לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

קוף אחרי בן אדם




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2017    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2017

רוח נעורים


החגים עברו מה זה מהר, כרגלם. והיום הזה חלף מהר במיוחד. 

תכף מתחיל לו עוד סמסטר, ואני שוב יותר מדי אמיצה עם מה שאני לוקחת על עצמי.

ברגע האחרון מכינה תכנית, ליום האחד המסכן שנשאר. ונו, גם לימים שאחריו.

שוב חושבת מה אולי אפשר לעשות בנוסף, במקום להתמקד בלעשות את הדברים שבטוח אפשר עכשיו.

מצב הרוח טוב. יש אופטימיות כזאת של תחילת סמסטר באוויר. תחושת Bring it on כזאת. 

אולי המלחמות שלי בפחדים קצת עוזרות. כל עוד יש לי מוטיבציה, אני יכולה לעשות הכל.

יש מלא אפשרויות, וכל עוד תמיד אמלא את מלוא הפוטנציאל של הזמן שלי, אני בטוחה שיהיה לי טוב.

נכתב על ידי , 14/10/2017 00:19  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ברבור מעייפות אל תוך הלילה


אני יותר שמחה בימים האחרונים, אז אני צריכה לא להרוס את זה וללכת לישון יותר מוקדם.

היו הרבה מחוייבויות מעצבנות לעמוד בהן, וסיימתי עם זה היום. אז איזו הקלה.

 

פתאום אני נכנסת יותר פנימה לתוך עצמי, וזה לא משפיע עלי כזה טוב. לא חכם.

זה הגשם, וזה שהיה לי זמן, ולא יודעת מה. אולי זה שעובר עלי משהו שגורם לי לרצות חברות שוב, שזה דבר שנגמלתי ממנו עוד בתיכון, אז ברור שזה גורר המון נוסטלגיה. 

זה מבאס שאין לי אף אחד בעבודה שאני יכולה להתיידד איתו באמת. כי זה יכל לעשות את ההבדל. 

אבל נו טוב, ניסיתי לעשות לגבי זה משהו אתמול (או שלשום כבר), ועל זה אני לא פחות מגאה. עם כמה שזה ילדותי ומפגר, ואני בהחלט אוהבת את הקטע הזה לגבי עצמי, שאני מסתדרת יופי בלי אנשים, אולי הלקח הזה שלמדתי אז מארנב כבר פחות רלוונטי, אחרי שהכל השתנה מליון פעם וכל הצלקות כבר הגלידו. וגם מה שלמדתי סה"כ זה שעדיף בלי אנשים מאשר עם אנשים לא נכונים, ומאז פגשתי המון אנשים נכונים. עובדה שבתואר היה לי ממש כיף שפאי ובליס הופיעו, ואני ארצה שהן תישארנה תמיד בחיים שלי.

ואתם יודעים מה, הרבה יותר כיף להנות מחברת אנשים מאשר רק להנות להיות לבד כל הזמן.

אז הכל לטובה, ואני אלך לישון לי עכשיו.

נכתב על ידי , 12/10/2017 01:20  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הכל בגלל שירותים כימיים


"אני גם מרגישה עייפה מכל מיני אמיתות משלי הרבה פעמים בחיים. אז לפעמים אני בורחת לחלומות בהקיץ שבהם אני מישהי אחרת, או בדיוק אני, אבל שונה- ויותר איך שרציתי להיות. ולפעמים- וזה תכלס מה שהייתי ממליצה עליו- אני מתחילה לכתוב סיפור שבו הדמות הראשית (או אחת הדמויות) היא אני, אבל שונה- יותר כמו שרציתי להיות ולא כמו שאני באמת. אני אף פעם לא מצליחה לסיים (או אפילו להמשיך) את הסיפורים האלה, אבל אולי את תוכלי."

 

זה גרם לי לחזור לשמוע Placebo ב-loop, ולחלום בהקיץ כמו פעם. גשם זה כזה נוסטלגי, ומוזיקה מיד מתחברת לי לכתיבה ולבלוג. הייתי לבד עם עצמי וזה עשה לי רק טוב. אני בתקופה שאני מקנאה בכולם על הכל והכי רוצה להיות אחרת, אז זה מציף אותי. אולי הגיע הזמן לכתוב סיפור שאני גם אוכל לסיים.


 

אני תוהה אם לנסוע לאינדינגב בכל זאת. אייכשהו החוויה הזאת של להיות בהופעות היא לא אותו דבר מאז שאני עם בילי, והוא גם ככה לא רוצה לנסוע לשם. אז יכול להיות לי ממש כיף. רק אני והחול והמוזיקה, ומלא אנשים שאני לא מכירה. שיעור בהישרדות. אני כמובן חוששת ממש, בגלל השירותים הכימיים, ומי יחזיק לי את התיק, ומי יעודד אותי כשאני אגעל, ובגלל שאצטרך להגיע לשם לבד ולחנות, ואני בכלל לא טיפוס של אוהל ולא יודעת להקים אוהל וגם כנראה לא אוכל לישון בו, אז האופציה היחידה זה לנסוע הלוך וחזור בכל יום. שזה הרבה נהיגה בלילות לנגב. ואיך אני אמצא את האוטו בכל פעם, אני הרי גרועה כל כך בכיוונים? בקיצור, אני אפילו לא בטוחה שאצליח למצוא את הבמה הקודמת בכל פעם שאעבור לבמה אחרת :/

אז זאת סיבה כן לנסוע, אולי. כי אני חייבת להסתדר לבד כמו שצריך.

אבל מפה לשם אני מוצאת את עצמי חושבת אם חיתולים למבוגרים זאת אופציה.

ואני כל כך עייפה. זה סופ"ש אחרון לפני שהסמסטר מתחיל, והוא הולך להיות מה זה לחוץ. הזדמנות אחרונה להתכונן ולנוח. 

אבל נתקלתי בבלוג שתיאר את זה כ"כ טוב, באופן שבו חוויתי הופעות רק כשהייתי לבד. יכול להיות כל כך כיף. מוזיקה טובה ואני, אחת על אחת. משהו לחשוב עליו.

מצד שני, אני לא אהנה יותר מאשר עם בילי. לא באמת. הוא הורס הופעות מוכשר ביותר, זה נכון, אבל אני אהנה הרבה פחות. אני אהיה לבד. אז לא יודעת.

אני גם לא יכולה לסחוב אותו להופעות כשהוא לא נהנה מזה. אז תכלס הוא לא בא, וזאת עובדה, אז השאלה היא האם אני רוצה לנסוע?

או שאני רוצה להתכונן לסמסטר ולנוח ולהיות אני, כרגיל? ולהעביר את הסופ"ש עם בילי, כמו שזה אמור להיות. גם ככה זה אייכשהו מרגיש שלמרות שאנחנו חיים ביחד, עדיין אין לנו מספיק זמן ביחד. ובלי קשר יש אינספור דברים שיכולתי למלא בהם את הסופ"ש הזה.

אבל גם מלא דברים שרציתי לעשות לא הסתדרו- כמו הטיול לכנרת, למשל. והנה יש לי הזדמנות למשהו שיכול אולי לעבוד, אם רק אחליט שאני הולכת על זה.

אוף, למה זה חייב להיות עם שירותים כימיים?

נכתב על ידי , 10/10/2017 00:16  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי: 

בת: 26




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , פילוסופיית חיים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לPichi_mowo אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Pichi_mowo ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ