לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

בין החלומות


Days to remember...

Avatarכינוי:  Little Misha ♥

בת: 20

MSN:  תבקשו ונראה (:





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2011

כמו רפסודה


אם יש משהו שאני תמיד מנסה לשמר בקנאה,

אז זאת השלווה הנפשית שלי.
במצבים מסויימים אני מגיעה למסקנה שזה אחד הדברים היקרים לי מכל,
והרגעים בהם אני באמת מאושרת,הם הרגעים בהם שום דבר לא מערער את השלווה הזאת.
ואם יש בן אדם אחד שיודע באמת לערער את השלווה הנפשית שלי,
זה הוא.
הוא רק מתקרב והיא מתערערת.

עצם היותו איפושהו בסביבת חיי משבש הכל.
כמו רפסודה על המים בים סוער,פעם לפה,פעם לשם. אף פעם לא יציבה.
אין לי כוח כבר לנתח את המצב הזה,אני פשוט מקבלת את זה כעובדה:
הוא=ערעור אחד גדול של השלווה הנפשית שלי.
ואני מרחיקה
ומרחיקה
ועובר זמן,ואני נרגעת,ניהנת מהשקט.
והוא חוזר
וחוזר
וחוזר
ואני מרחיקה
ומרחיקה
ונמאס.
רגשות,לא רגשות...
הוא עושה לי רע.
כמה אפשר להסביר,אלוהים אדירים.
אולי זאת הפעם.



ובנימה סופר אופטימית,כיתה י' IS OVER (:

ולשם שינוי,אני לא מתגעגעת.

האנשים שאני באמת רוצה שיהיו לידי,יהיו לידי גם בחופש.

והחופש יהיה מעולה,אפילו עם החרישות לביולוגיה שאני אצטרך לארגן.

וקניתי היום ב12 שקל פאקינג 7 ספרים. יחי הספריה העירונית של בת ים ♥



שיהיה חופש מהנה (:

נכתב על ידי Little Misha ♥ , 20/6/2011 19:12  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יאוש ותהיות של ערב



אחד המצבים הנוראיים מבחינתי
זה כשאדם מתייאש.
מתייאש מעצמו,מהחיים שלו.
מתייאש ככה
שהוא מגיע למסקנה
שאין טעם
אין טעם למשוך את זה יותר.
זה נורא.
דיברנו על התפסן בשדה השיפון,כי בדיוק סיימתי לקרוא אותו
ועל איך שהוא היווה מן מקור השראה להרבה רוצחים
שחשבו שרצח זה מה שיהפוך את העולם למקום טוב יותר.
דיברנו, ואז פתאום היא סיפרה לי
שלחברה אחת שלה היה ניסיון התאבדות בעקבות הספר
וזה היה כלכך מוזר
כי החברה ההיא,בחיי שהיא אחת האנשים הכי שמחים שיצא לי להכיר
אולי לא להכיר לעומק,אבל לראות כן,בהחלט.
איך שהיא תמיד הייתה כלכך שמחה
ובפנים בעצם היה לה רע.
זה כלכך נורא כשאדם מתייאש מהכל
ואני באמת מודה,על זה שגם כשיש את הרגעים שבהם אני חושבת
''בשביל מה בעצם?''
תמיד יש את האנשים האלה שאני יודעת שיהיה לי חבל לא לראות אותם יותר, ובכלל.
יש כלכך הרבה דברים טובים מסביב.

ואותי התפסן איכשהו בכלל לא דיכא.
כן היה חשק להאנח בעצבות ברגעים מסויימים,
אבל יותר התרגשתי ושמחתי שקניתי את הספר,
כי הפעם אני כן יכולה לקחת מרקר ולסמן משפטים שאהבתי.
משפטים שאם היה ביכולתי,הייתי מחבקת אותם.
זה נחמד.


נכתב על ידי Little Misha ♥ , 11/6/2011 20:45  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תהיות בערב של תחילת יוני


מחפשת השראה.
נוברת במעמקי הזכרון והתודעה,מנסה למצוא משהו לחשוב עליו.
לכתוב עליו.
מצחיק שלא כל כך מזמן הייתי משתגעת מעודף המחשבות.
ועכשיו זה סתם.
פשוט סתם.
לא שסתם זה רע.
זה פשוט
רגיל כזה. רגיל מידי.
בסגנון של
קניתי היום 3 ספרים ב99
וראיתי מישהו נורא חמוד באוטובוס
וכרגיל מחפשת עבודה
ושולחת מלא אימיילים.
ואין לי כוח לחשוב עליו
ועליה
ועליו שוב.
נשבר לי לחיות בציפיה המוזרה הזאת לרגע שבו אני אתקל בו במקרה
ולפחד מהרגע הזה מראש
כאילו שבחורף הזה זה לא היה אחד האנשים הכי קרובים אליי בעולם.
וול,אני מניחה שככה זה בגיל 16.
למה אני בכלל מצפה.
הכל עוד לפניי.



נכתב על ידי Little Misha ♥ , 2/6/2011 22:47  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לLittle Misha ♥ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Little Misha ♥ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ