לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

עלינו לתאר לעצמנו את סיזיפוס מאושר

כינוי:  אוקטובר ירוק העין

בן: 20



מצב רוח כרגע:

פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2014    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2014

עולות בי כמה תפאורות


צאלון צהוב וגדול

מחפה עליי עם צל עבות

שמש לא חודרת, רוח מפזרת פרחים

צהובים

אני על דשא קוצני וזה מרגיש כאילו אני טובע בנחת

משחרר תלתל עשן כחול מתוכי

עוד אחד

נושם פנימה, החוצה, 

מתמכר ליופי

הדשא כולו מרופד פרחים צהובים

זוהרים, זוהרים,

אנחנו גחליליות ברקיע

 

ואז אני בלילה במיטה

מעורסל בין סדינים ושמיכות 

מתנועע בחוסר נחת כשהתת מודע שלי מתחיל

לתת אותותיו

חזיון אור קולי של כל חושיי מגיח

מתוככי חדרי הלב

הדלתות משקשקות כשהיא פוסעת

צירים חורקים, תריסים נטרקים בהדהוד

כשהיא הולכת, מנורות משתתקות

ואז היא מטפסת אל תוך חלומי

לבנה, עיניים כחולות כמו נרקיסים, נרקיסים לא כחולים

אבל הן זורחות, נפקחות

שפתיה דם

מונה, משחררת תלתל עשן כחול,

סיגריה בין אצבעותיה

ואנחנו יושבים בבר חשוך ומעושן ואני 

כל כך כל כך שמח ואני

כל כך כל כך תמים להאמין שזה לא

חלום, שזה לא

ייגמר

היא פותחת את הפה שלה, מדברת

אני כבר לא זוכר מה אמרה

אבל התחממתי כל כך

אלוהים, כמה התחממתי

ואז כשהתעוררתי

כמה התקררתי.

כמה התקשה לי הלב והוא

קשה, קשה, קשה

 

את יושבת עם מכנסי השינה שלך מקיפים לך את הידיים

כי קר לך

כולך מכווצת, אבל את 

במרחק נגיעה

למרות זאת יש זכוכית שמפרידה בינינו

אני לא מצליח להגיע אלייך

עוד אין לך שם, עוד לא נכנסת

לאוטוביוגרפיה העצובה שלי

אבל כרגע, כשאת שם

אני רגוע יותר

 

אתמול ישבתי על החלון

עישנתי סיגריה והעשן עלה השמיימה

קדוש

ושתיתי רום מעורבב עם קולה

בכוס זכוכית

וחשבתי, איזה מוזר, אני

שותה כל כך הרבה

מעשן כל כך הרבה

למרות שלא רע לי, אז למה

לא להפסיק, כי

למה כן

אני אוהב אותך, אני אוהב אותך

והלב שלי מתפוצץ מרוב אהבה

אולי בגלל זה

נכתב על ידי אוקטובר ירוק העין , 17/7/2014 13:42  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




עכשיו יולי ואני חושב על זה

אני קולט איזו כברת דרך עברנו וכמה התקדמנו

מאז אותו חורף

אותו יום

אותה שעה

בהם התרסקנו בעצמנו

שברנו עצמות

ריססנו רגשות

דיממנו זעקות מחתכים

צרים מדי כדי להכיל את עצמנו

 

מישהו הדליק לי את האור,

מי הדליק לי את האור,

מה זה משנה,

שלא יכבה אותו לעולם

 

זרח מעליי

תזרח מעליי

זה לא שיר מאושר

אני פשוט-

 


 

אש לא מזיזה אותי משום מקום

אני ממש יציב איפה שאני, 

צופרים נשמעים לי מוכרים ומחממים אותי בוודאות

גגות נראים לי מפוארים, מקלטים מוזנחים

אקורדים תמימים

מילים של אלכימיה, הלוואי והיו

הלוואי והייתי יודע להפוך אבן לזהב

 

אתמול ישבנו ורציתי לבכות מכמה שאני אוהב אותך בתור בן אדם

ואני כל כך שמח שפגשתי בן אדם יפה כמוך, ואת כל כך פחדת ודיברת איתי כאילו אני כבר מכיר את ההיסטוריה שלך

למה את מפחדת, ממה את מפחדת, כמה את מפחדת, אלוהים, כמה את מפחדת

ואיזה צלקות חשפת מולי בעיניים זוהרות ושפתיים רועדות והשמיים של הלילה היו כחולים יותר משחורים, כמעט כאילו התקרבנו לזריחה

אני באמת אוהב אותך

ומעטים האנשים שמדברים יפה כמוך. הלוואי נדבר לנצח, הלוואי לנצח תספרי לי על חתולים

הלוואי שאני אוכל לעזור לך, כי באמת מגיע לך, והלוואי שתכתבי עליי פעם, אולי גם אני אכתוב עלייך, נצייר ביחד

את מבינה אותי. את פילוסופיה

אני אשמור עלייך כי אני לא מוכן לאבד אנשים יפים בעולם הזה, שלא תפסיקי לשים פרחים בשיער ולרוץ בתחתונים ולצחוק ולבכות.

ואז, כשביקשת ממני לחבק אותך

בחיים לא חיבקתי מישהי כאילו פחדתי שהיא תתפורר כל רגע לרסיסים. אבל היית מוצקה כמו גזע עץ. את חושבת שאת חלשה, אבל את הדבר הכי שלם שראיתי. החלקיקים בך כל כך צפופים, מהודקים אחד לשני, מי ישבור אותך, מי יוכל, מי

נכתב על ידי אוקטובר ירוק העין , 10/7/2014 15:19  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





9,127

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאוקטובר ירוק העין אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אוקטובר ירוק העין ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ