פרג

אחד מהצמחים החד-שנתיים הצובעים שדות רבים בארץ באדום בעונת האביב. הפרג נובט בסתיו עם שני פסיגים כדוריים זעירים, ומגדל שושנת עלים המחולקים לאונות צרות. הגבעולים נושאים שערות זיפיות. העלים קירחים, פרט לשערות זיפיות לעורק המרכזי. כל חלקי הצמח מכילים שרף צהבהב הנוטף אם חותכים או תולשים אותם. הפרחים נישאים על עמוד תפרחת מסועף שמתרומם באביב. הכפתורים הסגורים עטופים ב-2 עלי הגביע הירוקים. ארבעת עלי הכותרת בגודל 3-2 ס"מ מקומטים לפני פתיחת הפרח ומתיישרים בזמן הפריחה. צבעם אדום עז עם כתם שחור גדול בבסיסם ששוליו לבנים. האבקנים מרובים, מסודרים סביב העלי שמורכב מהשחלה המעובה ובראשה הצלקת המחולקת לאונות ראדיאליות. הפרי - הלקט יבש. לאחר ההבשלה נפתחים סביב הפרי חורים אשר דרכם מתפזרים הזרעים.

הצמח נפוץ בחבל הים-תיכוני. תפוצתו מזרח ים-תיכונית.

במקורות

איך נכון להגות את שם הצמח? פרג בשני סגולים או בשני קמצים? במשנה מופיעה המילה ברבים: "האורז והפרגין והשומשמין" (שביעית) על היחיד אין הסכמה . אליעזר בן יהודה כותב במילונו את שתי הצורות כנכונות וכלגיטימיות.
יש היוצרים בידול לשוני ומייחדים את הפָּרָג לשם הפרח, ואת הפֶּרֶג - לזרעים המשמשים לאפייה.ולכן: עוגת פֶּרֶג.