לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

So Close,But So Far Away


I shut the world outside until the lights come on

Avatarכינוי: 

בת: 19




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

3/2015

יום ראשון של הסמסטר


אתמול היה היום הראשון של הסמסטר השני ובחיי הוא לא היה משהו,

קמתי בבוקר בלי שום רצון ליום הזה ואז הייתי במחשב שעתיים ובמחשבות.

הספקתי לבכות ולהתחרפן קצת וגם לכתוב את הפוסט, אח"כ עשיתי אימון 

בטן וHIIT והלכתי ללימודים.

 

שם נרדמתי משהו כמו אלף פעם כי ככה אני מגיל קטן וזה מחרפן רצח, אם

הראש שלי לא עובד בשיעור אני תוך שניה נרדמת, את החברים מסביב זה

די משעשע. סיימתי ללמוד ב8 וחזרתי למעונות ושם זה התחיל שוב- גל סטרס

ובכי ובקיצור בע.

 

הכל נבע מהלחץ שאני שרויה בו נונ סטופ. אני חייבת להצטיין וזה קצת מאד

קשה באונ' לקבל מעל 90+ (במיוחד עם הקורסים המזדיינים בפיסיקה)

פלוס אני גרה במעונות שמי שלא ניסה את זה אפעם מרגיש כמו לגור בבועת

לחץ. ברגע שגרים בבית יש את ההפרדה בין האונ' לבית, אבל כשאתה גר

בתוך הקמפוס אתה כל הזמן באווירת למידה שזה נשמע טוב אבל לא.

 

אפילו נסיעה של חצי שעה באוטובוס עושה הפסקה קטנה למוח וכשחוזרים

הביתה ואוכלים ופותחים תרגילים יש מן "התנתקות" או נגיד אמא מבקשת

שתקפל כביסה אבל כאן זה פשוט לא קורה. הבנתי סופית כשהתקשרתי

לאמא ופרקתי את הכל  והיא אמרה את כל זה והוסיפה שאני פשוט האכלתי

את עצמי בלחץ בכפית ועכשיו הכל משתחרר בלי מעצור ואני חייבת להפסיק

את זה כי אני קרובה להתמוטטות עצבים אמיתית.

 

איך להפסיק.. ליזום הפסקות לבד. נגיד אני יושבת בחדר ולומדת  הרבה זמן,

אז במקום להפסיק ללמוד כשהמוח מתחיל לנזול, לעשות הפסקות מתוכננות כל 3-4

שעות למידה ולא סתם לשכב כמו קבב על המיטה ולדבר עם החבר או לישון

לשעה (מה שהייתי עושה) אלא לצאת לטייל, לעשות את ההפרדה הזו בידים שלי.

 

וכנראה הדבר הכי חשוב- כשאני כן עושה הפסקה, להפסיק לחשוב על הלימודים

ולמה אני לא לומדת ופשוט להתמקד בטבע או במשהו מקסים אחר.

 



LittleStrawberry

נכתב על ידי , 2/3/2015 07:10  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תלותית בחבר


הרגע הזה שנגמרת תקופת מבחנים לשבועיים ואז מתחילים המועדי ב' ואת

קולטת שבחודש הזה שחרשת תתחת נהיית תלותית בחבר שלך, גועל נפש.

 

מרוב שהיה קשה ומחרפן ללמוד כל יום כל היום התקשרתי דיברתי שמחתי

והתלוננתי רק אליו ואיתו ועכשיו כשמתחיל סמסטר חדש ואהיה בשיעורים

מהבוקר עד הערב ובשאר אעשה שיעורים אנחנו פחות נדבר ואז שוב יהיה

לי תקטע "אנחנו מתרחקים" וזה יעציב אותי ברמות.

 

מעצבן אותי ברמות שנהייתי תלויה בו כל כך, הוא הגבר שאני רוצה לחיות איתו לשאר

חיי אבל האהבה לקחה יותר מדי ממני ואשכרה אם הוא יצא מחיי עכשיו לא אוכל 

לתפקד וזה מחליא. והקטע הכי נורא? שעכשיו מגיע השלב הכי קשה, של להתרחק

בכוח למרות הגעגועים העזים וכל העניין הזה מוריד את הבטחון שלי וזה מחרפן.

 

אוף למה אני כדור עצבים, אני אמורה להתרגש מהסמסטר. ואני רק לחוצה ומתחילה

לבכות כי אני ליטרלי מרגישה שאני צריכה אותו למרות שאני לא ואני יכולה להסתדר

אבל נקשרתי אליו יותר מדי ואוף מה נהיה ממני אני בוכה כל כך הרבה בחודש האחרון

מדברים מטומטמים ודי כבר, אני מעצבנת את עצמי, ממתי נהיתי נקניק תלויתי ולא

אדם בפני עצמו שהמערכת יחסים היא רק בונוס ולא מרכיב כל כך מרכזי בחיי.

 

 

הגיע הזמן לקלף אותו ממני וקודם לעמוד אדם בפני עצמי, 

אבל אני מפחדת לקלף גם את הרגשות ממני ולהסתגר

כי זה הדבר שאני הכי טובה בו.

 

LittleStrawberry

נכתב על ידי , 1/3/2015 08:22  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





40,033
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 18 עד 21
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל-LittleStrawberry- אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על -LittleStrawberry- ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ