עבר עלי שבוע לא פשוט. בין היתר, התמודדתי עם האויב המושבע שלי, הנמסיס הגדול מכולם, מבחן בחשבונאות. הקרואלה דה-ויל של הבחינות הייתה יריבה ראויה ובמשך 5 שעות הקזתי דם והתאבדתי על מחברת הבחינה שלי, עוצרת לפרקים רק כדי לזרוק איזו תפילה מהירה ליושב במרומים. סוף כל סוף זה נמצא מאחורי והאדם שאחראי לניצחון המר-מתוק הזה הוא חברתי הטובה שאירחה אותי בביתה בסוף השבוע האחרון. ולא רק שהיא סבלה אותי למשך הw-end, אנחנו גם מדברים פה על הגרסא הלועזית והארוכה שלו. גיבורה, באמת. ~מגהצת ללנה את דש הג'קט, נועצת מדליה~

את רוב הזמן שלנו בילינו במיטה, מחשבות תזרים מזומנים, מתכסות בדפים ומחפשות את המחשבון הארור בין השמיכות. ובוכות על מר גורלנו. וצופות פה ושם באיזה פרק של "על טבעי", ואפילו מגיעות להסכמה דיפלומטית של מי תקבל איזה אח. אילולא היא, אני חושבת שהייתי מוותרת על התענוג המפוקפק שבלגשת לבחינה ולהרגיש שמשאית נכנסה בך חזיתית ועוד נשארה לחנות על גופתך האומללה. אז תודה רבה לך על זה שגרמת לי להרגיש כמו בבית, מון שרי! ואם עברתי, אז זה רק בזכותך!

אני מוכרחה להודות שהרגשתי שאיבדתי צלם אנוש בימים האלו של הלמידה, אולי בגלל שכל מה שראיתי היה משבצות פלאנל (מתחלפות, אל תדאגו, יש לי צי שלם של פיג'מות מביכות!). כשחזרתי הביתה, פרקתי את הרכוש שלי ובמילים אחרות, פשוט רוקנתי את כל תכולת התיק לסל הכביסה, כולל קלסרים ופלאפון, חה. לאחר מכן, עשיתי אמבטיה ארוכה ארוכה ~הכנס בועות פצ'ולי כאן~. זה היה תענוג להירגע ככה אחרי בחינה מתישה כזו, ואפילו התחלתי להירדם ולאבד מטמפרטורת גופי לטובת המים המצטננים. מאז, עברו כמה שעות ואני מרגישה שאני מתחילה לחזור לעצמי לאט לאט. אפילו הסתרקתי ומשחתי לק והפכתי לייצוגית באופן חלקי (אני עדיין לא מרגישה מי יודע מה). חשוב מזה, השינוי הגדול הוא בזה שאני נהנית מערב שקט indoors ומסוגלת לנהל שיחה חברית שלא קשורה למספרים. פג תוקף: הבחינה הבאה (מחרתיים).

---

Hey there guys, and welcome to the same ol' blog that has changed in the aspect of you actually understanding now all the mysterious, shady ancient-looking words I type.

Following recent international developments (Oh no, this looks like a beginning of a formal lawyer-ish letter ~Thinks about her intimidating list of missions needed to be accomplished before Mr. Weekend arrives ~), I decided to stir things up a bit and freshen up my blog's appearance.

So now you can click-in to my page easily, with a domain that for instance means something to the English speakers of the planet (I'm pretty sure that Victoria and its shortcut Vic are prominent in many countries, so is the word: Click. Either way, VICLICK is by far more rememberable and foreign-visitor friendly than "asodot").

So, I hope you enjoy your stay and more importantly- that it will be easier for you to do so from this day forward. 

Here's my facebook page, friend me up!