לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

So Close,But So Far Away


I shut the world outside until the lights come on

Avatarכינוי: 

בת: 20




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2015

חמלה


אני תחרותית, שופטת, פרפקציוניסטית, אמבציונית ויודעת להגיע למטרות שלי.

אני מציבה יעדים ועושה את הכל כדי לבצע אותם ברגע שאני מחליטה שזה 

הדבר הנכון לטעמי. כל אדם שלא פועל בדרך הזו חלש לטעמי ואז אני מסתכלת

על חיו כדי לחפש את המקומות ששונים משלי כדי שלא תיהיה לי זכות לשפוט אותו,

ברגע שלא אמצא אתן לעצמי זכות לשפוט.

 

לפני חמישה חודשים שיניתי פן מאד גדול בחיי, בפעם הראשונה פוצצתי את

בועת האדישות שלי ולמדתי שאני לא צריכה פיזית לצרוך מן החי כדי להיות

בריאה ולהפך. ברגע שההבנה הזו הגיעה נתתי לבועת ההגנה עצמית להתמוגג

והבנתי כמה כל ההתעללות הזו מיותרת.

 

מצאתי חמלה בליבי לבעלי החיים מתוך צד אגואיסטי, והפסקתי בבת אחת לצרוך

מן החי. הפכתי לטבעונית, מה שאם הייתם אומרים לי לפני שנה היתי צוחקת כל כך

חזק עד שהיתי נחנקת מהגבינה שהייתי כל כך אוהבת לאכול.

 

ועכשיו.. למה אני כל כך קשה לאחרים, למה אני נותנת דעה אכזרית ושיפוטית בכזו

קלות מאשר להסכים עם העובדה שיש אנשים שחושבים אחרת ממני בדרך חיים מלכתחילה.

 

למה אני לא מוצאת בליבי את החמלה עבור באמת אנשים חלשים יותר שעדין אינם מצאו

בליבם את הכוח להשיג את מטרותיהם ובמקום זאת שופטת? או להפך, פשוט אנשים 

שלא חושבים כמוני אבל מסיבה כל שהיא אני כל כך בטוחה שהם טועים.

 


 

לא הכל שחור ולבן, תלמדי פאקינג לשחרר ולמצוא הבנה בליבך.

 

LittleStrawberry

נכתב על ידי , 4/4/2015 18:01  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





40,246
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 18 עד 21
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל-LittleStrawberry- אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על -LittleStrawberry- ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ