לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

אל הר צין ומעבר לו.


חלקים מהדרך שלי


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2013    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: ֳ®ֳ«ֳ©ֳ°ֳ₪. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

חנוכה תש"ע


התחלתי את הפוסט בלשטוח בפניכם את התהליך שעשיתי בשנתיים האחרונות. באיך הפסקתי לפגוע בעצמי והתחלתי בתהליך של בנייה. בחרדות שהצלחתי להתגבר עליהן, הפגיעה העצמית שעצרתי, האיזון שהצלחתי לבנות. הבנתי שאם אתחיל בלספר לא אסיים ובכל מקרה אני לא בטוחה לאן זה הולך. ובטוח לא אגיע לנקודה. 

רציתי לספר על הסדנא שהייתה בעצם הנקודה, אבל גם לספר על הסדנא לא יעביר את זה. כי פשוט ככה, זה יותר מזה.

 

אספר על הר צין.

אחרי כל מה שהיה, באמצע הטיפול הפסיכולוגי, באמצע המכינה, סיימתי את סדנת מיומנויות שטח. מה זה סיימתי, מה זה סדנא. כולה ארבעה ימים במדבר, טיול נודד. פשוט קצת מפחיד יותר מהרגיל כי אין לך מושג מה הולך לקרות. וכי זה היה הטיול הנודד הראשון שלי. וכי במהלך ארבעת הימים האלו בכיתי והתייאשתי מספיק לשנה שלמה. 

מה שהיה מגניב בלסיים את זה, זה שלא ידעתי שזה עומד לקרות. זה היה בנר שני של חנוכה, עשינו הליכה בעיניים עצומות בשדה הבולבוסים שלמרגלות הר צין. אני בכיתי, כמובן. לא האמנתי שמחכה לי עוד יום שלם של הדבר הזה. רציתי לסיים את הכל וללכת הביתה- מחשבה שעלתה בראשי די הרבה בימים האלו. כבר בבוקר, כשקמנו וראינו מרחוק את הר צין היתה הרגשה שנעלה עליו. הנה משהו נוראי לעשות, למה שלא יתנו לנו לעשות אותו, חשבתי לעצמי. ואכן כשסיימנו את ההליכה העיוורת הודיעו לנו שאנחנו עולים על הר צין. 

 

ניסיתי לדחות את הקץ, כמו תמיד. הלכתי אחרונה, עצרתי לשירותים. בסוף הגענו והעלייה הסתברה כמשהו לא נורא בכלל- חלק מהבנים אפילו עשו אותה בריצה. אז עליתי- לא בריצה- אבל עליתי. עצרתי באמצע, הסתכלתי. הייתי אחרונה, היה לי זמן. מה שמוזר בהר הזה זה שהוא מזדקר ככה פתאום! אני גרה על הר יותר גבוה, מסביבי היו הרים גבוהים- אבל לעלות ככה את הגובה הזה בבת אחת נראה מאוד מאיים.

אז הגעתי, וכל הדרך שעשינו נפרשה בפני. המון.

בהתחלה לא הבנתי שנגמר, כי לא אמרו. ישבנו לשיעור! שיעור באמצע הר צין! על אהרון ואני לא יודעת מה עוד, כי לא הייתי ערה. הייתי עסוקה בלהתעפץ ולרחם על עצמי. כשהסתיים השיעור פיזרו אותנו לישיבת בדד והסתכלות על הנוף- לא משהו יוצא דופן במכינה. עד שפתאום קיבלתי דף שעליו כתוב, "מזל טוב, סיימת את סדנת מיומנויות שטח בהצלחה!" עם השיר "מים מתוקים" של מאיר אריאל. 

 

אז ישבתי לי על הר צין ובכיתי. כאילו שלא היה מספיק בכי בימים האלו, הייתי צריכה לסיים עם בכי. בכיתי ובכיתי, ואז התחבקתי עם כולם והייתי מאושרת וידעתי שזהו- מעכשיו אני יכולה לעשות הכל. 

 

לכן הגיע הזמן גם לשנות את שם הבלוג. כי אני ממשיכה עכשיו, מנסה לעלות. 

 

חנוכה שמח,

נועה.

נכתב על ידי האמת הפשוטה , 25/12/2011 20:15   בקטגוריות אושר, הפסיכולוגית שלי, הפרעות נפשיות, התחלה חדשה, חרדות, מאיר אריאל, מוזיקה, מחשבות ותהיות, מכינה, משאלות, נצחונות קטנים, רגעים, פעם, אופטימי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



למטה.


פתאום גם המכינה היא לא בית. כולם זרים ואני לבדי. ע' מתחמק ממני למרות שכבר יישרנו ביננו את העניינים ובשתי השיחות הקצרות שהיו לנו במשך יומיים, כל מה שהיה באוויר זה מבוכה. אני רוצה שהוא יצא לי מהחיים ואני לא מצליחה. חבר'ה שגרתי איתם במשך שנה מתייחסים אלי לא יפה, שזה כביכול ביטוי של חיבה אבל חלק מהעניין הזה שבו אני מסתובבת תמיד עם חבורות של בנים זה שהם שוכחים שאולי אני קצת יותר רגישה מהם. זו כבר הפעם השנייה שזה קורה לי השבוע. ורק המדריך שלי, שאני כל-כך אוהבת ומעריכה, עוצר רגע ושואל אותי, "נועה, הכל בסדר?" ואני עונה שכן, למרות שממש לא. אבל יש אנשים מסביב. 

לא, אני לא בסדר. אני בהדרדרות רצינית בזמן האחרון. אני בוכה יותר, אני מסתגרת יותר ואני מבוהלת יותר. הכתפיים שלי שמוטות והמבט שלי מושפל. בכל פעם שהשם של ע' עולה, עולות יחד איתו דמעות שמכסות את העיניים וגוש בגרון שקשה להתעלם ממנו. אני מרגישה חלשה, מכוערת, לא טובה. 

אני רוצה לחשוב שזה לא בגלל ע', אני מניחה שזה רק חלק. אני מבינה בכל פעם מחדש כמה אני מסתמכת יותר מדי על האנשים שמסביבי, וכך נוצר מצב שכשמישהו מאכזב אותי ולו במעט, אני נפגעת קשה מדי. 

אני מנסה לדבר ומנסה לספר, ומרגישה שאף-אחד לא באמת מבין. יותר מדי דברים קורים בבית ובצבא. יותר מדי מחשבות על יותר מדי אנשים. מחשבות רעות ומחשבות פולשניות ממלאות אותי ואני כבר שכחתי איך לאטום את עצמי בפניהן. 

אני צריכה חופשה. 

נועה.

נכתב על ידי האמת הפשוטה , 22/10/2011 16:49   בקטגוריות אכזבות, בדידות, געגועים, הפרעות נפשיות, חרדות, כאב, מחשבות ותהיות, מכינה, מלנכוליה, מצבי רוח, ע', ריקנות, שביזות, פסימי, צבא  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



זה לא רק טסט.


זה לא רק טסט, זה מבחן נהיגה.

מבחן שבודק איך אני נוהגת. וזה לא רק לנהוג, זה לשלוט במכונה שיכולה לקחת חיים בשניות אחדות. זה לא רק לדעת לשלוט במכונה הזו, זה גם לקחת אחריות על השליטה בה, ועל הפגיעה שאולי תהיה במישהו- בתקווה שלא תהיה. זה לא רק אחריות על חיים של אחרים, זה גם אחריות על החיים שלי.

איכשהו עברו עלי 19 שנים מבלי שרעידות אדמה, פיגועים, הפצצות, סרטן, אלרגיות, התקפי לב, צונאמי, טביעה, התרסקויות מטוס ושאר הדברים שהורגים- יפגעו בי. לקחת אחריות על הדבר השברירי הזה, שניצל כל-כך הרבה פעמים?

זה לא רק לבדוק אם אני מוכנה לקחת את האחריות הזו, זה לבדוק אם באמת התגברתי על הפחד. וזה לא סתם להתגבר על פחד אחד, זה על כל הפחדים. וזה לא קרה סתם, זה קרה בדם, יזע ודמעות. זה החלטות שלקחתי עוד בתיכון, זה המכינה. זה מיומנויות שטח, טיול אילת, מזרח הרמון ומנהיגות שטח. זה בורות חצץ, נחל עפרן, הר צין וחוד עקב. זה הואדי שליד מרחב-עם, אגם ירוחם והנקיקים בנחל חווארים. זה המפל הקפוא בברכת צפירה ב-8 בבוקר וזה לטפס על שכר ירוחם כשכולם מסתכלים עלי מלמטה, בוחנים את ידיי הרועדות שבקושי מצליחות לתפוס באבנים ולהתקדם למעלה.

זה לא רק טסט, זו נועה החדשה. נועה שלא חותכת, לא מעשנת, לא שותה, לא עושה שטויות עם בנים. נועה שלא מפחדת. נועה ששומרת על עצמה, אבל לא חרדה כל הזמן.

זו נועה שהתגברה על כל המטרות שהציבה לעצמה, אבל כשהיא מגיעה למבחן הסופי- לאתגר הכי גדול שהציבה לעצמה- עוצר אותה איזה טסטר. פשוט כי הוא יכול.

זה לא רק טסט, זה מבחן ההתנהגות שלי.

נכתב על ידי האמת הפשוטה , 8/4/2011 15:08   בקטגוריות אכזבות, חרדות, הפרעות נפשיות, כאב, מחשבות ותהיות, מכינה, נהיגה, שביזות  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
Avatarכינוי:  האמת הפשוטה

בת: 22




הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , המתמודדים , עכברי עיר
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להאמת הפשוטה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על האמת הפשוטה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ