לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מסגרת



כינוי:  מעיין~




הבלוגים הקבועים שלי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2014

באסה לי


אני מרגישה שהחיים שלי חולפים במקום מקביל שהם מתקיימים בלעדי ושאני מפספסת אותם זה עושה לי כאב בטן ועצבות בלתי חולפת שאני לא במקומות שבהם אני צריכה להיות ולא עם האנשים שיש מקומות שהייתי יכולה להיות בהם שמש עצומה וחזקה אני לא יודעת אם יש הרגשה יותר מעיקה ובלתי נסבלת מהחרטה העמוקה הזאת שרודפת אותי יכלתי להיות שמש אמיתית שמאושרת באמת וזה קורה במקביל אלי אני לא חיה את החיים שאני אמורה אני אף פעם לא מרוצה וזה בגלל שעוד לא הבאתי את עצמי למקום מספק מבחינה סוציולוגית ותעסוקתית ולא בגלל משהו כרוני או כפיות טובה אני רוצה לעבוד וללמוד אני אנסה לעשות אחד מהם בשילוב עם הצבא..איכשהו אני אעשה הכל בשביל להגיע לאיפה שאני רוצה. נמאס לי ממזמן להיות ב20 אחוז אני
נכתב על ידי מעיין~ , 20/4/2014 20:38  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




לפעמים נדמה כאלו שבכל נשימה הטעויות שעשיתי מורגשות,כאלו אין את המצבי ביניים בהם הבטן לא שורפת 

 

כשאני עם ההורים במכונית אני מרגישה נערה מתבגרת שוב,זאת אומרת,את החלקים שלא אהבתי בלהיות נערה מתבגרת

(אולי גיל 18 זה עדיין אומר להיות נערה מתבגרת אבל לא כאן)

יש איזשהו דיסטנס שנוצר ביננו,כמו שתמיד הייתי רואה אצל המבוגרים וההורים שלהם 

יש פער בין איך שמצפים ממני להתנהג לאיך שאני רוצה להתנהג ואני הרבה פעמים מנסה לענות על הציפייה 

כשבעצם אני מבינה כעת,שעליי להתנהג אחרת לגמרי מאיך שהייתי מתנהגת פעם 

הדיסטנס הזה,הוא לא נוצר בטעות וזו דרך של החיים להגיד לי to man up,להתחזק וכיוצא מכך 

להורים כבר יש מעט מאד מענה ותשובות לתת לי ואמא רק מבלבלת אותי תמיד 

כנראה זה ילדותי להאשים אותה,אבל שתי הבחירות הכי גרועות שלי היו כששמעתי בעצותייה 

ובפעם הבאה עליי לזכור להקשיב לקול הראשוני שלי ובעיקרון להקשיב לי

 

כשאני חוזרת מהחופש אני מצפה מעצמי לאסוף את השברים ולהתחיל להתמודד עם המצב באלגנטיות ובאיתנות ולא לאבד את עצמי אל תוך הדמעות והניכור

 

אני מניחה שזה טוב שיש לי את הזמן הצלול הזה קצת לחשוב 

 

אני רוצה נורא לעבוד איפשהו ושיהיה לי כסף משלי, 

ואני מרגישה שאין לי שום מקום מבוסס ועם שורשים 

 

יצא לי לחשוב הרבה על י' מאז הפעם האחרונה שהתראנו, 

אנחנו גרים במקומות כל כך רחוקים ובלתי אפשריים ודמיינתי שאנחנו נתקלים אחד בשניה במקרה בסופר 

אני נהנת ממש לשוחח איתך,כרגיל 

במכונית האדישות שלך הופכת לאגרסיביות ואתה מנשק אותי בטרוף

 

הפנטזיות שלי עלייך לא מלוכלכות מי יודע מה 

זה בגלל שזה פשוט אתה 

ואתה נורא מספיק ומתוק 

 

אני רק רוצה שממש ממש תנשק אותי 

כשהידיים שלך סביב הצוואר שלי 

ואחרי זה שאני אלטף לך את השיער 

ונמשיך לצחוק 

 

מעניין מתי אני אקבל את מבוקשי 

מתי הנשימות יפסיקו לשרוף 

 

נכתב על ידי מעיין~ , 15/4/2014 22:31  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

18,921
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 18 עד 21
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למעיין~ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מעיין~ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ