לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  Cydonia/

בת: 24



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2016

A system failure left behind


לא כתבתי בבלוג כשנה וחצי. מאז השתנו כל-כך הרבה דברים. 
הגרביל נפטר, ופינה מקומו לאוגרת מתוקה. זה קרה בזמן שטסנו עם אמא להופעה של MUSE בפסטיבל Lollapalooza 2015 בברלין. כלומר, טסנו לפראג כי היה זול יותר לגור שם, ולקחנו אוטובוס לברלין. רק עשרה דולרים בעבור חמש שעות נסיעה ומגיש קפה אישי על האוטובוס. כשהם ניגנו את 'The Handler' פרצתי בדמעות. הגשמתי חלום.
אמא סיימה את לימודי הסיעוד שלה, ועכשיו עובדת כאחות אחראית בבית אבות בעיר. אני כל-כך גאה בה. היא מתלהבת מכל משכורת שנכנסת, ומרשה לעצמה לקנות אוכל יותר איכותי ובגד חדש פה ושם. אפילו חושבת על ללמוד נהיגה ולקנות מכונית. אני מקווה שהיא במקום טוב בחיים שלה. 
ואני סיימתי את השנתיים הראשונות שלי במכללת ספיר בהצלחה אישית, עם מועדי ב' פה ושם אבל בסך-הכל אני מרוצה מההישגים. כשקיבלתי באימייל הצעה מפתה של סמסטר באיטליה - לא חשבתי פעמיים וזרקתי את שמי לרשימה. מה שלא חשבתי שיקרה לאחר חודשים של בחינות וראיונות זה שאהיה זו שתתקבל, מכל המועמדים. החבר לא הפסיק להגיד לי "אמרתי לך שתתקבלי! לא האמנת בעצמך, ואני האמנתי!" ובעצם הוא התכוון ל: למה עשית לי את זה. 
ואז, בספטמבר 2016, עליתי על מטוס לעיר קטנה ופגועת רעידת אדמה ל'אקווילה (L'Aquila) שבאיטליה, וכבר מעל לחודשיים אני גרה כאן עם שותפה ממחלקה אחרת מספיר שלא הכרתי לפני שנפגשנו בבן גוריון. העיר מוקפת הרים, ואין הרבה לאן ללכת, אבל האויר עוזר לי לנשום ללא תרופות אלרגיה והלימודים באנגלית מכינים אותי לעתיד טוב יותר, בתקווה לעבודה טובה ונסיעות לחו"ל. המתנדבים של הפרויקט שדרכו הגעתי לכאן עזרו לנו למצוא דירה ולסדר את כל הניירת, וגם הכניסו אותנו לחיי החברה ע"י ארגון מסיבות וטיולים לכל הסטודנטים הבינלאומיים.
הכרתי אנשים ממדינות רבות, שלומדים מקצועות מגוונים. חגגתי הלואין, ואני אחגוג את חג המולד עם אמא, שתבוא לבקר לחגים. זה יהיה חג המולד הראשון שלי במדינה נוצרית. חוויתי רעידת אדמה (לא לראשונה, כי במדינת הולדתי היו רעידות מדי שנה), צילמתי הרבה, טעמתי לובסטר, שתיתי תה עם קוקוס, היתי בהופעות של להקות איטלקיות ושל להקה שמנגנת על חפצים יומיומיים, בפסטיבל היין במרינו, בפסטיבל ההרים, בתערוכת צילום בחנות תקליטים, ראיתי את רומא ואת הקולוסיאום ואת הותיקאן ואת האפיפיור ממרחק של מאה מטרים, עברתי בדלת הקדושה, ראיתי את תקרת הקפלה הסיסטינית שאוירה ע"י מיכלאנג'לו. ואפילו לא עברתי את האמצע.
אני רגילה להיות לבד עוד מהילדות, לכן לא קשה לי לחיות חמישה חודשים ללא המשפחה, אבל י' מאוד מתגעגע. אני כל-כך מודה לו על זה שהוא מתחשב ונאמן ותומך. חגגנו חמש שנים ביחד כשטסתי, ואני רוצה שנהיה ביחד כל החיים. 

































נכתב על ידי Cydonia/ , 20/11/2016 13:23  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Cydonia/ ב-22/11/2016 10:07
 





24,152
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , אהבה למוזיקה , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לCydonia/ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Cydonia/ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2016 © נענע 10 בע"מ