טולצ’ין

אין לי את המילים הנכונות להתחיל לתאר בכלל מה אני מרגישה עכשיו

יש לי חור ענקי בלב 

ויש בתוכי הד של צרחה קורעת לב של עצב ובכי

ורק רציתי שתרגיע אותי

רק שתאהב אותי באמת. שתתכוון לזה

שתיתן לי את תחושת הביטחון שתמיד נתת בלי להתאמץ בכלל

אני אבודה לגמרי

וכל כך לבד

פשוט לבד עם עצמי והכאוס הזה שמקיף אותי

אני עומדת להתמוטט

לא מצליחה להחזיק את עצמי תחת עומס הרגשות

ולך זה בסדר. רק תעזבי אותי לנפשי ותני לי לחיות את חיי בשקט

אני רוצה הביתה. להירקב לבד

אני מרגישה כמו איזו פסיכית

מדברת ומדברת מסבירה מה אני מרגישה וזה בכלל לא משנה לו

אז בשביל מה אני אוהבת אותו בכלל אם זה רק מכאיב לי עכשיו

ואני מתגעגעת ואני כועסת עליו אבל אני כל כך מתגעגעת אני רק רוצה אותו

והוא בשלו העיקר שהוא עם חברים שלו

אני חולה מרוב אהבה והוא עושה על האש ומתעלם ממני

דיי זה כואב לי זה כואב לי אני לא מפסיקה לבכות והכל בסדר אני על כדורים

אבל זה כאב אמיתי 

הוא לא אוהב אותי בכלל

הוא נשאר איתי כי זה נוח

אבל הוא לא אוהב אותי ואני לא יכולה עם זה

למה הוא לא אוהב אותי

פתיה מטומטמת. תחזרי לחלום על ממשלה שמזיינת אותך תרתי משמע

שם לפחות יש לך סקס (וגם לא רע) 

נו מה, אוטוטו שלוש שנים ועוד לא הבנת? את מקבלת נטו זין.

בא לי לבכות עכשיו כי אין לי פה חברות ואין לי למי להסביר כמה רע ולבד אני מרגישה עכשיו

אני באמת לא יודעת מה לעשות עכשיו. אז אני אלך לישון ואחלום חלום טוב

רק כדי לבתעורר עם הרגשה יותר טובה מזאת שיש לי עכשיו.

זה היה יכול להיות נחמד אם פעם אחת הייתי מרגישה אצלו מלכה ולא בן אדם נוראי 

רק קצת שקט ורוגע יפתרו את העצב הזה בלב עכשיו

טווח קצר יטופל טווח ארוך אף פעם לא היה הצד החזק אצלי.

בלי לשפוט יותר מדיי.. זה אחד הדברים הרומנטיים שלא מצריכים כסף אלא עשייה ומחשבה

סתם, מנסה לחשוב מה יהיה אם אני לא אראה אותו גם בסופש 

והמוח גם מתחיל להריץ כמובן, שבגלל שלא יהיה סקס אז בשביל מה להתאמץ?

עוד לא התחלתי 11-3 והגעגועים שוברים אותי כבר.

וגם לעזאזל, מה יש לי כבר להיות בבית אם לא איתו

כשיש קריוקי במחלקה ואת עדיין חדשה אז את מתביישת וזין עם זה אני בחיים לא אשתלב פה

וגם אף אחד לא יודע כמה יפה את שרה, אז לא מכריחים אותך לקום לשיר כמו שבדכ עושים

אז כמה זמן יקח לי להיות חלק מהם ולא לעצור את ההומור שלי?

כי בטירונות לקח לי חמש דקות לכבוש את כולם ופה... כבר כמעט שבוע ואני סתם אחת

לא רגילה לזה, להיות סתם אחת. קשים הם חייהם של הרגילים והמשעממים.

יום ולילה ראשונים של סדיר נהדרים עד כה.

טוב שהכל מסתדר כמו שצריך :)