לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

תאונה


The more the words, the less the meaning


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:





הוסף מסר

7/2012

לדבר הרבה ולא לומר כלום


הסתכלתי עכשיו במראה. איכשהו השיער שלי יצא אפילו יותר מתולתל מבדרך כלל. אני נראית כמו איזו כבשת בר.

 

נדמה לי שהשמנתי. או שרזיתי. משהו השתנה. 

 

אני שמה תחתוני סבתא ונראית כאילו ירדתי הרגע מה-catwalk של ויקטוריה סיקרט.

 

אני לובשת תחתונים אדומים ממש מגניבים וחזייה שחורה עם תחרה ונראית כמו דביבונת מזון.

 

אכלתי אתמול מליון שלוקים. 

 

לרגע העיניים שלי נדמו לי ירוקות. שזה טוב, כי תמיד רציתי עיניים ירוקות. וזה גם רע, כי נראה לי שאני מתחילה להזות. 

 

ראיתי היום את פרק הבכורה של נויורק. יובל שרף כל כך יפה. 

 

קראתי אתמול כתבה על הספורטאיות האולימפיות השוות. הן באמת שוות. קצת רציתי להקיא, אבל נזכרתי שעברו ארבע שעות מאז שאכלתי משהו, כך שאין באמת טעם. אז לא עשיתי את זה.

 

מרגיש לי כאילו בוקר עכשיו. קמתי קצת לפני שתיים, מצלצול הפלאפון. 

 

שזה בסדר, כי הלכתי לישון קצת אחרי שבע. בבוקר. 

 

למדתי עד חמש בערך. 

 

המבחן הזה גומר אותי. תקופת המבחנים הזאת גומרת אותי. התואר הזה גומר אותי.

 

רשמית, התחרפנתי. 

 



איימי (שציירה את עצמה כפי שהיא משתקפת ממסך המחשב כשהיא לומדת על המיטה)

נכתב על ידי , 29/7/2012 16:53   בקטגוריות הגיגים, רק דבר אחד חסר לך - פואנטה  
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



,האם תרצי להיות אשתי?


נראה לי שאני משתפרת. לאט לאט. 

 

הטיוטה של הציור שלי, בפיילוט שחור ולורד שחור ששימש לצביעת מרבית הרקע (התנצלותי מראש על האיכות הנוראית של הצילום):

 

והתמונה המקורית:


נכתב על ידי , 25/7/2012 12:37  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הלשעבר


אתמול הוא היה אצלי. הוא ליטף אותי. דיברנו על הא ודא. התחמקנו מדברים אישיים. הוא ליטף אותי. הזדיינו באיטיות. ואז בפראות. אחר כך התלבשנו. הוא ישב על הסדין המקומט שלי, שדקות קודם לכן הזענו עליו ביחד. שכבתי לצידו. הוא ליטף אותי. סיפרתי לו על אבא, ששיקר לי. הוא סיפר לי על אבא, ששיקר לו. הוא ליטף אותי. סיפרתי לו שהחלטתי לטפל בעצמי. בכיתי, כי אני לא רוצה לטפל בעצמי. הוא אימץ אותי אל לבו וחיבק חזק חזק. הוא אמר שיעזור לי אם אצטרך. בכל דבר שאצטרך. הוא ליטף אותי. הבטתי בעיניו וידעתי שהוא מתכוון לזה. בכיתי עוד. הוא סיפר לי על הראיון שהיה לו. שמחתי בשבילו. הוא ליטף אותי. אמרתי לו שאני לא יודעת מתי זה יקרה. אולי עוד שבועיים, אולי חודשיים. אבל מתי שהוא אני אתחיל את הטיפול. הוא לא הסיר את עיניו. אני כל כך שמח בשבילך. זה הדבר הנכון. אני כל כך גאה בך. בכיתי עוד. אמרתי את זה רק כי הייתי חייבת להגיד למישהו. להתחייב. כי אם אומר רק לעצמי, אוותר. ההתחייבות הופכת את זה לאמיתי. וזה חייב להיות אמיתי. אני צריכה לקבל טיפול. הגיע הזמן להפסיק להקיא. אני מכורה. הוא ליטף אותי.

 

 

והלך.

 

 

 

נכתב על ידי , 13/7/2012 02:31   בקטגוריות דיאטה, הגיגים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי: 

בת: 10





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל- איימי - אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על - איימי - ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ