נרקיס

מהפרחים הידועים, היפים והנפוצים בארץ. גדל לפעמים במרבדים צפופים ונרחבים. הפרח מדיף ריח נעים וחזק, וכשהצמחים צפופים הם ממלאים את האויר כולו בריחם. אוכלוסיית הנרקיס בארץ סבלה קשות מייבוש של בית-גידולו העיקרי, ביצות, וכן מקטיפה ועקירה, וכיום הוא פרח מוגן. הנרקיס המצוי ידוע כצמח-ביצות. אך בית-גידול נוסף החביב על הנרקיס הוא כיסי-קרקע בין סלעים בהרים, ויש הרואים באוכלוסייה של ההרים משום מין נפרד. זהו עשב רב-שנתי עם בצל (גיאופיט). הבצל גדול, ומתוכו עולים בחורף עלים סרגליים קירחים, ארוכים וצרים, שהקצה שלהם מעוגל. העלים ערוכים בשני טורים נגדיים, וביניהם מתרומם גבעול-פריחה עגול, קירח, חסר-עלים, הנושא 1–15 פרחים. גובהו כדי 40 ס"מ. ניצני הפרחים עטופים במתחל קרומי.
הפרח בולט בעטיף לבן–צחור, ובתוכו זורחת עטרה צהובה. הפרח נכון (סימטרי), קוטרו 3 ס"מ. בסיס העטיף מאוחה לצינור ארוך, בתחתיתו השחלה וקצהו העליון מתפצל ל-6 אונות רחבות מפורדות כעלי-כותרת, פרושות לרווחה, שאינן נסגרות בסגריר או בלילה. פנימה להם ערוכים: עטרה זהובה שעליה מאוחים כליל, 6 אבקנים בשני דוּרים, ועֱלִי עם שחלה תחתית. מבחינת מיקום העֱלִי והאבקנים ועריכתם מתחלקת האוכלוסיה ל-2 קבוצות:אלה עם עֱלִי קצר, הנמוך מהאבקנים, ואלה עם עֱלִי ארוך, שצלקתו בין שני דורי המאבקים. תופעה זו, הנקראת הֶטֶרוֹסְטִילְיָה, מוכרת בכמה סוגי צמחים הנמנים על כמה משפחות, כמו חמציץ, שנית ופשתה. שלא כמו במינים אחרים עם מבנה דומה, מתרחשת האבקה פוריה גם בין פרטים שיש להם אותו מבנה.
ההאבקה נעשית על-ידי חרקים ארוכי-חדק, המסוגלים להגיע אל הצוף הטמון עמוק בפרח: דבורים, זבובי-רחף ורפרפים.

פורח בשיא עונת הגשמים, אך אינו נסגר בגשם. אולי עוזרת העטרה להגן על האבקה והצוף בפני מי הגשם.
מוכרים שני אקוטיפים במין זה, האחד גדל בעמקים ובביצות שם הוא פורח בסוף דצמבר ותחילת ינואר. האחר שגדל בהרים פורח כבר בנובמבר, ומסיים את פריחתו עוד לפני ששְׁכֵנוֹ בעמק מתחיל אותה. הנרקיסים שבנגב, הגדלים בבתי-גידול מיוחדים הקולטים את מי-הגשם המעטים ששם ביעילות רבה, פורחים בעקבות הגשם החזק הראשון, בין אם הוא מוקדם ובין אם הוא מאוחר. הנרקיס ידוע כ"מלך הביצה", ואכן הוא גדל בקרקעות כבדות ובביצות (שכמעט נכחדו מהארץ). המרבדים הצפופים והנרחבים ביותר של נרקיסים מוכרים בשמורת ביצת נוב בגולן ובתל אנפה בעמק החולה. אלה הפכו למוקדי עליה לרגל ומפגש חובבי פריחה בינואר, עד כי מע"צ הכשירה לידם מגרשי-חניה מיוחדים. נפוץ בארץ ברבים מהאזורים הימתיכוניים בצפון הארץ ומרכזה, וחודר אף לנגב בבתי-גידול עשירים במיוחד במים בקרקע. תפוצתו העולמית משתרעת על פני כל ארצות הים התיכון ואף מזרחה עד אירן.

הבצל מכיל רעל, ובעבר ייחסו לו גם סגולות רפואיות, אם כגורם להקאה, אם לטיפול בעור ואם לשימושים מגוונים נוספים. בסוג נרקיס 60 מינים, הנפוצים ממרכז אירופה ועד קצה מזרח אסיה. בארץ רק 2 מינים. בתרבות פותחו 100 זנים, רבים מהם מקובלים מאוד.

במקורות

בשיר השירים מוזכרת שושנת העמקים "אני חבצלת השרון שושנת העמקים" (שיר השירים, ב', א') ישנם וקרים מזהים אותה עם הנרקיס המצוי.

אגדה יפה שמקורה ביוונית, מספרת כיצד נוצר הנרקיס. בין הרי הגליל התהלך בימי קדם רועה בעל פנים עגולים ותלתלי זהב לו, ושמו נרקיס. כל הנערות דברו ביופיו הרב והוא לא ידע מימיו כי יפה הוא, פעם ירד עם צאנו ממורדות הכרמל, כשפניו מועדות אל הרי הגליל, כשעבר את נחל קישון ראה את בבואתו במים וטבע. במקום שטבע צץ פרח, שכותרתו לבנה ועגולה המזכירה את פני הרועה והכוס הצהובה אשר בכותרת מזכירה את תלתלי הזהב שלו.

אגדה דומה במגמה אחרת ישנה במקורות ישראל על רואה צאן יפה ונהדר שראה בפעם הראשונה את תלתליו היפים במים חשש שמא יגבר עליו יצרו הלך ונעשה נזיר לשמים.