לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

אל הר צין ומעבר לו.


חלקים מהדרך שלי


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2013    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: ֳ¬ֳ©ֳ¬ֳ₪. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .


ואם לא היה לי את ל, הייתי נשארת לבד לגמרי?

אני נהפכת לאמא שלי? 

 

איפה כולם? איך זה קרה?

נכתב על ידי האמת הפשוטה , 24/9/2013 23:39   בקטגוריות אכזבות, בדידות, חרדות, ל', לילה, מחשבות ותהיות, מלנכוליה, שביזות, ריקנות  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עכשיו.


נגמרה ההופעה כבר לפני שלוש שעות, אנחנו עדיין באוטו. אנחנו מאוד מתוסכלים מהמסגרות שאליהן אנו מחויבים להגיע ביום ראשון ותוהים מה לעשות עם כל העניינים האלה באוויר בינינו שפשוט צועקים שניסע לביתו ונשכח ממחר. אנחנו אחרי הכל כבר. אני אומרת משהו, לא זוכרת מה, והוא צוחק. הוא מוכיח אותי עם האצבע ואני צוחקת עליו ומחקה אותו עם האצבע ועם המסטיק והוא צוחק עוד יותר ואני משחקת עם קצה הצווארון שלו ופתאום זה נורא מדגדג אותו והוא לא מצליח להפסיק לצחוק ועוד רגע הוא בועט חור ברצפה של האוטו מרוב שהוא לא מצליח להשתלט על עצמו והוא בכלל לא בן 26 הוא כמו ילד קטן שנינו כמו ילדים קטנים ואנחנו לא מצליחים להפסיק לצחוק וכל האוטו וכל העולם פתאום מתמלא באושר צרוף כל-כך הרבה אושר שהעולם לא יכול להכיל אותו כל היקום הוא האושר הצרוף שלנו כשאנחנו יושבים באוטו וצוחקים בגלל משהו שאני אפילו לא זוכרת. ואחר-כך אני מחבקת אותו ואני אוהבת אותו.

 

ממש ככה.

נועה.

נכתב על ידי האמת הפשוטה , 11/3/2012 04:50   בקטגוריות אושר, בחורים, התחלה חדשה, ל', לילה, נצחונות קטנים, עמית ארז, רגעים, אהבה ויחסים, אופטימי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אחרי הכל


פתאום אפשר לדבר במשך שעה ממש כמו פעם וזה יהיה טבעי לחלוטין ומלא במיליון בדיחות פרטיות שרק שנינו נבין וזה יהיה הכי כיף בעולם, אבל אחרי הכל זה לא. 

אחרי הכל, ש' שולח לי הודעה בשישי בערב, ולא ע'. 

את הבילוי של שישי בערב אעביר שוב עם אנשים שהם לא בדיוק החברים שלי, אבל באופן כללי ההגדרה הזו התערפלה לי לאחרונה כשאני בעצם לבד ומחפשת את המקום שלי כרגע. ההגדרה הזו התערפלה כי הייתה תקופה של חזרה לאנשים אחרי הפרידה ואז פתאום הבנה שזה כבר לא אני. 

אני חייבת להמשיך ולהפסיק עם כל האנשים האלה שמוציאים ממני רק הרס עצמי, חוסר הערכה עצמית ושנאה עצמית.

 

onwards אמרנו, ונכנסנו (כשאני מדברת בלשון רבים אני מתכוונת לעצמי ואלי) לתקופה של המון אהבה משני בחורים עיקריים בחיים שלי כרגע (מבחינה אפלטונית לחלוטין, וזה בעצם מה שכל-כך נהדר) שהם שונים בתכלית זה מזה, אפילו לא אוהבים אחד את השני. אבל שניהם אוהבים אותי וזה כל-כך נחמד לי שאני יודעת שיש אנשים שרוצים אותי קרוב. שאני יכולה לסמוך עליהם. 

אז כן, תקופה קצת בודדה. כי אמנם אהבה משני בחורים זה נהדר, אבל כמובן שאני עם המרדף הזה אחרי רשת צפופה של אנשים כי אם אפול שניים זה לא מספיק כדי להחזיק- כל זה אחרי שכבר הוכחתי לעצמי שאני חזקה מספיק כדי ליפול ולעלות חזרה. ובכל זאת. 

 

כל שבוע הוא מאבק עם המדריכה, שבצורה מאוד מוזרה אני מרגישה שמחזק אותי ומוכיח לי מחדש שהצלחתי לעבות קצת את העור שלי אחרי הכל. היא מורידה ואני נשארת למעלה. היא מתנהגת בצורה שפלה ואני בוחרת שלעלות. הדאגה העיקרית שלי כרגע היא לא אני- כי אני כבר אסתדר. אני רק דואגת לילדים. מכשפה.

 

אליוט סמית', בון איוור, סאן טיילור, ניק דרייק, הקולקטיב ועוד אינדי למיניהם שעושים לי עצוב באוזניים ושמח מבפנים. ש' שולח הודעות. קר וגשום. 

אחרי הכל, טוב לי.

 

נועה.

נכתב על ידי האמת הפשוטה , 13/1/2012 22:51   בקטגוריות Acollective, אושר, בדידות, בחורים, געגועים, לילה, מחשבות ותהיות, אליוט סמית', מוזיקה, מצבי רוח, נצחונות קטנים, ע', רגעים, רוגע, אהבה ויחסים, אופטימי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
Avatarכינוי:  האמת הפשוטה

בת: 22




הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , המתמודדים , עכברי עיר
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להאמת הפשוטה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על האמת הפשוטה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ