לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

בלוג עמוק כזה ונקי



Avatarכינוי: 

מין: נקבה

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2014


"וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ. לא ככה אומרים?" אחמד אמר בחיוך קטן. התרשמתי. אני לא אדע לצטט לו פסוקים מהקוראן. החורף הירושלמי כמו מסמרים המנסים לנעוץ עצמם בנו, ושמיכה דקה עשויה טיפות עוטפת את החלונות. ולא חשבתי על כל זה כשפתחתי את דלת המונית במהירות, וניסיתי לתחוב את עצמי, ומעיל, ותיק, ומטרייה שמסרבת להיסגר עד הסוף, למושב קטן בתוך אי נפלא של חמימות.


"לשלומציון המלכה 15 בבקשה". 


"בכיף!" אמר, במבטא מעורר חשד. נדרכתי. אספתי את עצמי לתנוחת עובר. יופי, באמת הרבה זמן לא נדקרת, חכמה גדולה. רגע, איך הם עשו את זה שם, בקרב מגע? בעיטה וסיבוב? ממש מתחשק לי מרק של אימא, איזה קור. ואני כל כך מפחדת. אימא, אני אוהבת אותך. אל תראי לו שאת מפחדת, זה תיכף נגמר. הלוואי שיבחרו תמונה טובה שלי, זאת ששמים בחדשות. זכרוני לברכה. האמת, רציתי לעשות עוד כל כך הרבה דברים בחיים. לא, מטומטמת! אל תוותרי! אולי אימא הכינה מרק תירס?


"את יודעת," הוא התחיל לומר בשקט. והמחשבות, שהתנגשו אחת בשניה כאילו היו מתאבקי סומו עגולים, התאדו. חור שחור, עם שקט ששורט את הקצוות של הלב. "קשה לי עם השנאה הזאת בזמן האחרון. אפשר להרגיש את המבטים, הרבה שנאה, בלי שום תקווה."


הגוף הפך רפוי. פלסטלינה שיכורה. "אתה חושב שאפשר אחרת?" 


"וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ. לא ככה אומרים?" 


נגמר. מישהו בוכה עלינו ממש חזק, חשבתי, בעודי הולכת ברחוב באיטיות. או אולי, מישהו מעמיד אותנו במבחן, ודופק לכולנו חתיכת נוח והמבול. אני לא יודעת. אבל ירושלים נראית כל כך עצובה, בוכה על אנשיה. ואני לא רוצה לפחד יותר. כתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות, אחמד. אל תשכח להעביר את זה הלאה. 

נכתב על ידי , 21/11/2014 21:46  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פחד


שאלתי אותו אם הוא מפחד. הוא ענה לי שלא. "אם אני מפחד, הרי שגם אני נחשב מת. ומה ההבדל בעצם בין אדם שליבו נדם, לבין אדם שנפשו הפסיקה לפעול, ורק גופו מתהלך על פני האדמה?"


בחוץ העולם רוקד ריקוד אפוקליפטי, וכל הרוע נשפך ומציף את הרחובות. וכאן, בפנים, נעים מאוד. אנו שוכבים על המיטה בפנים מקבילות, נוגעות- לא נוגעות. קצה האף שלו מדגדג אותי, והנשימות שלנו הופכות לטורנדו מהביל ומלא בתשוקת נעורים. הוא רוכן מעליי ומחדיר בי חום, כאילו הייתי ביצה הזקוקה לדגירה. נשיקותיו הרכות פוערות את לוע ליבי, וכל הטוב נשפך ומציף את החדר.


קמנו בבוקר כשכל חלקיו מפוזרים ומדממים על פני האדמה, נטולי כל פחד. 

נכתב על ידי , 10/11/2014 18:23  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




עומר שמש נהרגה בהתהפכות האוטובוס בנפאל. קרוב משפחה כתב בקבוצת פייסבוק לזכרה:

הבוקר נועם, אח שלך, ביקש למסור לך שהוא מאחל שיהיה לך מלא חברים איפה שאת נמצאת... מתנות... ו...זהו. ואנחנו נזכרנו שערב הנסיעה, במסעדה, הוא אמר לך לקחת שעון איתך ,"כדי שתדעי מתי לחזור". שכחת לקחת?

אז אני בוכה עוד ועוד. אביב לא אוהב כשאני בוכה, אבל אני לא מרגישה שאני יכולה לשלוט בזה. כשהוא אומר לי תפסיקי, את לא ילדה קטנה, הלב שלי מתפזר כמו סוכר בתה רותח, מתמוסס ונעלם. 


נכתב על ידי , 9/11/2014 19:23  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




כל מילה

מרגישה כמו לידה 

כשהשפתיים נפערות

וזה לוחץ וכואב

אני לא כותב

 

-

 

 

נכתב על ידי , 4/11/2014 21:42  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לז'אן דארק אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ז'אן דארק ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ