jenny-זה מה יש

מר לפיד הצעיר,

(כן, זה בכוונה "מר לפיד" כי הוא שר מכובד עכשיו,

אפילו מאוד מכובד, וצעיר -

כי כשאני אומרת מר לפיד קודם כל עולה בעניי תמונתו של טומי לפיד)

רציתי להגיד לך כמה מילים -

למרות שאתה מופיע אצלי בפייסבוק כמה פעמים בשבוע וכאילו יש לי שם פורמט נהדר לכתוב לך,

ולפעמים אני גם עושה את זה אפילו -

אני מרגישה הכי נוח לפתוח את סגור ליבי דווקא כאן -

באנונימיות היחסית של הבלוג.

אני הצבעתי לך.

אני שכנעתי הרבה אנשים שכדאי להם להצביע לך וגם היה לי אחוז הצלחה די מכובד.

ושלא יהיו אי הבנות - אני הכי שמחה בעולם שהצלחת כל כך.

לא היתה שום בחירה שפויה אחרת -

במיוחד למי שכל כך רצה שיהיה פה שינוי....(אמרתי שינוי...כן גם זה מזכיר לי את אבא שלך)

ובכל זאת - אני מאוד חוששת.

למרות שאין לי ספק שאתה פחות קיצוני מאביך(שגם לו הצבעתי בזמנו דרך אגב)

ואין לי ספק שאם יש מישהו שמייצג את דעותיי כמעט אחת לאחת זה רק אתה.

שנים קראתי את מה שהיה לך להגיד,

שמעתי אותך מדבר בכל מיני הזדמנויות -

ולא זכור לי שהיתה פעם שלא הסכמתי עם דבריך - ממש הסכמתי.

בנוגע לחינוך,

תרבות,

ה"עם" המוזר שלנו

ועוד מאות נושאים שכתבת עליהם במשך השנים.

אז למה אני חוששת?

כי מאיש נחמד ומפורסם עם דעות נחרצות ברוב הנושאים -

הפכת בן רגע לאיש המשפיע ביותר בפוליטיקה שלנו, בישראל בכלל.

ואני חוששת

לא בגלל שיש לדעתי מישהו אחר שמתאים לתאור,

או שיש מישהו אחר שהייתי רוצה שיהיה שם -

כי באמת שלא קם לנו "מנהיג" כבר שנים רבות

אחד כזה שיש לו דעה

שאומר את דעתו

שדורש שיקשיבו לו.

אני חוששת כי זה נכון שאתה חסר נסיון -

וחוסר נסיון כמו שהוא יתרון הוא גם חיסרון גדול.

אני חוששת כי העיתונאי, הסופר ואיש הטלויזיה משחק במגרש של הגדולים -

ואני לא יודעת אם יש לו המצופים הנכונים כדי לצוף בבריכה הזו

וזה מפחיד.

ואני חוששת

כי אני לא בטוחה שהנחש המנוסה, ביבי, לא כופף את ידך לקחת את המשרד הזה

כדי להחזיק אותך שם תלוי על החוט דק של אהבת הקהל,

וברגע המתאים פשוט יחבוט בך.

אין לי ספק שהוא יתמוך בך ויתן לך לקחת את שק הפחמים המלכלך על גבך

אבל אם הפחמים ילכלכו את בגדיך -

תצטרך כנראה קוסם - כי על ביבי לא הייתי סומכת שיכבס את בגדיך.

אז אני ממש לא מבינה בכלכלה - רק בכלכלת הבית שלי וגם זה בקושי רב,

כי אני מאלה שמייחלות למשכורת של ריקי

ואפילו לחצי מהמשכורת של ריקי החמודה.

ואני יודעת שלמרות שמה שאמרת נכון -

כלומר משכורת ממוצעת היא אכן 8000 ש"ח בחודש -

לא אתה בדקת

פקידי משרד האוצר בדקו - ואתה סמוך עליהם כנראה.

אבל אני סומכת עליך שתראה אותי-

את העובדת שהפקידים לא סופרים כי אני מתחת לממוצע

למרות שאני בגיל הממוצע,

עם מספר הילדים הממוצע

ועם הדירה המאוד מאוד ממוצעת.

וברור לי ששינוי לא יבוא בחודש אחד או אפילו בשנה

אבל אני רוצה כל כך לקוות שנרגיש איזו שהיא תקווה.

ושלא תאכזב אותי

ואת ריקי...

ועוד כמה שבחרו בך באמונה שלמה.

ואז אני חושבת שוב

איך אדם הופך מיפיוף עם דעות

לשר אוצר .

ואני

מחזיקה אצבעות -

בעיקר כי חוץ מזה כבר לא נשאר לי מה להחזיק.

                                                                          ג'ני

"אממממא! מה זה פיתה על השולחן??"

הבן שלי שואג משמחה למראה הפיתה המופשרת שחיכתה לו בארוחת הערב על השולחן.

"זהו? מותר כבר?" - הוא שואל ואני מחייכת לעצמי, התמימות...התמימות...

אחרי שבלע פיתה

ניגב קצת צהוב ביצה ניגר בצלחת(המעדן שלו מאז שהיה קטן)

בדק שיש אפשרות לטוסט...אבל ויתר.

אחרי כל זה -

"אמא, אפשר לקינוח קוגל'ה קטן?"

ואני צוחקת - אחרי כל הקיטורים ומילות האהבה ללחם לפסטה ולפיתות ששמעתי במהלך השבוע

הוא לא כל כך סבל באמת.

אחרי שהבהרתי בתחילת החג

שאנחנו ממש לא דתיים

אבל זה מנהג יפה בעניי לשמר את המסורת ולא לאכול "חמץ" שבוע

אמרתי לשלושת ילדיי -

"יש במקפיא לחם, ויש אפשרות לעשות כל אוכל שתרצו

(לא אני יעשה אבל הבנות יכולות לעשות לעצמן)

זו בחירה שלכם"

בסופו של דבר - שלושתם בחרו לאכול איתי את מאכלי הפסח ואת המצות.

ונראה שלא סבלו במיוחד.

ולאלה שמשום מה לא מתמצאים בהילכות ה"קוגל'ה"

אני אבהיר -

כל משפחה/עדה/שבט קורא לזה אחרת -

בסופו של דבר לוקחים מצות, מרטיבים, מוסיפים בצים ומטגנים -

מצה-בריי או קוגלה

זה ממש לא משנה -

העיקר שהמצה רכה וחמה ואפשר למרוח עליה גבינה!

אני אלופה בקוגלה- סבתא שלי עליה השלום היתה מעמידה אותי לידה

עוד שהייתי קטנטונת, בת 4-5 וכמובן עד גיל גדול

ומסבירה לי...שוברים...מרטיבים...קצת חמאה, קצת חלב

לפני הבצים לקרר מעט

והופכים בצורה מאוד מיוחדת כדי שלא ישבר!

(אחר כך יש תחושה של יציקה בבטן למשך שעתיים

אבל זה לא נורא כי ...טעים!!!)

תסעדו ותסעדו!

יאללה מימונה!