לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


..."הינה ניצח האריה משבט יהודה, שורש דוִד.. וראיתי שֵׁה כמו טבוח"...

Avatarכינוי:  Tallika

בת: 25





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2009    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031




הוסף מסר

10/2009

"שיויתי ה' לנגדי תמיד"


תהילים פרק טז

א  מִכְתָּם לְדָוִד:    שָׁמְרֵנִי אֵל, כִּי-חָסִיתִי בָךְ.
ב  אָמַרְתְּ לַיהוָה, אֲדֹנָי אָתָּה;    טוֹבָתִי, בַּל-עָלֶיךָ.
ג  לִקְדוֹשִׁים, אֲשֶׁר-בָּאָרֶץ הֵמָּה;    וְאַדִּירֵי, כָּל-חֶפְצִי-בָם.
ד  יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם,    אַחֵר מָהָרוּ:
בַּל-אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּם;    וּבַל-אֶשָּׂא אֶת-שְׁמוֹתָם, עַל-שְׂפָתָי.
ה  יְהוָה, מְנָת-חֶלְקִי וְכוֹסִי    אַתָּה, תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי.
ו  חֲבָלִים נָפְלוּ-לִי, בַּנְּעִמִים;    אַף-נַחֲלָת, שָׁפְרָה עָלָי.
ז  אֲבָרֵךְאֶת-יְהוָה, אֲשֶׁר יְעָצָנִי;    אַף-לֵילוֹת, יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי.
ח  שִׁוִּיתִי יְהוָה לְנֶגְדִּי תָמִיד:    כִּי מִימִינִי, בַּל-אֶמּוֹט.
ט  לָכֵן, שָׂמַח לִבִּיוַיָּגֶל כְּבוֹדִי;    אַף-בְּשָׂרִי, יִשְׁכֹּן לָבֶטַח.
י  כִּי, לֹא-תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל;    לֹא-תִתֵּן חֲסִידְךָ, לִרְאוֹת שָׁחַת.
יא  תּוֹדִיעֵנִי,    אֹרַח חַיִּים:
שֹׂבַע שְׂמָחוֹת, אֶת-פָּנֶיךָ;    נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח.


 

המילה "שיויתי" פירושה "שמתי","השויתי".

אנו מבינים מהפסוק הזה שני דברים, ושניהם אמיתות נהדרות שאלוהים מוסר לנו:

א) אנו רואים רק את אלוהים מול פנינו ובכל דרכינו (אלוהים כמדריך).

ב) אנו שמים את אלוהים מולנו, כמו מגן (אלוהים כמגן).

ויש את השתלבות שני התפקידים דלעיל.

 

א) אלוהים כמדריך

 

כשאנו לא רואים דבר בעולם הזה פרט לאלוהים זה מבטיח לנו שלעולם לא ניכשל.

העולם הזה נשלט על ידי חטא והמוסר בו מעווַת, אנשים מציבים לעצמם סטנדרטים ואפילו לא עומדים בהם, כאשר אנשים מתעלמים מאלוהים ומדברו אזי אין בידם אמת מוחלטת, אמות מידה או הדרכה לחיים.

יש מילארדי אנשים בעולם, וברגע שכל אחד מהם או כל קבוצה מחליטה להציב לעצמה סטנדרטים ואמות מידה זה גורם לפיצול, אין דרך אחת נכונה!

אחד הדברים שהכי מבלבלים אנשים בימינו בנוגע לדרך החיים שלהם הוא:"אם יש כל כך הרבה דתות וכתות ודרכי חיים, באיזו מהן עליי ללכת כדי שאהיה מרוצה בסופו של דבר? (או לחלופין: שאלוהים יהיה מרוצה)". אפשר לשאול את השאלה הזו בעוד הרבה דרכים כמו למשל:"באיזו דרך אגיע לשלמות","מה עליי לעשות כדי להשיג שלווה" וכו'.

ובכן,כאשר אנו שמים את אלוהים נגד פנינו ורואים אותו ורק אותו, אנחנו מקבלים את ההוראות המדויקות ואת אמות המידה הראשוניות מפי הבורא של העולם הזה.

אלוהים הוא הבורא של העולם, של היקום, הוא המציא את חוקי הפסיקה, את חוקי הטבע, דייקנותו נראית מסדר כוכבי הלכת בשמיים ועד לצורות המיקרוסקופיות המרהיבות שבפתית שלג, הוא יצר אותנו ויודע מהי הדרך בה עלינו לחיות, אנחנו אלה שנתְנו מקום לחטא לשלוט בחיינו ובכך התרחקנו מהוראותיו הראשוניות של אלוהים.

אבינו שבשמיים הוא מדריך טוב, אם הוא רואה שאחד מאיתנו אבד הוא קורא לו, ולהיפך-אם אחד מאיתנו אבד והוא קורא למדריך, המדריך יענה לו וימשיך להדריך אותו.

כאשר המדריך המנוסה שמכיר את הדרך (לא רק מכיר את הדרך, אלא גם סלל אותה) מולנו כל הזמן, אנו יכולים להיות בטוחים שהוא יודע בדיוק היכן ללכת על מנת שלא נחליק או ניפצע, הוא יודע היכן יש מקומות עצירה בהן נוכל לנוח ואף היכן ניתן להשיג מזון.

לכן כאשר אלוהים הוא המדריך שלנו שתמיד נמצא מולנו, אנו יכולים להיות בטוחים שנחייה את החיים האלה מצויין, כי הוא נאמן, וכל מה שלנו נשאר זה לדבוק בו.

 

ב) אלוהים כמגן

 

כאשר אלוהים נמצא לנגדנו, זאת אומרת כאשר אנחנו שמים אותו לפנינו, הוא מגן עלינו ואף נלחם את מלחמותינו.

אלוהים, כאמור, הוא הכי חזק ויודע הכל, אלוהים ניצח את החטא ולכן כאשר הוא מולנו הוא מנטרל כל השפעה של חטא, ואם אנחנו בוחרים לחטוא זה רק כי בחרנו להסיר את המגן, לכן כתוב "שִׁוִּיתִי יְהוָה לְנֶגְדִּי תָמִיד:" כי המגן צריך תמיד להיות עלינו!

אם לוחם יוצא למלחמה ללא המגן שלו הוא חשוף לפגיעת חצים, כל שכן כאשר הוא נוטל עימו את המגן ובאמצע מחליט להסיר אותו, ברור לכל שהוא יפגע בסופו של דבר מחץ, אך זה מבחירה שלו.

ישנן אינספור דוגמאות בדבר אלוהים (בתנ"ך) על פעמים שאלוהים שימש כמגן למי ששם אותו לנגדו, תיבת נוח, סיפור יציאת מצריים, חומות יריחו ועוד רבים.

כאשר אנו יוצאים למלחמה (ובעולם מלא חטא כמו שלנו כל יום הוא מלחמה) ואנחנו לא לוקחים איתנו את המגן, זה לא משנה אם לקחנו נשק, קסדה, חגור ומגפיים- אין לנו הגנה, אנחנו יכולים לתקוף אך לעולם לא להתגונן וכידוע אי אפשר לתקוף עוד ועוד, מתעייפים בנקודה מסויימת ובסופו של דבר צריך לחסל את הצד השני כדי שלא יפריע. ואם הצד השני חזק יותר מששיערת? אמרת לעצמך:" כמה גרוע זה כבר יכול להיות? לא אקח את המגן שלי, זה שום דבר" ואז גילית שהאויב חזק פי כמה וכמה ממה שדימיינת, לכן על המגן תמיד להיות מולנו.

 

אלוהים כשילוב של שני הסעיפים דלעיל

 

אלוהים צריך להיות מול פנינו, אנחנו צריכים לראות רק אותו, ללכת בדרכיו ולפי הסטנדרטים שלו וגם לשים אותו מולנו כמגן. לא בִּכְדִי יש לפסוק הזה כפל משמעות.

כשהתחלתי לכתוב את הפוסט הזה לא הבנתי את פירוש המילה "שִׁוִּיתִי" ולכן ידעתי שברגע שאגלה את הפירוש למילה הזו זה יהיה המפתח, ואכן כך.

אלוהים לא רק צריך להיות הדרך אלא גם ההגנה, דמיינו לעצמכם שאתם יוצאים לטיול בג'ונגל גם בלי מורה דרך או אפילו מפה וגם בלי אמצעי התגוננות מפני סכנה. הייתם בוודאי מתים לפני שהייתם מבינים שהלכתם לאיבוד!

אלוהים מראה לנו שהוא כל מה שאנחנו צריכים, הוא לא רק נותן לנו הוראות איך לחיות, הוא גם איתנו כמדריך ושָׁם להצילנו בכל עת שנזדקק.

דומה הדבר להורה אשר רוצה ללמד את ילדו לשחות, האב יכול לשבת עם הילד מחוץ לבריכה שעות ולהדגים לו ולהדריך אותו כיצד להניע את ידיו ואת רגליו על מנת לשחות, להסביר לו שצריך לסגור את דרכי הנשימה כדי שלא ישאף מים ואז לזרוק את הילד לבריכה וללכת בחושבו שהילד מיומן ומוסמך לשחות, הרי הוא לימד אותו שעות על גבי שעות איך לעשות זאת! אך לא כך הדבר, ההורה ישאר עם ילדו מרגע שהילד נכנס למים ויהיה שם למקרה שהילד יסתבך ויהיה מוכן להציל אותו במקרה והוא כמעט טובע.

תודה לאל שהוא כה אוהב, שכאשר אנחנו שמים אותו ורק אותו מולנו הוא גם מדריך אותנו ומראה לנו איך לחיות וגם מגן עלינו כדי שנוכל לחיות, לא "טוב" אלא מצויין.

 

OOO

 

כעת אנו יודעים שאנחנו צריכים לשים את אלוהים מולנו, משתי סיבות נהדרות אך איך נוכל לשוות אותו לנגדנו בלי לראות את פניו?! הרי אין אדם יכול לראות את פני האלוהים!

כאן מגיע תפקידה של דמות מרכזית בדבר אלוהים היא אל שֵׁדָי (מלאך הפָּנִים, ה' צבאות).

בדבר אלוהים אנו רואים שתמיד יש איסור לראות את פני האלוהים ועדיין משה רבינו ראה את פני אלוהים וכך גם יעקב אבינו ועוד רבים ופשוטים מהם כביכול (הוריו של שמשון ואפילו הגר שהיתה שפחה מצרייה). זה מצביע על שני דברים: הראשון הוא שבדרך כלשהי אכן ניתן לראות את פני האלוהים, והדבר השני הוא שכל אחד יכול לראות את פני האלוהים. הכיצד?

אלוהים לא משקר, אכן אף אחד לא יכול לראות את פניו, כאשר עלה משה להר סיני אלוהים אמר לו שהוא לא יוכל לראות פניו ולכן הוא הראה לו את גבו אולם כמה פסוקים לפניכן נאמר שמשה דיבר עם ה' פנים אל פנים כמו שאיש מדבר עם חברו (שמות פרק כג'). יעקב גם הוא נאבק באיש אשר הזדהה בדיעבד להיות ה' (בראשית לב').

אלוהים משתמש במלאך אחד ומיוחד, מלאך רם ונישא מכל שאר המלאכים, אשר אלוהים נתן לו את הסמכות שלו עצמו, ואת פניו - (מלאך הפנים, ישעיהו סג' פסוק ט') ואשר אותו ניתן לראות בלי למות.

עלינו לבקש את פניו של אלוהים על מנת לראותן, כאשר אנו חיים בחטא אלוהים מפנה אלינו את גבו, אנחנו לא יכולים לראות אותו בין אם הוא מרשה ובין אם לא, אבל כאשר נודה שאנו חוטאים ונבקש ממנו לקחת את כל חטאינו, או אז הוא ישלח את משיחו (אל שדי, מלאך הפנים) אשר יקח את חטאינו ויראה לנו את פני האלוהים.

נכתב על ידי Tallika , 16/10/2009 09:54  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



9,969

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לTallika אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Tallika ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ