לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Horizons Fade Through my Eyes


Created to pretend we never die

Avatarכינוי:  Mumbling Truth

בת: 25

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2018    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

9/2018

Last Kippur'smas


אין לי סבלנות לחשבונות נפש וסיכומים (כי זה סתם כופה רגשות מועצמים כשגם ככה הכל אצלי מועצם), אבל אתמול פתאום הבנתי שאני זוכרת בדיוק איפה הייתי ביום כיפור שעבר. חשבתי לצאת ובסוף החלטתי להישאר בבית, אולי הייתי עצלנית ואולי הייתי מדוכאת. ישבתי מול המחשב עד 4-5 לפנות בוקר, ב-3 בערך שמעתי בפעם הראשונה את sick with bloom של yellow eyes והתרגשתי כל כך, נפעמתי מהיופי בתחושה שהיתה לי די חדשה. אני זוכרת גם שהייתי נורא בודדה והשתעשעתי ברעיון של לכתוב למישהו שחשבתי שהראה בי עניין פשוט כדי להעביר את הלילה פחות לבד ואולי להדליק איזו אש. שלושה חודשים מאוחר יותר הייתי כבר שבורת לב, במהלכם היו ימים בודדים בהם לא דיברנו בכלל. חצי שנה אחרי בפורים הכרתי את מי שהפך את החיים על פיהם והפך הכל לאמיתי יותר, או את כל השאר לשום דבר. שנה אחרי ושוב הלב שלי שבור ובעצם אני כבר קמה על הרגליים. מי יודע איפה אהיה בעוד חצי שנה. זה כל כך מוזר, איך שהלב הולך הכי רחוק וטובע ואז שוב חוזר ומסתגל עד הטלטלה הבאה. עוד מחשבה מוזרה שהיתה לי השבוע, מוזרה בעיקר כי אני אף פעם לא עושה את זה, היתה שחשבתי לעצמי שאם הייתי מאחלת לעצמי משהו לשנה החדשה או לגיל 26 זה היה זוגיות, כי זה משהו שאני באמת רוצה. אבל מהר מאוד סלדתי מהמחשבה והבנתי שהיא זרה לי מאותן סיבות שמוזר לי לאחל לעצמי משהו בכלל. כי אני לא מאחלת לעצמי להתבלבל ולהישרט וליפול ולהתרסק שוב פעם מחדש. אבל אני יודעת שזה יבוא, ואני יודעת שאני מוכנה לזה יותר כי עכשיו אני יודעת טוב יותר מה אני שווה. ואני עדיין מתגעגעת. ועדיין כואב לי. אבל לך תדע מה יהיה עוד חצי שנה
נכתב על ידי Mumbling Truth , 18/9/2018 19:25  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



להתעורר, לחכות, להירדם


לחיות ולמות במיטה הזאת

אני מבטיחה לך, את לא מפספסת כלום שם בחוץ

כלום לא מפספס אותך

שום דבר ששווה את המלחמה שלך

תסתובבי ותכריזי מלחמה

על כל מה שגורם לך לרוץ

ככה,

תפספסי את הכל בבת אחת

קוראים לזה לוותר

וזה סתם משהו שאת אומרת

כדי לא לאבד את זה עוד יותר

להתעורר ולחכות יום שלם ולהירדם

ואז שוב להתעורר במיטה הזו

לרחוץ בקרני השמש שבאמצע השמיים

בלי להרגיש חום, בלי חיוניות

בוא נראה איך אפשר לחיות כמה שפחות ועדיין לא ממש למות

כמה אפשר להרוס את עצמי בלי שיכעסו

אני מבטיחה, אין לך כלום לפספס שם בחוץ

 

 

 

 

נכתב על ידי Mumbling Truth , 4/9/2018 11:36  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מי שמסכים לשבוע מהקש לא מתעורר בבוקר כמו חדש


אין לי כח לאכול יותר. פעולה מאוסה ומיותרת. כמה הפתעות כבר מחכות לך בתחום הקולינרי בגיל 25?

בטח מלא. אפילו כצמחונית. אבל לאורז-עדשים-גזר-רוטבעגבניות-טופו-חציל שיש לי במקרר אין הרבה פוטנציאל להפתיע, במיוחד כשהחציל יצא לא מבושל עד הסוף, ועם כל הכבוד להרפתקאות שלי במטבח אין לי כח ללעוס שעה או להיזכר בכמויות המלח ששפכתי פנימה. לא בא לי על המרקם, לא בא לי על הריח. לא בא לי כלום. לא בא לי לזוז מהמיטה, או מהשיר שמתנגן ברקע כבר שעה. "בא לי שתגיד את האמת, המלך מת".

קצרה היריעה מלהכיל וקצרתי גם אני, ולפעמים אני קוצרת פירות ממש יפים, אבל מה עם כל הפעמים שלא? ומה עם הלב שלי שקופץ עשרים פעם ביממה ומדמם עוד עשר? כועס כשאסור לו, אוהב כשלא כדאי לו, נמשך ונמתח ולפעמים גם נרמס ולפעמים גם משתתק ולא מוכן לשחק יותר. ולפעמים הוא שוקע בבטן ובועט בה כמו עובר שדחוף לו לצאת כבר אבל אני לא נותנת, אני יודעת שהוא לא מוכן עדיין לעולם המכוער שמחכה לו בחוץ. וכשהוא רוצה לצעוק "אל תדבר איתי יותר בחיים, אתה לא תכאיב לי ככה יותר, אני לא יכולה", אני יודעת שיש חבל טבור שכבר אי אפשר לחתוך ביני לבין מי שמחזיק את הלב שלי בידיים, פן יישמט. ואני יודעת שהידיים שלי מושטות גם אל מי שאין שום היגיון שאושיט אליו יד, זה הלב שלי שולח אותן, בלי לחשוב אם בכלל יש לי מספיק מקום. הוא דוחס ודוחס ואוגר ואוהב כמה שהוא יכול. אולי זה הדבר היחיד שנשאר לו

נכתב על ידי Mumbling Truth , 2/9/2018 17:53  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





17,935
הבלוג משוייך לקטגוריות: אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMumbling Truth אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Mumbling Truth ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ