לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

So Close,But So Far Away


I shut the world outside until the lights come on

Avatarכינוי: 

בת: 19




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

3/2015

אימונים ותחתונים רטובים


הראש שלי מסתובב בהמון מחשבות, הכל חוץ מהלימודים,

נשארתי לסופ"ש במעונות כדי ללמוד לשני מבחנים אחד אחרי השני שהולכים

להיות ביום רביעי חמישי ואני עושה הכל חוץ ממלמוד ואני כותבת מהר ובאינטרנט

ולומדת דף בשעה ומחורפנת וכנראה היתי צריכה לעשות אימון היום כדי להוציא את

כל האנרגיה הזו.

 

לגבי האימון, אני חושבת לשנות קצת את התוכנית אימונים שעשיתי לעצמי,

כרגע אני עם 3 ימי משקל כבד עם קרדיו בסוף ו3-2 ימים עם פילאטיס וHIIT.

יום א': רגלים וכתפיים (מכון), יום ב': גב ויד אחורית עם אופניים 20 דק' (מכון),

יום ג': חזה יד קדמית ואליפטיקל 40 דק' (מכון) יום ד' HIIT רצחני 40 דק ואז

20 דק' אליפטיקל, יום ה'- מנוחה יום ו' פילאטיס רגליים (בית) יום ש' בטן HIIT

(סרטון של עשר דק בטן ואז סרטון עשר דק HIIT חזור חלילה עד שעת אימון).

 

את היום HIIT התחלתי לעשות לפני שבועיים וזה קטלני ורצחני ואני אוהבת את זה

אז נראלי אחליף את הימי פילאטיס בעוד היט, אני מפחדת רק שכל העבודה על הבטן

והשליטה המגניבה שפיתחתי בשנה וחצי הזו בה ילכו לפח אז אני לא לגמרי בטוחה,

אולי בהתחלה רק אחליף את היום רגלים פילאטיס בזה כי ממש בא לי לשפר את הלב

ריאה עם משקל גוף ולא סתם אליפטיקל דפוק במכון.

 

תזונת הRAW נותנת כוחות ואנרגיות מטורפות שקשה לא להתאהב באימונים עוד יותר

ולשנוא את הכסא שהתחת שלי דבוק אליו, טרולולו! 

 

הפיסיקה המזדיינת הזו הורסת לי את החיים ואני מתה לצאת לטייל ופשוט פאקינג להנות

מהיופי שהולך והרוח והציפורים והפאקינג שפתיים הסקסיות של החבר ומי מדבר על הזין

שלו אבל לא, אני תקועה בחדר המזדיין הזה עם תחתונים רטובים ועור חסר ויטמין D 

בחיבוק עם ספר לקראת המבחן.

 

מי בא לחזור איתי בזמן ולרצוח את ניוטון? קריצה

 


 

אני רוצה חתול למעונות. אם לא היתה לי שותפה מזמן הייתי לוקחת.

 

LittleStrawberry

נכתב על ידי , 20/3/2015 15:16  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לעצור ולהביט


קראתי לפני כמה דקות את הקטע הזה ואני נדהמת מכך שעשיתי את כל

זה לפני שנתיים לבד בלי לקרוא דבר. למדתי לעצור מחשבות וסטרס

שמשתלטים עליך ומההרגל להעביר את היום במחשבות מאשר בהווה.

איפשהו בשנה האחרונה איבדתי את זה ועכשיו אני מבינה כמה קשה בלי.

 

החלק שלי היה הקשה ביותר היה לתפוס את המחשבות האלה מההתחלה,

לא לתת להן להתפשט, להבין שזה מתחיל ואז פשוט לעצור ולעצום עינים.

ולנשום, פשוט לנשום. וזה עזר, מאד.

 

בפעם הבאה כשאתה פותח עינים הכל פתאום איטי יותר ואתה מסתדר עם

הכל מסביב כשלפני שניה הכל הסתובב יותר מדי מהר ואתה לא היית בטוח

בכלום. העינים נפתחות ואתה פה, ממש בהווה, ולא אי שם במחשבות וככה

מעביר את כל היום, את כל הפגישות עם אנשים שונים, את כל ההרצאות.. אי שם.

 

אתה נוכח ומחייך, אשכרה שם לב לדברים מסביבך, לאנשים, אתה לא מרוכז

בעצמך, אתה מפוצץ את הבועה שמדי פעם מחרפנת אותך ונותן לאחרים ולסביבה

להכנס פנימה, נותן להפתח.

 

אני אתחיל לעבוד על זה שוב, אני צריכה את השלווה הזו ואת המחט הזו שמפוצצת

ועוצרת את הכל וגורמת לך לשים לב להכל מסביב ולא רק במה שמתרחש בך.

 


 

כשטיילתי עם הכלבה אתמול ועברנו ליד הפארק, הבחנתי שאין אדם שם והמשכתי ללכת

ואז עלה בדעתי רעיון לשחרר אותה ולתת לה להנות מעצמה ולרחרח וכרגיל דחיתי את

הרעיון ואז עצרתי וחשבתי למה, אני לא ממהרת לשום מקום, תני לה. אז שחררתי.

היא טופפה ורחרחה ואני נשכבתי על ערסל הנדנדה והסתכלתי על הכוכבים, וחשבתי

לעצמי, כמה זמן לא עשיתי זאת.. כמה זמן לא עצרתי.

 

LittleStrawberry

 

נכתב על ידי , 6/3/2015 21:11  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יום ראשון של הסמסטר


אתמול היה היום הראשון של הסמסטר השני ובחיי הוא לא היה משהו,

קמתי בבוקר בלי שום רצון ליום הזה ואז הייתי במחשב שעתיים ובמחשבות.

הספקתי לבכות ולהתחרפן קצת וגם לכתוב את הפוסט, אח"כ עשיתי אימון 

בטן וHIIT והלכתי ללימודים.

 

שם נרדמתי משהו כמו אלף פעם כי ככה אני מגיל קטן וזה מחרפן רצח, אם

הראש שלי לא עובד בשיעור אני תוך שניה נרדמת, את החברים מסביב זה

די משעשע. סיימתי ללמוד ב8 וחזרתי למעונות ושם זה התחיל שוב- גל סטרס

ובכי ובקיצור בע.

 

הכל נבע מהלחץ שאני שרויה בו נונ סטופ. אני חייבת להצטיין וזה קצת מאד

קשה באונ' לקבל מעל 90+ (במיוחד עם הקורסים המזדיינים בפיסיקה)

פלוס אני גרה במעונות שמי שלא ניסה את זה אפעם מרגיש כמו לגור בבועת

לחץ. ברגע שגרים בבית יש את ההפרדה בין האונ' לבית, אבל כשאתה גר

בתוך הקמפוס אתה כל הזמן באווירת למידה שזה נשמע טוב אבל לא.

 

אפילו נסיעה של חצי שעה באוטובוס עושה הפסקה קטנה למוח וכשחוזרים

הביתה ואוכלים ופותחים תרגילים יש מן "התנתקות" או נגיד אמא מבקשת

שתקפל כביסה אבל כאן זה פשוט לא קורה. הבנתי סופית כשהתקשרתי

לאמא ופרקתי את הכל  והיא אמרה את כל זה והוסיפה שאני פשוט האכלתי

את עצמי בלחץ בכפית ועכשיו הכל משתחרר בלי מעצור ואני חייבת להפסיק

את זה כי אני קרובה להתמוטטות עצבים אמיתית.

 

איך להפסיק.. ליזום הפסקות לבד. נגיד אני יושבת בחדר ולומדת  הרבה זמן,

אז במקום להפסיק ללמוד כשהמוח מתחיל לנזול, לעשות הפסקות מתוכננות כל 3-4

שעות למידה ולא סתם לשכב כמו קבב על המיטה ולדבר עם החבר או לישון

לשעה (מה שהייתי עושה) אלא לצאת לטייל, לעשות את ההפרדה הזו בידים שלי.

 

וכנראה הדבר הכי חשוב- כשאני כן עושה הפסקה, להפסיק לחשוב על הלימודים

ולמה אני לא לומדת ופשוט להתמקד בטבע או במשהו מקסים אחר.

 



LittleStrawberry

נכתב על ידי , 2/3/2015 07:10  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

40,162
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 18 עד 21
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל-LittleStrawberry- אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על -LittleStrawberry- ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ