היום, יום שישי, בשעה 17:30, תוכלו לראות את בלוגסטר ואותי בתכניתו החדשה של יואב מאיר המקסים בערוץ E! (ערוץ שלגמרי מתפקד כ-guilty pleasure שלי, אני זוכרת את כל ה-hot beach-body countdowns שלהם בע"פ ). יואב אפילו יותר תוסס בחיים האמיתיים מאשר מה שכולנו ראינו ואהבנו אצלו ב"פרויקט מסלול" ואני מודה לו ולכל הצוות על זה שהם היו כ"כ נחמדים אלי.

לתכנית "אופנה אורבנית" של יואב הצטלמתי לפני מספר שבועות ובוסיי היקרים פירגנו למאורע ו-וויתרו (וואי, יותר מדי ווים במילה אחת ) על שירותיי באותו היום בחיוך. הסחבקיות שלהם לגמרי לא נלקחה כמובן מאליו בהתחשב בזה שאני גם ככה לא נותנת להם יותר מדי שירותים עם מערכת השעות האוניברסיטאית שתקועה לי כמו עצם בגרון. ברגע שבוסייך הכרישים מאמינים בפועלך ולא רק האנשים שהביאו אותך לעולם בבוקר שמשי, העשייה שלך פתאום מוארת בזרקור של "הולי מוזס, זה לא משחק ילדים זה ". זה מפחיד ומלהיב בו זמנית כך שהתחושה הכללית היא אחת של איזון ואני מלאת אופטימיות לגבי מה שהעתיד צופה לבלוגסטר המונסטר.

אני לא רוצה לספיילר את הקטע שמסקר את תופעת הבלוגינג בארץ אבל בכ"ז אגיד בקצרצר כאן את מה שאמרתי אל המצלמה: אני מודה לכל אדם שקרא אותי במהלך 3/4 השנה האחרונה, שבעצם היווה חתיכה מלאת קרם משובח מהעוגה של 3/4 מליון הצפיות הייחודיות שנצברו כאן. תודה לכל אדם שהגיב ופידבק וחלק אתי את דעתו, לכל אדם שהפך את החודשים האלה למרגשים, משמחים ומלאי פסגות וצבע כמו שהם אכן היו. ~חיבוק מלא חיידקים (בישלתי לעצמי איזה צינון טרופי היום )~

---

את שעון הינשוף המבויש הבא ארצה לשלוח לביתו הקט של אחד מכם.

הזמנתי במיוחד זוג ינשופים ב-ebay כי חשבתי שזה יכול להיות נחמד לחלוק ברנשים כ"כ סימפטיים וסוחטי "אווווו" עם עוד אדם מרחבי הארץ וכמובן, לחצות את הגבול בין הרשת לבין החיים האמיתיים (ומגירת התכשיטים). הזוכה המאושר (מי ישמע... זה בוודאי לא יסגור לכם את המשכנתא אבל נותנים, לא תקחו? ) שיאמץ את מר ינשוף המוזהב אף יקבל כרטיס ברכה חמוד שבו יראה (וינסה לפענח ) את כתב ידי המסולסל (זה בטח מפתיע אתכם כי זה כל מה שאתם מכירים ממני, אבל בחיי שאני לא כותבת באותיות דפוס של Arial כמו שרואים בבלוג).

אתם ממש נלהבים לתת למר ינשוף בית חדש.
אם ההיענות המדהימה הזו תמשיך, אני אגריל ביניכם גם את אחיו השחור מהפוסט הקודם. יש לי תחושה שאתם תהיו אחלה של הורים מאמצים, אפילו יותר ממני!

עדכון:
וואו!
575 תגובות שמציעות לאמץ את מר ינשוף ואחיו!


כמו שעדכנתי אתכם בפייסבוק, חיכיתי לשובו של שגיב הפאשיוניסט ממילואים כדי לערוך את ההגרלה. הגרלה זה נשמע מאד רומנטי, נכון? אני מדמיינת לעצמי נסיכה בעלת צמה זהובה שיושבת לה במגדל גבוה, כותבת שמות על נייר קלף עתיק, מקפלת את הפתקים ומערבבת אותם בשק קסמים שניתן לה במתנה ליום ההולדת על ידי גמד גינה מכושף (אוקיי. . . יש מצב שהפלגתי רחוק מדי בדמיוני ). אבל להכפיל את האגדה הזו ב575? לא ממש מעשי!

אז מזל שיש לנו את שגיב הנינג'ה הממוחשבת באזור! אחותי יודעת לבחור את החברים שלה (וופסי!!! שגיב, נשבעת לך, אתה הגבר היחידי בחייה). שגיב גרם לעבודה הידנית להעלם ובמקומה, המחשב הוא זה שהגריל בין כתובות המייל השונות (וואף. המחשב שלי רק משחק סוליטייר וגם את זה הוא עושה בעמל רב ולא תמיד לטובתי. אני כנראה לא קונה מחשבים בחנויות הנכונות ). אגב, למקרה שאתם תוהים לאן מאות התגובות שלכם נעלמו, הן הוסתרו בעצתו של שגיב, כי המיילים שלכם (כל אחד נסרק פעם אחת, אגב) הם בכל זאת דבר פרטי וכדאי להגן על שלוות האינבוקס שלכם ככל הניתן, נכון?

2 כתובות המייל הזוכות שלנו הן:

guroshiro@gmail.com
dana9787@hotmail.com

אני חייבת להגיד שנדהמתי מהרצון העז שלכם לאמץ את הינשופים, מעניין איך תגיבו ל-giveaway הבא. מוהאהא! ~עושה את תנועת הלישה המוזרה הזו שבעלי מזימות עושים בסרטים עם כפות ידיהם. למה הם עושים את זה? לא ברור, אני סתם קורבן ללחץ חברתי~

יאללה, הגיע הזמן לעבוד על הברכות ולמצוא את כל הטושים שדניאל הצפין ברחבי הבית.
הזוכים, צפו למייל ממני ולכל מי שהשתתף ועשה זאת בכיף כמה שהוא עשה, אנא תשמרו על אלמנט הכיף בוער בחייכם ומי ייתן ואלת המזל תהיה לצדכם בפעם הבאה!

כדי להגיע למצבו הנוכחי הוא עבר מספר תהפוכות גורל וגלגולים שכללו תפירה, השחתה מוחלטת באמצעות אקונומיקה ועינויים במגרדת שהוחרמה מהמטבח (אגב, אמא שלי משיקה משלחות חיפושים אחריה כשסלט צנון עומד על הפרק אבל אני משחקת אותה ראש קטן ומחביאה אותה טוב טוב מתחת לשידת הספרים שלי). אם מישהו היה מציע לתת לי מתנה לקראת ה-1.3.10, סתם ככה. . . אחרי שלום עולמי, הייתי מבקשת ממנו PATCH JEANS עדכני, כפי שנראה ב-ACNE השוודים המעולים. אבל סנטה קלאוסים לא מהלכים סתם כך ברחובות ארץ הקודש ומציעים מתנות לעלמות צעירות (אם כן, אני די בטוחה שמשטרת פשעי מין הייתה צריכה להתערב בדבר). אז ישבתי וחשבתי (יותר נכון, חשבתי בזמן שנתתי לטו דו ליסט שלי בראש) והגעתי למסקנה שכשאתה לא יכול להסתפק בדבר האמיתי (שעולה כמה מאות דולרים) מוטב שתסתפק ב-next best thing ותעשה את זה בחיוך (או תוך כדי העמדת פנים שאתה האמריקן איידול הבא - כמו שאני עשיתי בתמונה הזו )



נכון לערב זה, יש לי זוג מכנסי ג'ינס מטולא שהוא לגמרי שלי ולגמרי אישי ומעבר למאמץ סביר והרבה הרבה תפילות לאלוהי מכונת הכביסה, לא עלה דבר מעבר ל-75 השקלים ששילמתי בשעתו בתמנון.

ג'אמפר (שמישהו יעזור לי פה עם העברית, בחייאת. השיטוטים ב-ebay היכו בלקסיקון שלי ללא רחם) תכול- נקנה ב-h&m וכדאי שאהיה כנה לגבי הבונבון הפסטלי הזה, הוא מתפקד כפיג'מה רוב הזמן. בשעתו הוא עלה משהו כמו 8 יורואים בפריז והציע עולם ומלואו של כרבולים בין ויקטוריה לבין עצמה, אבל למרבה השמחה, בקרוב כולנו כבר נדבר על h&m במונחים של שקל ישראלי חדש. ועל זה אמרו חז"ל... וולקאם!

שרשרת ינשוף סימפטית להפליא שנפתחת לשעון (שעובד!) כשמושכים למר ינשוף הביישן באזניים. נקנתה באי-ביי וזו הייתה עסקה כ"כ כדאית שחשבתי שכדאי שעוד מישהו יהנה ממנה, אז קניתי ינשוף אחד נוסף בזהב שאני מתכוונת לשלוח לאחד מכם לביתו הקט, אבל זה כבר משהו שנעשה בפוסט הבא, ברשותכם.

וד"ר מארטינס ישנות, מה ישנות... לא קניתי את הזוג הזה אלא קיבלתי אותו מחברה אחרי שהיא סיימה את השירות הצבאי שלה. זה היה שחרור מיוחל שאתו כמובן הגיע רפלקס הקאה מכל מה שהוא ירוק-זית וד"ר מארטינס, מה שהיה התלבושת הקבועה שלה במשך שנתיים. בצורה מעניינת, גם אני הרגשתי אותו הדבר כשסיימתי את השירות וכך נסתם הגולל על השימוש בעשרות זוגות הסניקרסים של אדידס שהיו ברשותי. עבר זמן מה והמארטינס נשכחו מזכרוני, הוטמנו במעמקי חדר הארונות הישן של אחותי. היום פשפשתי בארון שלה בחיפושים אחר איזה פריט ג'ינסי שנשכח מהעין ונשכח מהלב וממנו אוכל לתפור את הטלאים, ונתקלתי בבייביז הללו... אם הייתי יכולה להוסיף בועית של קומיקס מעל לראש של עצמי באותו רגע של הארה ואיחוד מחודש... הייתי רושמת בה מילה אחת: JACKPOT! חיפשנו אתונות, מצאנו מלוכה.

What am I wearing?

Wannabe ACNE patch jeans- Made them myself out of an old dark pair of denims (as captured in picture) and a baby-blue denim skirt. I'd really like to portray myself as a lady so I'd rather not say that I bleached the living crap out of them, but yeah, to be honest... Yours truly did
A pastel jumper- It mostly functions as my pajamas but it was high time for its debut as street-wear and not only as "I want to cuddle myself to insanity" wear. Thank you H&M

A shy owl necklace which opens to a watch once you press its ears- got it on Ebay, my newest BFF