So Close,But So Far Away

אני והבחור שאנחנו ביחד (צריך להמציא לו כינוי), נפגשים כל יום. הפוסט הקודם נכתב לאחר יומיים שהוא היה דביקי אלי ואני הייתי בעצבים מהבחינות ולחוצה והוא רק הוסיף לזה. שלשום ממש לא היה לי מצב רוח והספקתי לריב עם אמא לא פעם ולא פעמיים במהלך היום, מין ריב שנגרר ובקיצור הייתי פצצת עצבים ולחץ עקב הבחינה שהיתה אתמול כי היה חשוב להוציא ציון טוב וזו היתה בחינה חוזרת. בערב יצאתי איתו לומרות שלא היה לי רצון לראות אפחד ולא הייתי האדם מלבב ביותר. הוא נשאר סובלני וניסה לא ללחוץ. קשה להתמודד איתי כשאני במצב רוח כזה, אני נטפלת לכל דבר קטן ומתעצבנת בקלות, ממש כמו להבה והוא נשאר רגוע ובחר את המילים בזהירות ומה שיותר מדהים הוציא אותי מזה. אף אחד מעולם לא הצליח לעשות את זה, בדרך כלל האדם שהייתי איתו היה נכבה קצת מהאש והיה מתרחק או שאני הייתי מתרחקת כדי לא להחמיר את המצב. הוא שתק כשהיה צריך לשתוק והסיט את הנושא וניסה להרגיע. לבסוף הוא באמת הצליח.

אתמול התאמנו ביחד ואז חזרנו הביתה ואחרי שעה וחצי יצאנו לדייט, הלכנו למסעדה ודיברנו על נושאים אמיתיים, זה היה מקסים ונעים.  הוא אמר שהוא מרגיש שלווה איתי. שלווה שאני תמיד מחפשת ועדין אין לי אותה איתו. אולי עניין של זמן אולי לא. מה שבטוח זו רק ההתחלה ואני לא רוצה לקטוע דבר. הוא אדם טוב ואם הייתי צריכה לתאר אותו במילה אחת הייתי בוחרת "שמח".אני חושבת שאקרא לו ככה בבלוג(כינוי)- ג'וי (Joy).

את הבחינה אתמול כתבתי טוב, ציון מגן 95 מחר הבגרות אז היום אני מתכוננת. מקווה שילך טוב. מצב רוח סביר, כואב מעט הראש,כנראה מחוסר שינה כי חזרנו בשתיים וקמתי בשמונה. קניתי אתמול מוצר שישי מחברת האיפור M.A.C, אני בונה את הקולקציה שלי לאט לאט  וזה די מצחיק לאור העובדה שאני כמעט ולא מתאפרת, רק ליציאות ועבודה(דיילת יופי) שהם אומרים באופן מפורש לבוא מאופרת ואז אני מפגינה את כישוריי  כעת אני מנסה לקרוא ולחזור על החומר אבל קשה להתרכז, קודם ביכלל נרדמתי לחצי שעה על הכיסא. האמת שאני מחכה לראות אותו היום בערב, היה לי מאד נעים איתו. 

כשעליתי אתמול במדרגות לדירה, מצאתי זר עם פרחים סגולים מדהימים ויפיפים צמודים לידית הדלת,בתוכה היה מכתב-שיר קצר וחמוד שהוא כתב לי ברוסית. זו הפעם הראשונה שממש מפתיעים אותי בפרחים בלי סיבה נראת לעין, כל כך התרגשתי .

LittleStrawberry

הייתי צריכה לכתוב פוסט על שלשום בלילה, כאשר התגנבתי מהבית בארבע בבוקר,

עליתי על גג הבנין באמצעות סולם והידים החזקות של הידיד המאמן שלא כל כך ידיד.

ישבנו לאור נרות עם סלט שהכנתי ופירות שהוא הביא, דיברנו על הילדות.

ברבע לשש הזריחה הגיעה לבסוף וזה היה מקסים אבל..

הייתי צריכה לכתוב על כך שזה היה מדהים,מאותם הרגעים ששומרים בזיכרון.

אבל זה לא היה כך. זה היה חמוד ומתוק והזריחה הייתה באמת יפיפיה,

אבל מיום ליום אני מרגישה לא בנוח איתו. בימים הראשונים הייתי מאוהבת בו,

ממש ממש אבל אחרי היום שהוא אמר שהוא אוהב הכל התאדה כאילו מעולם לא היה.

הוא מנשק ומחבק ולוקח את ידי ואומר שהוא אוהב ואני ממש מתוקה.

אחרי כמה זמן ביחד? שבוע וחצי? זאת התאהבות, ממש לא אהבה.

אנחנו מדברים ואני רואה כמה אנחנו שונים,אני ממש לא אומרת את זה מכיוון

מתנשא אבל הוא פשוט לא חכם. קשה לו להיות רציני והוא צוחק על כל דבר.

כל דבר משמח אותו והוא כל הזמן פעיל אקטיבי ומעלה חיוך וזו תכונה מדהימה,

זה אחד הדברים הראשונים שגרמו לי להסתכל עליו אבל לכל דבר יש גבול.

הוא עושה מעצמו צחוק כדי להצחיק אחרים וזה באמת מצחיק אבל שוב,עם גבול.

אני מרגישה רע עם זה,כאילו אני לא נותנת לו הזדמנות אבל הוא חונק עם המשיכה הזו,

ואני מנסה להגיד אבל אדם לא יכול להגביל את הרגשות שלו ולהרגיש בסדר עם זה.

הייתי אומרת אבל אם הייתי רוצה להמשיך ואני לא. אני לא חושבת שהוא מתאים לי,

או שפשוט אני עדין לא מוכנה לחבר,אני לא יודעת.

עוד שבועיים וחצי אני טסה לרוסיה למשך חודש.

קשה לי לסיים,אני מרגישה שלא נתתי הזדמנות אבל מצד שני הוא חונק.

מה לעשות?

LittleStrawberry

אחד מהשבועות הכי קשים עבר סופסוף, כמעט ולא ישנתי ולמדתי כל יום כל היום.

רמת האנרגיה שאפה למינוס כמה מאות ואני כל כך שמחה שסיימתי עם הסטוריה וספרות.

מי היה מאמין שאפשר ללמוד ספרות ביום אחד ולקבל ציון גבוה?

להסטוריה ולמגן בביולוגיה שהיה ביום שישי שעבר התכוננתי ביחד, ביולוגיה כתבתי מגן אחד

מחורבן(ואני עושה חוזר ביום שני) והמגן השני מצויין וקיבלתי 98!  גם הסטוריה עבר מעולה.

היום ישנתי מספיק וקמתי עם חיוך, התקלחתי וחפפתי. הכנתי לעצמי ארוחת בוקר טעימה

ועכשיו אנקה את הבית, אלמד למגן ואצא לאימון בערב. 

לפני כמה דקות גיליתי שהיומן שהזמנתי מe-bay הגיע לידיד שלי(הוא הזמין עבורי),

הוא עשה שיחת וידיאו וכל כך התרגשתי! ביקשתי ממנו לפתוח את האריזה(באמצע הרחוב)

ולהראות לי את הבייבי שלי! היומן כל כך יפה ואני לא יכולה לחכות להחזיק אותו כבר!

ואו כמה סימני קריאה, תותית בהחלט מלאה בהתלהבות! כשאקבל אותו לידי אצלם ואעלה לכאן .

שהיום המקסים הזה ימשך ככה♥

LittleStrawberry

נפרדים כרגיל ארוכות ומאחלים זה לזה לילה טוב וחלומות מתוקים.

נשיקה אחרונה, חיוך ואני הולכת בשביל לכניסת הבניין כשהוא צופה בי מתרחקת.

"תותית" אני מסתובבת, הוא עם יד אחת בכיס מחייך מנשק את פנים ידו השניה ומפריח אלי נשיקה.

חוזרת לביתי מסמיקה ועדין מלאה בהתרגשות ממנו.

כאשר נפרדנו הוא אמר שאוהב ורוצה שאדע זאת.

אני מניחה שהוא התכוון שהוא מאוהב משום שעברו רק שישה ימים.

התנשקנו והוא אמר שהלחיץ אותי, אמרתי שממש לא ואני רק מנסה להבין 

איך אני מרגישה, הוא אמר שלא רוצה שאמהר והכל יבוא עם הזמן.

המילים שלו, אני לא זוכרת שמילים של אדם כל שהוא השפיעו עלי כמו מילותיו,

הן מתנגנות באוזני ונצרבות בחיקי, ממש שורפות מרוב חמימות.

"אני מאושר" אמר קולו בעדינות כה רבה כאשר חיבק את גבי בישיבה על הספסל.

אולי זו השפה הרוסית שהופכת כל מילת אהבה למתוקה יותר, אולי זה הוא.

"Я думал об этом долго, и я хотел чтобы ты это знала - Я люблю тебя"

LittleStrawberry