לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הכל מילים




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2009    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

6/2009

ארמונות בחול


כמה פעמים הרגשתם שהכל מתמוטט לכם בידיים?

שכל מה שבניתם פשוט קורס לאיטו,

בערך כמו ארמונות חול על חוף הים.

אתם יושבים ובונים ארמון לתפארת,

אבל... בשביל מה?

כדי שיבוא גל ויהרוס הכל?

ואז אתם תנסו להיות חכמים,

אתם תבנו ארמון רחוק מקו החוף.

אבל זה לא יעזור,

 

הגל יבוא, הוא חייב לבוא

 

אבל אם תעצרו לרגע את הרגש,

אם לשנייה אחת תתנתקו מהתסכול,

תבינו שכנראה שככה זה הולך,

ואם ארמון אחד נפל,

הוא מפנה מקום לארמון אחד חדש,

שיקום במקומו.

ובפעם השנייה שתקימו את הארמון?

אתם כבר תדעו מה לעשות,

ומה לא.

 

את הידע הזה, הגל לא יכול לקחת איתו

 

וככה, בדיוק כמו על החוף,

החיים נראים.

משקיעים ובונים ארמונות מפוארים ואז,

אופס, הם קורסים אחד אחד.

וזה יעצור אתכם?

אף ארמון לא ישרוד לנצח,

אבל מה שכל ארמון וארמון השאיר בכם,

 

דווקא כן

 

אז תחשבו על זה,

האם אתם אנשים שנותנים לגל אחד קטן להפיל אותם?

או שאולי תכעסו, תרגישו רע ואז...

תתחילו לבנות ארמון חדש?

ארמון שיבנה על מה שהותיר אחריו,

הארמון ההוא?

או שאולי תבחרו לבנות ארמון חדש,

במקום חדש.

עם רעיון חדש.

בסיס חדש.

 

חלום חדש

 

גם לי התמוטטו ארמונות,

אבל אני אמשיך לבנות חדשים,

עוד ועוד.

כי זה בסך הכל ארמון.

בסך הכל חול.

בסך הכל גל.

בסך הכל,

 

חלום

 

נכתב על ידי ^good_words^ , 18/6/2009 22:36  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ושהכל יעצור


לפעמים יש רגעים כאלה,

אני חושבת- "וואו, מה הולך כאן?",

ואז עוברת המחשבה הקבועה.

 

סטופ!

 

אבל שום דבר לא עוצר,

האנשים סביבי ממשיכים ללכת, כמובן.

החברים ממשיכים לדבר ולצחוק,

הציפורים ממשיכות לעוף,

העולם ממשיך להסתובב.

ואני?

 

לא עומדת בקצב.

 

הרגשתם פעם ככה?

כאילו כולם סביבכם חיים, ואתם?

נעלמים איפשהו בתוך הבלאגן,

אתם שם,

לפעמים אנשים שוכחים את זה,

ואז אתם מזכירים להם שהיי!

אתם כאן!

אתם עוד נושמים!

עוד חושבים!

 

עוד חיים!

 

העולם ממשיך לנוע,

אתם זזים יחד איתו,

כי אין לכם ברירה.

אתם הולכים לישון ועוצמים עיניים,

זהו. עוד יום נגמר,

מחר תתעוררו ליום חדש של סיבובים,

אתם יכולים להסתובב יחד עם כולם,

או להתעקש לעמוד במקום.

זו ההחלטה שלכם,

תחליטו לבד.

אני החלטתי את שלי,

 

אני ממשיכה להסתובב.

 

נכתב על ידי ^good_words^ , 8/6/2009 22:14  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מסקנה ברורה....


לאחר שיטוט מקיף בבלוגים שונים ברחבי ישראבלוג הגעתי למסקנה ברורה וחד משמעית-

 

אין לי מושג בעיצוב.

 

אני רצינית,

כל העיצובים פה בבלוגים ממש יפים,

הם יפים, וגורמים לי להתמודד עם האמת שוב,

 

אין לי מושג בעיצוב.

 

אוי אלוהים,

למה?

למה דווקא אני נטולת יצירתיות?

טוב, נטולת יצירתיות לפחות בכל הקשור לצבעים והתאמתם.

 

אבל, רגע!

 

זה נכון,

אני לא כשרונית בזה,

אבל אולי במשהו אחר כן...

יש כאלה שיגידו שיש לי כשרון לכתיבה..

נו באמת, 60% מבני הנוער בארץ יודעים לכתוב יפה...

 

60%!!!!!!

 

או שאולי יותר?

או פחות?

אני לא באמת יודעת,

בקיצור, הרבה.

יש הרבה מאוד בני נוער שמבינים בדיוק איך.

מבינים איך מרגישים כשנותנים לך עט ודף ואומרים לך "תכתוב",

ואז אתה כותב.

כותב, ומתנתק.

מתנתק מהכל, מקולות. מריחות. מצבעים. מתחושות.

אתה עף.

עף בעולם אחר לחלוטין,

עולם עם מציאות אחרת.

עולם, שלפעמים הוא גם טוב יותר,

כי זה העולם שאתה בורא.

העולם שלך.

 

העולם שלך.

 

תראו, מלקטר על חוסר היצירתיות שלי לאן הגעתי...

נסחפתי...

אבל זה בדיוק מה שאני אומרת,

שכנראה שהרבה בני נוער יודעים,

יודעים שכשאתה עף,

 

מאוד קשה לנחות חזרה.

נכתב על ידי ^good_words^ , 3/6/2009 21:54  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי:  ^good_words^

מין: נקבה




65
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , יצירתיות , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל^good_words^ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ^good_words^ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ