היי כולם.. או מי שנשאר כאן לכל הפחות..
כן אני שוב נעלמתי.. הפתעה גדולה
אבל הייתי חייבת קצת זמן לעצמי
נדמה שהחיים שלי הם פשוט תקופה אחת ארוכה ביותר ומשוגעת אף יותר
בכל מקרה, רגע לפני שאני חוזרת לסיפורים רציתי לכתוב שיר
שיר לעצמי..
מקווה שתאהבו :)
ילדתי, אל תשתני לעולם
את משלבת פחדים ותקוות
כמו אבנים נוצצות
וכורכת אותם סביב צווארך
כדי שתמיד תזכרי את עברך
את מתאמצת כל כך להסתכל קדימה
ושוכחת לפעמים שיש להסתכל פנימה
ילדתי, אל תשתני לעולם
את מלאה במחשבות שליליות
וזה מוזר כי את יודעת שהן שגויות
את יודעת שהפצעים יעלמו ואז תתחילי לפרוח
אבל את שוכחת את זה ורוצה לברוח
אני לא אדאג לך כי יש לך הרבה מלאכים
גם אם את לא רואה, הם חגים סביבך במעגלים
ילדתי, אל תשתני לעולם
אני סומכת עלייך
לא על גורל, לא על אמונה
עלייך
עם כל השגיאות את תמיד עושה את הבחירה הנכונה
תזכרי לא להיות צודקת אלא חכמה
אני אוהבת אותך המון ויודעת שתצליחי
גם כשהכל שחור תיזכרי
את זוהרת, ושאף אחד לא יגיד לך אחרת
עד לפעם הבאה.. (עם פרק :)
