אלה

עץ נשיר, דו ביתי הגדל בחורש הים-תיכוני ביער פארק שיוצרת חברת אלון תבור. הוא מופיע גם באזור האירנו- טורני המדברי, וגם בסיני. העץ הוא בעל גזע רחב ונוף רחב. הוא מגיע לגובה של 5-20 מ' ונחשב לגדול מבין עצי הבר בארץ. עלה העץ מורכב מנוצה בעל 3-5 עלעלים שפתו תמימה, אורך העלעל 2.5-7 ס"מ וקצהו מעוגל. מספר העלעלים אינו זוגי והעלה מסתיים בעלעל בודד. שפת העלעלים תמימה. ציר העלה רחב, בעל מלל. בסוף הקיץ לקראת השלכת מאדימים העלים ונושרים. העץ מלבלב באביב. הפרחים ערוכים בתפרחת שהיא מכבד, הפרחים קטנים ורבים. פרחי הזוויג הנקבי ערוכים במכבדים בודדים. הגביע פשוט ולו בין 3-5 אונות. פרחי הזוויג הזכרי ערוכים במכבדים שאורכם כ- 10 ס"מ. מספר האבקנים כמספר עלי העטיף. הפריחה בחודשי מארס אפריל. הפרחים מואבקי רוח. הפרי בית גלעין חד זרעי עגול, אורכו 6-7 מ"מ. והם ניתנים לאכילה לאחר קלייתם.

אלה אטלנטית נפגעת ע"י חרק הגורם לה לייצר עפצים בצורת אלמוג. העפצים צבעם אדום קורל והם הופכים בהדרגה לצבע חום שחור. מהעפצים הפיקו חומרי בירוס ושרף לשימוש רפואי. האלה יכולה לשמש ככנה עליה מרכיבים את האלה האמתית שהיא אלת הבוטנה (פיסטוק חלבי) פורחת בחודשי מארס אפריל. מצויה בצפון, בהרי מרכז הארץ, בשפלה ביהודה, בהר הנגב ובסיני. תפוצתה אירנו-טורנית.

במקורות

האלה מוזכרת פעמים רבות בתנ"ך ובמקורות, בשמה ובשם "בכא". הסיפור הידוע ביותר הוא הסתבכותו של שער אבשלום בענפי האלה עת רכב על הפרד כשמרד באביו. בעקבות הסתבכות זו מת. : "ואבשלום רוכב על הפרד ויבוא הפרד תחת שובך האלה הגדולה ויחזק ראשו באלה ויותן בין השמיים והארץ והפרד אשר תחתיו עבר..." (שמואל ב' יח-יט') בצלה גם נהגו בימי קדם לקיים טקסי פולחן: "ועל גבעות יקטרו, תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צילה"... (הושע ד' יג') בימי המשנה היה מושב הדיינים בצל האלה: "ורבי הורקנוס קרא תחת האלה בכפר עיטם..." (יבמות דף קו' ב') משל ישעיהו הוא בין הידועים אשר המשיל את "חוזקו" של העם בימי יותם ליפיו של העץ בימי השלכת, כאשר ידוע כי מיד אחרי השלכת יהיה העץ ערום ... "ורבה העזובה בקרב הארץ. ועוד בה עשיריה ושבה והיתה לבער עאלה וכאלון אשר בשלכת,..." (ישעיהו ו' יא'-יב')