לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

בלוג עמוק כזה ונקי



Avatarכינוי: 

מין: נקבה

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2014


עבר הרבה זמן מאז שכתבתי. אני לא יודעת איפה עצרתי, אז אתחיל מההתחלה.


בכל פעם אתה בטוח שהנה, מדובר באהבה הכי גדולה שהייתה לך ותהיה אי פעם. אין יותר טוב מזה. בשלב כזה או אחר זה מתחיל להתחרבש, וזהו. יוצא לך להכיר מישהי חדשה, אתה יותר מאושר מאי פעם, האהבה הכי גדולה ביקום, וזהו. אז הרגלתי את עצמי לזהו הזה. יש בארעיות משהו ממכר, אולי הרצון לטעום מהכל לפני שמתעייפים, אולי התחושה הזאת שמנקרת לפעמים, אם אעשה בכלל את הבחירות הנכונות. חוסר הביטחון המקולל הזה. ויותר מהכל, אני חושבת, שפחד תהומי מאכזבה הניע ולא מפסיק להניע אותי גם היום. 


והיום, יש לי אהבה חדשה וטובה, ויחד אנחנו מתכננים איפה נגור וכמה ילדים נעשה. אני לא יודעת אם זה בריא, ומידי פעם הפחד מכרסם לי את ההגיון. בן אדם שהרגיל את עצמו לראות תמיד סוף, פתאום רואה רק התחלות. אני רואה שחרור מהצבא, וטיול בפאריז, עבודה, לימודים באוניברסיטה, דירה, כלב, חתול וארבעה ילדים. הוא לצידי בכל שלב. מעניין מה הסוד שלו, ואיך בפעם הראשונה, אני מצליחה להרגיש את הדברים האלה. הוא האהבה הכי גדולה שהייתה לי ותהיה אי פעם. ואפילו לא אכפת לי אם תתפסו אותי במילה. אני לא יודעת איך כל זה נשמע לכם, אני הייתי חושבת שאני פתאטית. יוצא לי לראות את הזוגות האלה עם כל ה"בעלי", "אישה שלי", זה תמיד עשה לי בחילה. אבל למה בעצם? למה לא לחלום? וגם אם החיים יזמנו עיקולים בדרך, אז נתמודד. הנפש לא אוהבת כששמים אותה מול טיימר. 


ואתה, תודה, אני לומדת לא לפחד יותר. 

נכתב על ידי , 24/3/2014 16:18  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לז'אן דארק אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ז'אן דארק ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ