, ואז פתאום הרכב התחיל לנסוע מהר קדימה! ואין נהגת ברכב. במושב הקדמי הייתה הבחורה השיכורה ובמושב האחורי ישבתי אני, המכונית ממשיכה קדימה במהירות והנהגת רצה בעקבות המכונית, במזל הבחורה השיכורה גילתה תושייה ועצרה את הרכב. 

אם זה לא היה כלכך מפחיד באותו רגע זה היה יכול להיות ממש קומי.

 

באותו רגע כולנו יצאנו מהרכב, הבחורה שנהגה חטפה התמוטטות עצבים, התחילה לבכות ולצעוק, הרכב שלה נהרס מאחורה, והרכב שפגעה בו נהרס גם הוא מקדימה. היה בערך 2 בלילה באותו רגע, ונשארנו איתה עוד שעה בערך בחנייה כדי לעזור לה להתאושש רגע.

 

הבחורה השיכורה הייתה גמורה לגמרי ורצתה לישון, הבחורה השנייה זרקה אימרות כמו זה שהיא רוצה להתאבד וכמה שהחיים שלה מסריחים,

ואני לא ידעתי כלכך איך לעזור לאף אחת מהן. הנהגת השאירה לרכב שפגעה בו את הפרטים שלה והזמנו מונית עד אליי.

כבר 4 לפנות בוקר ואני מוציאה את כל השמיכות החמות והכריות שהיו לי בבית בשביל שתיהן, ויתרתי על השמיכה שלי כי הרגשתי שהבחורה שנהגה צריכה אותה כרגע יותר ממני, נתתי לה 3 שמיכות, היא קצת רעדה מהשוק ומהלחץ הנפשי. דיברתי איתה עוד חצי שעה בערך להרגיע ולחזק אותה ואז הלכתי לישון בעצמי, חושבת על זה שאם לסכם את הערב הזה, אני שמחה שהלכתי ופגשתי חברים טובים. קצת לא ברור לי איך התגלגלו הדברים ש2 בחורות שאני לא ממש מכירה ישנות אצלי בסלון אבל באותו רגע הייתי כלכך עייפה שלא היה אכפת לי, מצאתי איזו שמיכת ילדים שהייתה תקועה לי בארון, ורעדתי כל הלילה.

 

בבוקר כשקמתי הנהגת כבר החליטה ללכת, התקשרתי אליה לראות אם היא בסדר, ואחרי השיחה החלטתי לא להתערב יותר מדיי ולהמשיך הלאה.

הבחורה השיכורה התעוררה גם ובמשך כל הבוקר- צהריים השלמתי לה זיכרונות אבודים מאותו לילה, היא הייתה נבוכה ואמרה תודה על הדאגה ועל מקום הלינה. 

 

ואני קצת מעורערת עדיין מהרבה דברים שקרו תוך כדי הלילה הזה, אני לא יודעת מה לחשוב על זה. 

השותפה שלי שמעה ממני על התאונה יום אחרי ואמרה לי שהיא לא הייתה עולה עם הבחורה הזו לרכב בשום מצב. ובאותו היום אנשים אחרים שראו אותי חוזרת הבייתה איתן התעניינו איך עבר הלילה ומכל מה ששמעתי בתגובה, כנראה שבאמת יש משהו off בבחורה ההיא שנהגה.

ומצד אחד מאוד לא רציתי להיות שיפוטית נגדה אבל אחרי שעברתי איתה את כל הלילה שעברתי חשבתי לעצמי על כמה לא אחראית הייתי וששמתי לא רק את עצמי בסיכון אלא גם מישהי שלקחתי את האחראיות לקחת אותה הבייתה.

 

בבוקר שאחרי האירוע, השותף שלי יצא החוצה לסלון ודיברנו על כל מה שקרה יחד עם הבחורה השיכורה שהספיקה להתפכח בינתיים, הוא חצי צחק וחצי לא כשאמר "פוניקס, הנחמדות שלך תהרוג אותנו יום אחד."

 

וזה מעצבן אותי, כי בקלות זה היה יכול להיות נכון.

מה אם הבחורה השיכורה לא הייתה עוצרת את הרכב?

נכתב על ידי פוניקס , 8/12/2018 14:52  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 






© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפוניקס אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פוניקס ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ