לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

muffin cake’s life


מי המציא את המשפט "אם לסבתא היו גלגלים?" את מי זה מעניין מה היה קורה אז??


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2004


טוב, השבוע היה דיי צפוי.

הייתי אצל המנייאק.

יש לי כמה וכמה סימני מציצה, תחליטו לבד מה הלך שם.

חוצמיזה היה שבוע טוב.

הטובה ראיינה אותי לעיתון שלה.

פסיכופטית.

 

כנראה שרק אני מבינה מה אני כותבת כאן ואתם לא, אני צריכה לכתוב יומן רגיל ולהפסיק לכתוב כאן, זה חסרתועלת.

98 בהיסטוריה- הצלחה מעל למשוער- כפיים כפיים ושוב כפיים.

 

אני נפגשת עם הרגיש בסופשבוע.

אם היה לי מה להגיד לו בכלל, סתומה שכמותי.

 

טוב, עד פה הדיווחונצ'יק.

אני אחזור ביום אחר...

נכתב על ידי muffin cake , 14/11/2004 17:37  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תשובות לשאלון השבועי



מה ההגדרה שלך לגיהנום ולגן עדן?


שני מקומות שאנשים המציאו בשביל שאנשים אחרים יפחדו להתאכזר אליהם.



האם את מאמינה בחייזרים? ואם כן(וגם אם לא), האם הם רוצים להרוג לשחוט ולכתוש
אותנו? או שהם רוצים שלום?

אוה, באמת.
לדעתי יש סיכוי סביר בהחלט שקיימת צורת חיים על כוכב אחר.
אבל לכתוש אותנו? בחייאת רבאק, נו תעשו לי טובה.
הם לא יודעים עלינו אנחנו לא עליהם וגם אם הם שם, ממש לא בטוח שאנחנו מכירים צורת חיים כמו שלהם.

אם אלוהים היה מגיע לאדמה, באיזה גוף (או דמות) הוא היה מופיע ?


אין אלוהים.

אבל לדעתי זה היה נחמד אם הוא היה ניגרי זקן וחביב לבריות.

אתם מאמינים בקסמים, ניסים, הארי פוטר?

לא.
הארי פוטר ספר חביב, אבל ממש ממש לא יותר מזה.



אם ג’יני בא ונותן לך משאלה אחת, את מאלה שיבקשו אין סוף משאלות או תבקשי משאלה
אחת וזהו (ואם כן מה הייתה המשאלה?)


ואני חשבתי שאני המצאתי את שיטת האינסוף משאלות.

אם משאלה אחת, עדיין אפשר טיפה לרמות אני חושבת, ולבקש אושר.
או לפחות אהבת נצח.

פעם ניסית לרכב על מטאטא? (ותיהיו כנים!)


ברור.

בעבר, בימי הבניים שרפו מכשפות, האם אתה מאמין שהם באמת היו מכשפות, ואם אתה
היית שם, היית שורף אותם?

ברור שלא היו מכשפות, אין גם היום ולא יהיו פור אוור.
ולשרוף אנשים? אסוציאציה שלילית לחלוטין שלא באה בכלל בחשבון.

גילגול נשמות או נולדים-חיים-מתים?


נולדים-חיים-מתים.


בכמה שאלונים עוד ישאלו את השאלה הזו???



אם הייתה ניתנת לך ההזדמנות לגלות את עתידך, היית הולך על זה או לא?


לא.

למה לי לדעת שמי שאני אוהבת יזרוק אותי בשביל איזו פרחה צעירה ואני אשאר רווקה זקנה שהזדיינה רק עם שני אנשים בעולם?...

בשביל מה זה טוב.

חייה את הרגע, מישו אמר את זה,ף אני בטוחה.

מה אתה מעדיף, עבר או עתיד?

עתיד.
לחלוטין עתיד.

את העבר אני לא יכולה לשנות, ואת העתיד .... מנהסתם גם לא....
נכתב על ידי muffin cake , 13/11/2004 12:08  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




שבוע מוזר.

בהחלט.

לפני שבוע התקשרתי לרגיש.

אמרנו שנקבע.

לא דיברנו מאז שזה קרה.

10 חודשים.

דיי הרבה זמן.

השבוע אנחנו נפגשים.

אין לי מושג למה.

הגברית אומרת שזה חשוב לסגור דברים.

אסור להשאיר ככה פתוח.

אמרתי טוב, נסגור.

איך סוגרים דבר כזה??? איך מעבירים הלאה השפלה?...

מעניין שזה עדיין מכאיב, למרות שעבר כל כך הרבה זמן.

לא קל להיות מושפלת.

לא קל להידחות.

חשבתי שזה עבר כשהייתי עם הלא איכפתי, בכל זאת 3 חודשים עם בנאדם כזה אמורים לעשות משו-

אבל כלום.

הכל חזר ברגע שנפרדנו.

 

 

מחר אני רואה את המנייאק.

בטח נתחרמן.

קצת פתטי הקטע הזה.

נפגשים מדברים, מנתשקים, מתחרמנים.

מדברים על זה בטלפון יום אחרי

"קורה, טעות"

"לא נעשה את זה שוב"

"מעכשיו רק ידידים"

"הרי אמרנו שנפרדו, יאללה נגמר"....

כרגיל, אני אלך אליו. נאכל משו, נצחק, נדבר.

 אני אשען עלו,

הוא ילטף לי את האוזן, הוא יתכופף להגיד לי משו וישכח.

אני אתקרב ונתנשק.

כרגיל, לא מעניין, צפוי ובנאלי.

 

 

בנות, אל תישארו בקשר עם האקסים שלכן, אם הם שווים רק חרקמנות שולטת בכן ואתן לא שולטות בה חזרה.

ככה זה.

החיים לא תמיד הוגנים.

 

יש בבצפר אחד חמוד.

פלירטטנו כל השבוע נחרצות.

ואני לא יודעת מה הוא רוצה.

מיילא, נחיה עם זה, 3 בנים בבת אחת זה טיפלה יותר מדיי בשבילי.

 

 

 

עכשיו, בשביל לא לצאת פקצה (פרחה, קופצנית, צרחנית והיסטרית) אני אדבר גם על נושאים אחרים, חוץ מה"גברים" של חיי.... כן, בטח... גברים.

 

87 במתמטיקה.

ראוי להערכה לאחת כמוני.

 

הייתי השבוע במוזיאון, ישבתי בגן הפסלים, ציירתי בשמן את הפסל של האישה ההפוכה.

בדיוק כשסיימתי לה את קצות האצבעות של הרגליים עברה לידי מישהי. מאוד מבוגרת, מאוד מאוד מאוד מאוד מוכרת.

היה לה שיער לבן ארוך קלוע בשתי צמות והיא לבשה שמלה סגולה.

היא הביטה בי וחייכה.

ואז הלכה משם.

העיניים שלה נתקעו לי בראש.

עיניים ירוקות- אפורות.

מיוחדות, לא ראיתי עוד כאלה.

אני מכירה אותה, אני בטוחה....

לקח לי זמן.

 

לפני שנה ברחתי מהבית.

כן אני יודעת שזה נשמע רע,

אבל לא אני לא מבית הרוס, אמא שלי לא נערת ליווי רוסייה ונרקומנית, אנחנו לא עולים חדשים ואבא שלי לא מאפיונר.

פשוט רבתי עם אמא והכבוד העצמי העלוב שלי לא אפשר לי לחזור הביתה כל כך מהר.

לא רוצה להצטנע, אני בתאדם חכמה.

לקחת את כל הכסף שהרווחתי מהבייביסיטר, סביבות ה1400 שקל ונסעתי לתל אביב במקום לבצפר בבוקר.

ישבתי כל הבוקר על החוף.

התנחמדתי לאנשים. נהניתי נורא.

כשהחשיך חזרתי לירושלים ולקחתי אוטובוס לכניסה ליער ירושלים.

יער יפה, אני אוהבת אותו.

אני יודעת שזה נשמע מטורף אבל נשארתי לישון שם עם שתי חברות.

בבוקר הן חזרו הביתה, היה שבת, והכל היה סגור, לא היה לי קניון להסתובב בו וידעתי שאמא שלי עלולה לערב את המשטרה אז החלטתי לקפוץ למוזיאון ואז לחזור הביתה. כשנכנסתי לשם ישבה שם האישה הזו, עם העיניים המיוחדות שלה.

 היא מעבירה קורסים בפיסול באגף הנוער, אם תלכו לשם בטח תראו אותה.

היא שאלה אותי אם אני מתעניינת בחוג פיסול, והסברתי לה שמצבי עגום ואין לי עכשיו כסף. היא הקשיבה וחייכה ואמרה לי, תחזרי עם אמא, תלכו יחד.

 

 

אני חושבת שבשנה הבאה אני אפרוש מצילום ואעבור לפסל.

מה דעתכם?

נכתב על ידי muffin cake , 10/11/2004 17:22  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  muffin cake

בת: 25

תמונה




725
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , חטיבה ותיכון , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmuffin cake אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על muffin cake ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ