לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


חיי באמריקה. פשוט ככה.

Avatarכינוי:  see.

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

9/2010

סופ"ש בנורטון


בשישי החלטתי שאני נוסעת אל ג'ייסון ליומיים.
עליתי על הרכבת של 3 וחצי מבברלי, ירדתי בבוסטון ב4, שתי סאבוואיז ורכבת לקחו אותי בשיעמום וציפיה מתמשכת לנורטון.
כשירדתי מהרכבת עם גל האנשים, הרגשתי את הפרפרים בבטן. ידעתי שזה סימן טוב, אני כל כך מתרגשת לראות אותו.
צעדתי בין ההמון, מדי פעם על קצות האצבעות- מציצה מעל הראשים השונים, מחפשת את ג'ייסון... ואז ראיתי את טדי. חייכתי. המשכתי קצת וראיתי את ג'ייסון לידו. טדי נופף לי. עשיתי לו שלום ואז ג'יי הסתובב. הלוואי והייתי מסוגלת לתאר במילים את החיוך שהיה מרוח לי על הפרצוף. הרגשתי אותו בעיניים. הסמקתי קצת. התקדמתי וחבקתי אותו.
"היי", שנינו חייכנו.
הם הובילו אותי למכונית.
בדרך מהתחנה לא יכולתי להפסיק לחייך. כל כך שמחתי לראות אותו, ולחזור הביתה.
הם נסעו לבית של ג'ייסון, להחזיר את המכונית של אח שלו, ומשם הלכנו לג'ימי.
את שארית היום ביליתי איתם ועם פיל. ישבנו במרפסת של ג'ימי ועשנו בלאנט, ציירנו על דלעת.
אני וג'ייסון ישבנו בצד וציירנו אחד על השני.
כשנהיה קצת מאוחר, ג'ייסון ואני חזרנו אליו, כי כבר הייתי הרוסה.
כמה טוב היה להיות בזרועות שלו שוב.
ישנתי כל כך טוב.
למחרת הלכנו לאייראק. הבנים בנו בית עץ ענק וגבוה בזמן שלא הייתי. ראיתי את כולם! ג'יימי, שלבי, מישל, קנדל, מרקו, ג'יימס ועוד ועוד. כמה נחת זה לחזור לcomfort zone שלי. למשפחה השניה שלי.
היה לי סופ"ש מקסים.
ועכשיו חוזרים לשיגרת הקולאג'.
נכתב על ידי see. , 27/9/2010 01:49  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עוד אחד? (ציור+תמונה)


אתמול בלילה הלכתי לחדר חושך בבית ספר לפתח פילם.
ו... הוא נהרס. כמובן.
השני ברצף! ומסיבות שונות לגמרי. באמת, יש לי הרגשה שמישהו שם למעלה פתאום לא רוצה אותי עם מצלמה ביד. הדיגיטלית ב תיקון והפילם פשוט מתחרפנת.
הבוקר אמנדה ואני דילגנו על השיעורים הראשונים שלנו. כמו תלמידות טובות.
התעוררתי ב12, התקלחתי ויצאתי לקנות פילם.
המוכר בCVS כרגיל ניסה בייאוש להקסים אותי במשפטים הנדושים שלו.
אחר כך הלכתי עם אדל ואמנדה לשיעור 3D, ואז לפיצה.
אחרי זה הלכנו לפארק מול הבית ספר וציירנו, עד שהגיעו אלינו שלושה בחורים מקועקעים, הציגו את עצמם ושאלו אם אנחנו מעוניינות להתפנק בקנדיקוש.
אמרנו שכן וגלגלתי לנו אחד.
"מי זו טיילור?" שאלתי את אחד הבחורים כשהבנחנתי בקעקוע על הזרוע שלו: "I love Tayler".
"הבת שלי."
"תיארתי לעצמי. בת כמה היא?"
"היא אמורה הייתה להיות בת 3."
"אמורה?" החוורתי.
"היא ואמא שלה נכנסו לתאונת דרכים."
השתתקתי.
באמת שלפעמים אני צריכה לשמוע דברים כאלה כדי להזכיר לעצמי שאני צריכה להעריך את המצב שלי.
הנה ציור שציירתי אתמול בשיעור ציור:
אני משתפרת.
והנה תמונה שצילמתי, אמנדה.
שיהיה לילה מקסים לכולם.

 

נכתב על ידי see. , 22/9/2010 04:57  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



קולאג'?


איפה נתחיל?

כן, אני יודעת, נעלמתי. חודשיים כמעט.

ואני מצטערת. לא כל כך בשביל הקוראים, אבל יותר בשבילי. כי באמת שחסר לי.

אז הנה, אני יושבת על המיטה שלי, בחדר הענק שלי, עם השותפה המדהימה שלי, ב"מונסרט קולאג' אוב ארט". בברלי, מסצ'וסטס.

עשיתי את זה, אני בבית ספר לאומנות, לומדת צילום! כמו שרציתי. כן? לא בטוח.

טוב לי, אבל אני לא מאושרת.

ג'ייסון ואני נחגוג חודשיים בעוד שלושה ימים, שמחים ואוהבים. הוא מתוק, באמת.

שלשום הוא הגיע אלי לבקר ונשאר לישון. אני מתגוררת בבית עם עוד 7 בנות. אמנדה (השותפה שלי), ליז, קירסטי, אליסה, איליי, אמנדה2 ואליסה.

בגלל שאנחנו קיבלנו בית ממשי ולא דירה במעונות, יש לנו הרבה יותר פרטיות ולבנות האחרות לא מפריע שג'ייסון מגיע אלי פעם בשבוע.

אתמול בבוקר התעוררנו, נפגשנו בפארק עם חברים שלי ולקחנו רכבת לבוסטון, לHempfest. פסטיבל ענק באמצע הבוסטון קומנס מלא בסטונרים על ימין ועל שמאל. מלא ראסטה, מלא מריחואנה, מלא אנרגיה חיובית. בילינו קצת עם החברים שלי מהקולאג' ואז נפגשנו עם החברים מנורטון.

היה כל כך נחמד לראות אותם, אני לא יכולה לתאר לכם. אני כל כך מתגעגעת אליהם.

ב6 וחצי לקחנו רכבת לנורטון, ביליתי קצת עם ג'ייסון ואז אמא באה לאסוף אותי.

נשארתי איתה עד היום בבוקר, והבוקר לקחתי רכבת לבברלי.

 

אז שוב, טוב לי. אבל אני לא מאושרת.

אני כל כך מתגעגעת לישראל. יש שם מנטליות אחרת לגמרי.

כל יום שעובר אני מתגעגעת יותר ויותר.

אבל אני משתדלת להתמקד בתשוקה שלי לצילום, ובתשוקה שלי לג'ייסון, ובכל הדברים הטובים שיש לי פה.

 

נכתב על ידי see. , 19/9/2010 21:59  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 






© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לsee. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על see. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ