לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

לא רק אני



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


9/2009

תנסו בעצמכם


יש לנו את המנהגים שלנו, ההרגלים. הקפה של הבוקר. הנסיעה בפקקים לעבודה עם התוכנית של טל ואביעד ברדיו תל אביב. ההסתכלות בשעון כל עשר דקות עד לארוחת צהריים עם הסיבוס בשביל לאכול כל יום באותה שניצליה. וההסתכלות המחודשת בשעון עד להפסקת קפה של שלוש שכל המסתכלים בשעון לוקחים כדי לתת עוד נקודת ציון לפני לסיום היום המתיש. ההתנפלות על המקרר כשמגיעים בערב הביתה לא בגלל הרעב אלא יותר כדי להוציא את העצבים של היום עם קצת שוקולד וחומוס. הרביצה מול הטלויזיה והעצבים על השלט שכבר חודש אתם מבטיחים לעצמכם שתחליפו לו בטריות ואז הוא יעבוד נורמלי. המקלחת שבעיקר בחורף מקללים אותה כי אין לכם כוח לחכות שהתנור באמבטיה יתחמם וחבל שלא הדלקתם אותו קודם. ההתפרקדנות במיטה והתבוננות בספר ששוכב לצידה שאתם משקרים לעצמכם שמחר תתחילו לקרוא אותו שוב מהתחלה כי כבר שכחתם מה קורה בעשרה עמודים הראשונים שכבר קראתם לפני שבועיים. כיבוי האורות היומי שבסופו אתם יודעים שאתם עייפים אבל אתם עדיין צריכים להרהר קצת בעצבים עם עצמכם על ענייני דיומא לפני שהשינה תעטוף אותכם. שעוד לא הבנתם שאם מכבים את האורות אפשר פשוט ללכת לישון ושהמחשבות בראש הן כמו קפה- מעוררות וחזקות ולכן יש לצרוך אותן רק ברגעים המתאימים.

אבל אפשר לתאר את ההרגלים שלנו גם בצורה אחרת.
הקפה של הבוקר מהמכונת אספרסו המעולה שקנינו שמעיר את כל החושים בפה. אין דרך יותר טובה להתחיל את הבוקר משני אנשי בידור מהסוג הציני ביותר שאומרים את כל מה שאנחנו חושבים רק בקול רם ברדיו. שהסיבה שכל כך מחכים לארוחת צהריים כי בעצם בגלל המזל שזוכים לאכול כל יום במסעדה אחרת בהרצליה פיתוח (למרות שלאחר מחקר מקיף מאוד שכלל הרבה קלוריות עודפות, עדיין הכי טעים השניצל). ההגעה בערב לבית משלכם. מ-ש-ל-כ-ם-! אמנם שכור ולא בדיוק במרכז תל אביב, אבל סוף סוף מקום להסתובב בו עם תחתונים בלי שאמא שלכם תבין מהמפגן הזה שכל הבגדים מלוכלכים ותכנס לחדר בלי לדפוק לקחת אותם לכביסה. הפרטיות הזאת שווה משהו.

לפני חודשיים הייתי בים. אירוע שגרתי למדי רק שהוא כלל את הבגד ים החדש שלי שקניתי מניו יורק. הוא כל כך יפה ומחמיא בעיני שהסתובבתי מינימום כאילו אני בר רפאלי בצילומים של ספורטס אילוסטרייטד. רק שמהסתכלות קצת מסביבי הבנתי שהמציאות היא אחרת ואני בסך הכל בחוף הנכים בהרצליה.
באותו הזמן, שני בחורים שיחקו מטקות לידי וליד חברות שלי שהתלוו אלי באותו היום ובסוף המשחק אחד מהם ניגש אלינו בטריק זול והציע לנו ופלים שהיו לו כי "הם כבר הולכים ואין להם מה לעשות איתם". אחרי חיוך אחד ממני הבחור ניגש ישר לעיקר ובהפתעה די גמורה ביקש את הטלפון שלי. זה לא שלא התחילו איתי בחיים או שלא הבנתי את הבקשה, אבל הוא היה כל כך ממוקד במטרה שלו והייתי מופתעת שהמטרה הזאת היתה אני.
אח"כ בדייט השני בערך הוא העלה את נושא הים. הוא אמר שבאותו יום נראתי כל כך חברותית ומזמינה. שנראיתי שאני אשמח כל כך לחברתו. הוא הגיע למסקנה הזאת רק מלהסתכל עלי ורק כי חייכתי אליו. אבל בדיעבד זה נכון. הרגשתי כל כך טוב עם עצמי ברגע הזה בים וכנראה הקרנתי לו את זה כל כך חזק שהוא היה חייב לבוא ולבקש ממני את המספר שלי. אם הייתי סתם יושבת בים, כמקום המושלם להרהור, ומעלה את "מחשבות הקפה" החזקות והמעוררות אז הוא היה קורא אותן מיד ולא מעלה בדעתו בכלל שאני אולי אשמח בחברתו.

איך שאתם תסתכלו על הדברים ככה העולם יראה אתכם.
אני בדקתי כבר, תנסו גם אתם.
נכתב על ידי HadarS , 1/9/2009 01:37  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי:  HadarS

מין: נקבה




90
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , 20 פלוס , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לHadarS אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על HadarS ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ