אז באלי לפתוח תבלוג שוב ולהתבכיין על כל דבר מטומטם שקורה.

כי זה בערך הדבר היחיד שקורה עכשיו.

זה כאילו שהמצב מתדרדר מרגע לדודלי ואני מפחדת ממה שיגיע בהמשך.

מצחיק לי שאשכרה הפסקתי להיות אופטימית והתחלתי להתבכיין והבלוג השני שלי גורם לאנשים לרצות להתאבד D:  (סתם, לא.)

אז פה אפחד לא יזהה אותי כנראה, ויהיה מגניב  שלא ישפטו אותי סופסוף על כל מילה שאני מוציאה מהפה.

 הימים של פוסטי 'אז מי אני בעצם?' עברו, אז תבואו לבקר פה ושם אם זה מעניין אתכם.

-

אז כדי לא להשאיר את הפוסט הזה ריק לגמרי, אני רוצה לשאול משהו, ותענו בכנות-

על מה אתם חושבים לפני השינה? מה המחשבות האחרונות שאתם מצליחים לזכור לפני שאתם נרדמים?
(השאלה לא מופנית למושלמים שלוקחות להם סה"כ 3 שניות להרדם. !@  איי הקנאה.)

אם אתם חמודים ולא ביקורתיים, אתם יותר ממוזמנים לבוא כל פעם.

כן אני צינית למרות הכל ולפעמים יהיה קשה להבין אותי, אבל ניחא. קחו את זה כאתגר.