חוקית בארה"ב, וכל-כך מאושרת.

אמא נהדרת, חברים נהדרים, חבר נהדר עוד יותר שכבר אמר שהוא רואה אותנו מזדקנים ביחד, החודש מקבל סמ"ל וכבר מריחה את החופש, מנסה להוציא את המיטב מהשירות המיותר הזה; קורסים, תפקידים מגוונים בתחומים שונים. בינתיים לא יכולה להתקבל ללמוד לאן שאני רוצה במקצוע שאני רוצה (אבל בערך לכל שאר המקצועות כן... ><), אבל אני אלחם. פסיכומטרי דפוק. 

יש לי סמארטפון סוף-סוף, והוא כל-כך מקל על החיים (ועלה רק 1200 ש"ח!). עובדת מדי פעם בעבודות מזדמנות ביחד עם החבר, מחפשת עבודה נורמלית לזמן החופש והלימודים. 

בשנה וחצי האחרונות שאנחנו ביחד הארכתי שיער, התחלתי להתאפר (ממש קצת, אני עדיין נאמנה למראה הטבעי), מחכה לשחרור כדי להסתפר מגניב. התחלתי להתלבש יותר טוב, פחות כמו בן. יש לי מלא שמלות שאני די נהנית ללבוש. חזרתי לצלם, חזרתי לצייר, חזרתי להרכיב פזלים  לא חזרתי לכתוב, כי אין לי מוזה כשטוב לי כל הזמן. 

תודה למי שעוד "נאמן" לבלוג שלי וממשיך לשאול לשלומי. אתם מדהימים!