לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Just AnnA.


Sex, alcohol & rockn'roll. ;)

Avatarכינוי:  ™AnnA :]

בת: 19





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2014    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2014

אחרי שנה בלי מצלמה ביד, צוק איתן מוציא את זה ממני. || התייעצות.


אז ככה, 

בומים. טילים, כבר רגילה לזה. הטירוניות שלי מפוחדות למוות. הפכתי ממפקדת לפסיכולוגית 24\7. 

גם לי לא קל. הקצינה שלי לא מקלה עלי בכלל. פתחתי מחזור טירונות עם רגל נקועה, ואני נוקעת אותה מחדש כל יומיים. עוד שנייה אני צריכה להעביר להן שיעורים, תכנים פיזיים. כואב לי.

אבל האמת שאגיד מה שאמרתי לחיילות שלי אתמול -

"זה הזמן להפסיק להסתכל על עצמכן. תסתכלו על החיילת שלידכן. כנראה שהיא צריכה אתכן יותר. תחשבו כמה קשה לכן. תסתכלו על הלוחמים שלנו שנלחמים ברצועה, ובעזרת ה' יחזרו בשלום. תהיו גאות שאתן לובשות את המדים האלו וחלק מהמערך הזה שנקרא צה"ל." ועוד, ועוד. והן הקשיבו בשקט והסתכלו עלי ופתאום הפסיקו לבכות.

היום קמתי בבוקר אחרי שבכיתי שעה לפחות לפני שהלכתי לישון. גם בגלל המצב, גם בגלל הטירונות הזו שאני מעבירה בקושי, גם בגלל הקצינה שלי, ועוד קצינה אחרת שאמרה לי דברים שפגעו בי. נמאס לי שמעבירים עלי ביקורת. בסוף אאטום את עצמי לרעשים מבחוץ ואקשיב רק לעצמי.

בכל מקרה, הרגשתי צורך לצלם. לבשתי גופיה לבנה. בלי איפור, שיער לא מסורק ולא אכפת לי. זו אני. ואני מתחילה להבין שלמי שזה לא טוב בשבילו, שילך לחפש. במיוחד אתן, קצינות קרציות שחושבות שדרגה על הכתף הופכת אתכן למינימום אלוהים. בטח. יושבות לכן במזגן כל היום ומחלקות פקודות. כמה מעוות זה. 

 

 

 

אני בהתלבטויות קשות. פיקוד זו האהבה השנייה שלי אחרי השירה, אבל הבסיס הזה... הבנות האלה, שאני מתביישת לקרוא להן מפקדות. אתן לא. אלו בנות שיצאו לפיקוד אחרי חודשים מהסדיר שלהן, שבורות, עייפות ולא אכפת להן מכלום חוץ ממתי הן יצאו חמשוש.

אני רוצה לעבור תפקיד.

אני לא יודעת מה לעשות.

 

שייגמר כבר, שיהייה לנו שקט.

אוהבת,

אנה-ירדן

נכתב על ידי ™AnnA :] , 19/7/2014 11:50  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מה נסגר


אני לא יודעת. אני יודעת. אני רוצה. מפחדת. בוכה. צוחקת. סערה, ואז שקט. ואתה, והוא, ואני ועוד אחד - ואני לא רוצה וכן רוצה ולא יודעת.

וזה כבר לא חשוב, כי לפעמים זה קורה בשקט, ולפעמים ברעש. אבל תמיד מרגישים את זה באויר. כל צליל מזכיר, וכל נגיעה מעוררת. 

אני יושבת עכשיו מול המחשב ובוכה. לא נגעתי בו מנוב' עד אפריל, כשנגמר לי הקורס. כשהתחלתי לפקד. אני כל כך אוהבת את זה. אבל משהו השתבש. פתאום יש לי זמן לחשוב. פתאום עוד פעם יש לי זמן להסתכל על אחרים ולהזכיר לעצמי כמה אני לא בסדר. עוד פעם, האובססייה המפגרת הזו שהייתי בטוחה שנפטרתי ממנה. אני מרגישה שכולם יודעים מסביבי מה הם רוצים, ולמה הם עושים את מה שהם עושים. ורק אני לחוצה. רק אני בוכה. רק אני לא מבינה. רק אני רוצה הביתה כל הזמן. להיות במקום הבטוח והמוכר לי, עם בן הזוג שלי שמחכה לי. בעצם, הוא לא יחכה לי יותר כמו שאני רגילה. גם הוא מתגייס. 8 חודשים אחרי, קרבי, מן הסתם. לא רוצה. ושוב, זה לא לפי מה שאני רוצה. זה לפי מה שאתה רוצה. אני לא יכולה לשלוט בך.

אני מחפשת משהו שיתן לי תקווה. שיתנו לי משהו להיאחז בו. איך זה שאני שומעת רק מחמאות על העבודה שלי בבסיס, ואני מלקה את עצמי כל כך חזק על פעם מחדש? מחפשת איפה להשתפר באובססיביות. החיילות מעריצות אותי ואומרות לי שאני הבן אדם החזק ביותר, אבל גם הרגיש ביותר שהן פגשו. המפקדת שלי אומרת שהיא מבינה, ושאני אפסיק להילחץ מכל דבר שלא יצא כמו שאני רואה בראשי.

אני רוצה להיות מושלמת.

שוב פעם אזכיר לעצמי ששלמות לא קיימת. לפעמים זה היופי. לפעמים יופי הוא הרסני. 

איך יכול להיות שאני מתגעגעת אליכם, ואתם פה לידי?

איך יכול להיות שאני בוכה, ועכשיו עוד סופ"ש?

איך יכול להיות שאני כזו מטומטמת ונאיבית אחרי כל השנים האלה?

ואיפה אתה שתחבק אותי כשאני צריכה?

 

נכתב על ידי ™AnnA :] , 5/7/2014 14:21  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





17,619

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל™AnnA :] אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ™AnnA :] ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ