לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

סוגיות בנהול ושיווק עמותה

הבלוג יעסוק בסוגיות שונות העולות בנהול ובשיווק עמותה או חל"צ. הבלוג מנוהל ע"י 'BottomLine - ייעוץ ,ליווי ומיקור חוץ למלכ"ר' המספקים שרותי ייעוץ ומיקור חוץ למוסדות ללא כוונות רווח בתחומי הניהול והשיווק.

כינוי: 

מין: זכר



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2012

אישור הניהול התקין – הדרך לקבלת מימון ציבורי/רועי ריקלין ועו"ד אסף ניב*


 

מסמך זה מבוסס על חוברת 'הנהול התקין' של רשם העמותות ועל מידע נוסף הנמצא באתר רשם העמותות


פתיחה:

בכדי לקבל מימון ציבורי על עמותה להיות בעלת אישור ניהול תקין מרשם העמותות. אישור זה הנו מעין 'תו תקן' של המדינה לגבי עמידתה של העמותה בתנאים הקבועים בחוק העמותות וברשימת נהלים מחמירים יותר שהנם תנאי לקבל את האישור. הדרישה לקבלת האישור אינה קבועה בחוק העמותות, אלא היא תולדה של החלטת ממשלה מיוחדת בעניין זה, אולם חשיבותה רבה, כיוון שללא אישור תקין לא ניתן לקבל מימון לעמותה מגורמים ציבוריים. לעיתים, גם קרנות פילנתרופיות מחייבות אישור זה כתנאי להעברת תרומות לעמותות. לעמותה פעילה, קבלת אישור זה הנה חיונית עבור קבלת אישור מלכ"ר לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.

תנאי חובה לתחילת קבלת אישור ניהול תקין הנו פעילות של לפחות שנתיים של העמותה.

 

מאמר זה מתמצת ומרכז את העקרונות לקבלת אישור ניהול תקין ושימורו לאורך שנים.

קבלת האישור בפעם הראשונה יכולה להיות מורכבת וכרוכה פעמים רבות במאמצים רבים, אך החידוש השנתי יכול להיות די פשוט במידה והעמותה פועלת בצורה מסודרת, כמפורט בכלי. (רצוי להשקיע בשימורו היות ולאחר שנשלל האישור קשה להחזירו ויש להראות כי כל הליקויים תוקנו ).

 

השלבים שמוצגים במאמר:

שלב 1:  עמידה בתנאי סף מקדימים

שלב 2:  התאמות ארגוניות – הדרישות החשבונאיות, המשפטיות והפרוצדורליות בהן צריך לעמוד הארגון.

שלב 3:  הגשת מסמכים – בהגשתמסמכים ראשונה והגשת מסמכים שנתית.

 

כמה הגדרות לפני שמתחילים:

סעיף 46 – סעיף 46 לפקודת מס הכנסה מסדיר מהו מוסד ללא כוונת רווח מבחינת מס הכנסה. השגת אישור של מלכ"ר לעמותה מקנה לה יתרון בקבלת תרומות מעסקים ומאנשים פרטים ומקנה לתורם הטבות כלכליות משמעותיות.

הוצאות הנהלה וכלליות – הוצאות שאינן הוצאות ישירות לפעילות וכוללות הוצאות ניהול העמותה השונות כמפורט בטבלה בסוף המאמר.

לגבי הגדרות לרשם העמותות, אסיפה כללית, ועד מנהל, מורשה חתימה ודו"ח כספי לחץ כאן

 

שלב 1:  עמידה בתנאי סף מקדימים

קיימות שתי דרישות סף אשר יש לעמוד בהן בכדי שיהיה סיכוי בכלל  לקבל את האישור:

  • לפחות שנתיים של פעילות רצופה.
  • השלמת כל המסמכים שלא הוגשו בעבר, על פי דרישות רשם העמותות: כגון דו"חות כספיים, פרוטוקולי אסיפה כללי וכו' כמפורט בכלי רשם העמותות.

 

שלב 2:  התאמות ארגוניות

לאחר השלמת המסמכים החסרים מהעבר יש לבדוק את התנהלות העמותה ולהתאימה לפי הדרישות הבאות:

דרישות חשבונאיות

חלק ניכר מדרישות הניהול התקין נוגעות לניהול החשבונאי. לפיכך רצוי להתייעץ עם רואה חשבון בכדי להתאים ההתנהלות החשבונאית של העמותה בצורה הטובה ביותר לדרישות האמורות.

  • עמידה בתנאי בסיסי של תקרת % מסויים של הוצאות הנהלה וכלליות מסה"כ ההוצאות של העמותה (בעת קבלת אישור ראשוני – נדרש להוכיח כי העמותה עמדה בתנאים הבסיסים לפחות במשך שנתיים) לפי הפרוט הבא  (ייתכן במהלך שנת 2012-2013 ישתנה מדרג זה יש לעקוב אחרי הודעות הרשם):

מחזור  מוסד   

במונחי הכנסות במיליוני ₪

תקרת הוצאות הנהלה וכלליות כאחוז מסך המחזור

0-10

22%

10-25

18%

25-50

13%

50-100

11%

100 ומעלה

7%

 

  • הנהלת החשבונות – ככלל, רצוי להפריד בין הנהלת החשבונות השוטפת המתנהלת בעמותה לבין ביקורת ההוצאות אשר תתנהל ב משרד הרו"ח המבקר את הדו"חות הכספיים. בעמותות עם מחזור של מעל  5 מלש"ח, חובה להפריד בין הגופים. עד 5 מלש"ח מחזור – ניתן לערוך את הנה"ח של העמותה במשרד רו"ח אך באחריות איש מקצוע אחר שאינו מבקר את העמותה. יש להקפיד על תיעוד כל הכנסה והוצאה של כסף ועל חתימת חוזים.
  • פעילות עסקית – כאמור, עמותה – מעצם הגדרתה – היא מוסד שאינו מיועד לעשיית רווחים לחבריו. עם זאת, אחת מהדרכים למימוש מטרות העמותה הנה פעילות רווחית החורגת מן המטרה המרכזית, וזאת במטרה ליצור "סבסוד צולב" (רווח במקום אחד בכדי לסבסד פעילות במקום שני). במקרה כזה, יש להקפיד על כך שאכן הכספים המופקים בצד העסקי ישמשו, כולם, למימון המטרה הפילנתרופית והעיקרית של העמותה. לצורך כך, יש לבדוק בדקדקנות מהי מסגרת ההתארגנות החשבונאית הנכונה ביותר (חברה, עוסק מורשה, פעילות בתוך העמותה) ומומלץ להתייעץ עם רואה חשבון או עורך דין המתמחים בתחום זה. יודגש, כי טעות בהקמת המבנה הארגוני, עלולה לעלות לעמותה באובדן של אישור הניהול התקין, ומעבר לכך, רשויות המס עשויות לקבוע כי מדובר בפעילות עסקית לכל דבר ועניין שיש למסותה כהכנסה.
  • צבירת עודפי כסף - ככללבמוסד שאינו לכוונת רווח, לא ניתן לצבור כסף אלא אם הוא מיועד למטרה מוגדרת המתאימה למטרות העמותה. לדוגמא: אם העמותה מעוניינת להקים מבנה ואספה כסף עבורו – עליה לייעד כסף זה בצורה ברורה במסגרת המתאימה במערך הנהלת החשבונות ובדו"חות הכספיים. העמותה יכולה לחסוך כסף לתקופות קשות ובכך להקל על בעיות תזרימיות – במידה סבירה ועם הסבר מתאים.
  • השקעות – השקעות יושקעו באפיקים סולידיים בלבד (גם לטווח קצר וגם לטווח ארוך).
  • תשלומיםלא יהיו במזומן (למעט 'קופה קטנה'), לרבות מלגות. העברה בנקאית תבוצע רק כנגד קבלת  אישור בפקס בלבד. כל הוראת תשלום בכתב שתונפק על ידי העמותה תחתם על ידי שני  מורשי חתימה לפחות. כלל זה תקף גם לגבי המחאות.
  • כרטיס אשראי – ניתן להשתמש בכרטיס אשראי כפוף לסייגים הבאים:
    • כרטיס נטען מראש או מוגבל בהוצאה חודשית כתחליף לקופה קטנה.
    • לכרטיס נפתח חשבון בנק ייעודי שהעברת הכספים אליו נעשית ע"י 2 מורשי חתימה ולפי צורך ספציפי בלבד.
  • העברת כספים  לגופים אחרים –  ככלל, חל איסור על העברת כספים בין עמותות, והעברה כזו עשויה לשלול את אישור הניהול התקין. העברת כספים מותרת אך ורק לארגון ללא כוונת רווח (אלכ"ר), אשר פועל למטרות דומות לאלה של העמותה המעבירה, ובידו  אישור ניהול תקין בתוקף בעת ההעברה. כמו-כן, חובה לפקח ולוודא כי כספי התרומה מנוצלים על ידי הגוף הנתרם למטרה שלשמה הועברו. קרוב לוודאי כי עמותה שהעבירה כספים לאלכ"ר אחר, תידרש לספק לרשם העמותות הסברים מעמיקים בעניין זה, ועל כן מומלץ לתעד בקפידה את הישיבות הרלבנטיות ואת כלל המסמכים הנוגעים בדבר. עוד מומלץ, ככל שהדבר אפשרי, לקבל מאת רשם העמותות, מראש, אישור להעברת הכספים.
  • מתן הלוואות – יש לקבוע נהלים ברורים וסבירים למתן הלוואות לעובדים. לא ניתן להלוות  לחבר עמותה שלא עובד בה, אלא עם העמותה מוגדרת כגמ"ח (ואז יש לקבוע נהלים שקופים).  למתן הלוואות לארגונים –  ישנם סייגים רבים יש לבדוק ענין זה לעומק. למען הסר ספק, אין להלוות כספים לחברי ועד מנהל של העמותה או לחברי ועדת הביקורת.
  • עריכת דו"חות – עמותה שיש לה חברות או עמותות בנות (דהיינו – חברה או עמותה שעמותת האם היא בעלת שליטה בהן) צריכה לבדוק עם רו"ח, האם היא צריכה להגיש דו"ח כספי מאוחד שלה עם החברה הבת או העמותה הבת.
  • תרומות – חלה חובה לנהל פנקס תורמים פנימי ומסודר, לפי נהלי חשבונאות מקובלים, בדגש על תרומות מחו"ל. רשם העמותות מפרסם נוהל שנתי ובו נקבע החל מאילו סכומים יש לתעד את שמות התורמים. יש לעקוב אחרי עדכונים שנתיים אלה ולמלא אחר הוראותיהם.
  • רכב – כל רכב של העמותה יירשם ע"ש העמותה. רכב שנרשם בעבר ע"ש גוף אחר ונמצא בשימוש העמותה – יש לרשמו ע"ש העמותה, למעט במקרים חריגים שיאושרו ע"י הרשם.

דרישות משפטיות

  • ועד מנהל- על פי הוראות החוק, חבר ועד מנהל יכול לקבל תגמול בעד תפקידו בוועד. בדרך כלל, ייקבע התגמול בדומה לתגמול של חברי דירקטוריון בחברה, כאשר התמחור הנו סכום כסף מסויים לישיבה. יחד עם זאת, מודגש כי חבר ועד מנהל אינו יכול,  להיות ספק שירותים בתשלום של העמותה או של חברה בת של העמותה.. כמו כן, במקרים בהם חבר וועד מנהל הוא  מנהל או בעל השפעה בגוף המקושר לעמותה, עליו להצהיר על כך, בכדי למנוע ניגוד עניינים אפשרי. חריגה מכללי התגמול מונעת קבלת אישור ניהול תקין.
  • אין לחלק רווחים לחברי העמותה –  כלל זה חל גם לגבי כל פעולה שיכולה להתפרש כחלוקת רווחים, גם אם אינה מוגדרת כך באופן פורמאלי, כגון תשלום שכר מעל הסביר. כסף עודף מפעילות העמותה, אם נותר -  חייב להיות מוקצה אך ורק  לטובת מטרות העמותה.

        יתכן כי במהלך 2012-2013 תתווסף מגבלת שכר מקסימום. יש לעקוב אחר הודעות הרשם בעניין זה.

  •  מורשי חתימה - לא יכולים להיות חברי ועדת ביקורת, לא יהיו בעלי קרבה משפחתית ראשונה ויהיו חברי עמותה או בעלי תפקידים בה. במידה ולעמותה יש תקנון מצוי – מורשי החתימה חייבים להיות מקרב חברי הועד המנהל.
  • ועדת ביקורת –  האיסורים החלים על חברי הוועד המנהל חלים גם על חברי ועדת הביקורת. כך גם הכללים לגבי תגמול כספי. חברי ועדת הביקורת לא יוכלו להיות חברי ועד מנהל. לא ניתן למנות כחבר בוועדת הביקורת אדם אשר הוכרז כפושט רגל או עבר עבירה שיש עמה קלון. ניתן למנות גוף מבקר מקצועי חיצוני במקום ועדת הביקורת. גוף מבקר כזה יהיה רו"ח (ואינו רואה החשבון אשר מבקר את הדו"חות השנתיים). כל מועמד למבקר חיצוני שאינו רו"ח (לרבות עו"ד) צריך לקבל את אישור הרשם.

דרישות פרוצדורליות

  • שימוש תקין בשם העמותה המלא (כולל הוספת 'ע"ר' בסוגרים בסופו) – בכל פרסומי העמותה השונים מחויב להופיע שם העמותה המלא בנראות סבירה (במידה והלוגו אינו כולל את  שם העמותה המלא והסיומת 'ע"ר').
  • קביעת נהלי עבודה – לפעילות עיקריות או חשובות רצוי לקבוע נהלי עבודה ברורים – למשל דיווחי שעות, ניהול 'קופה קטנה' וכו'.
  • שינוי מטרות העמותה ועדכונים שוטפים לרשם העמותות – יש לקרוא בכלי 'רשם העמותות' (לינק לכלי). ככלל – שינוי מטרות העמותה מחייב אישור של רשם העמותות.
שלב 3:  הגשת מסמכים

3.1 מסמכי בקשה ראשוניים - ניתן להגיש בטפסי רשם העמותות


3.2 מסמכים שנתיים

על הגשת מסמכים שנתיים יש לקרוא באתר רשם העמותות

חלק מהמסמכים הנם בעלי תאריך מוגדר להגשה וחלקם ללא תאריך. בכל מקרה מומלץ להגישם מוקדם ככל האפשר בכדי שיהיה בידי העמותה מספיק זמן להשלים מסמכים ולתקן במידה ויש הערות של הרשם.

 

מה לכלול בהוצאות הנהלה וכלליות לפי כללי הדיווח (מיון) של החשב הכללי באוצר

 

מס"ד

סעיף

הרכב, מהות והערות

1.

משכורות ושכר עבודה

סוציאליות ונלוות לשכר ו/או קנית שירות ניהול

  • הוצאות שכר נושאי משרה בגוף (מנכ"ל, סמנכ"ל, חשב, עובדי מנהלה וכו' - עובדים המשמשים בתפקידי ניהול ומינהלה).
  • אין לפצל שכר של עובד וליחסו באופן חלקי לסעיפי השכר במסגרת עלות הפעילויות, כמבצע פעילות שאיננה ניהולית ו/או מינהלתית. עובד המוגדר כמנהל  בהנהלת הגוף לא יוכל להיות מוגדר בחלק ממשרתו כמבצע פעילות ישירה, אלא אם כן כל משרתו הינה כמבצע פעילות ישירה.

2.

הוצאות גיוס תרומות

  • הוצאות שיווק, פרסום והפקת אירועים (לגיוס תורמים);
  • הוצאות העסקת עובדים בגיוס תרומות;
  • עמלות למגייסים חיצוניים (*).
  • דמי ניהול וייעוץ (*).

 (*)בכפוף להמצאת הסכם גיוס עם גורמים אלה.

3.

שירותים מקצועיים

  • שכר טרחת יועצים משפטיים;
  • שכר טרחת רואי חשבון;
  • שכר טרחת מבקר פנימי;
  • הוצאות בגין ניהול חשבונות וחשבות שכר  (אם מבוצע על-ידי גוף חיצוני).

4.

צרכי משרד והדפסות, דואר, טלפון ותקשורת

  • למעט הוצאות כאמור הניתנות לייחוס ישיר לעלות הפעילויות (כדוגמת מוקדים, סניפים בהם עוסקים במישרין בביצוע מטרות הגוף ומטלותיו).

5.

שכר דירה והחזקה

  • הוצאות כאמור המיוחסות בלעדית למשרדי ההנהלה של הגוף ולמבנים שאין מתבצעת בהן פעילות במישרין לביצוע מטרות הגוף ומטלותיו.

6.

אש"ל, כיבודים ונסיעות

  • בארץ ובחו"ל.

7.

החזקת כלי רכב ושכירות

  • הוצאות בגין  החזקת רכבים ושכירות (למעט הוצאות כאמור בגין רכבים המשמשים את הגוף במישרין לביצוע מטרות הגוף ומטלותיו.
  • לרבות רכבים המועמדים לנושאי משרה ועובדי מינהלה (סעיף 1 לעיל).

8.

מיסים ואגרות

  • הוצאות כאמור המיוחסות בלעדית למשרדי ההנהלה של הגוף ולמבנים שאין מתבצעת בהם פעילות במישרין לביצוע מטרות הגוף ומטלותיו.
  • אגרות רישוי, דמי חבר (שהינם בגדר חובה), דמי ביול מסמכים.

9.

פחת

  • הוצאות פחת בגין ריהוט וציוד משרדי, מכונות וציוד, שיפורים והתאמות במבנה / במושכר, כלי רכב (סעיף 7 לעיל) למעט הוצאות כאמור הניתנות לייחוס ישיר לעלות הפעילויות ולרבות הוצאות כאמור שאינן ניתנות לייחוס במישרין לביצוע מטרות הגוף ומטלותיו.

 

לסיכום: ניתן לומר כי מילוי ההנחיות השונות בכלי זה יאפשר לעמותה לקבל אישור נהול תקין ולשמר אותו לאורך השנים ולהרוויח את כל ההטבות הנובעות מכך.

לעדכונים ולפרוט רחב יותר ניתן להכנס לאתר רשם העמותות ולפנות כותבי מאמר זה.


* עו"ד אסף ניב  -עורך דין בתחום האזרחי מסחרי, שותף במשרד כהן, וילצ'יק, קמחי ושות', מתמחה בין היתר בדיני חוזים, מכרזים ובנקאות ובמתן יעוץ משפטי שוטף לתאגידים, ביניהם גם חברות לתועלת הציבור ועמותות (לרבות ייצוג בבתי משפט). לפרופיל מקצועי לחץ כאן

* רועי ריקלין - בעלים ומנכ"ל של BottomLine - ייעוץ, ליווי ומיקור חוץ למלכ"ר




נכתב על ידי , 29/8/2012 10:11  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הקשר בין תהליך מיתוג בעמותה ורשם העמותות וחשיבותו/רועי ריקלין


כאשר דנים בעמותה, האם יש צורך לעשות תהליך מיתוגי כלשהו וגם לאחר שהתקבלה החלטה על מיתוג העמותה או מיתוג פעילות כלשהיא (על תהליך המיתוג  בעמותה תוכל לקרוא כאן), ישנה נקודה חשובה שלא פעם מוזנחת על ידי מנהלי עמותות:

ההשפעה של  תהליך המיתוגי על נהלי רשם העמותות ועל נהלי הנהול התקין.

חוסר ידיעה זו מועצם עקב חוסר ידיעתם של מרבית אנשי מקצוע בתחום השיווק והמיתוג על ההשפעות האמורות.

חוסר התייחסות זו עלול לגרום אף לשלילת אישור הנהול התקין של העמותה, עניין שכאמור בעל השפעה כלכלית גדולה.

 

אם כך איך תהליך המיתוג משפיע בדיוק:

שינוי שם העמותה לעיתים חלק מתהליך המיתוג הנו שינוי שם, חלקי או מלא של העמותה. במקרים אלה על מנהל העמותה לשים לב:
  1. יש לשנות את השם ברשומות של רשם העמותות.
  2. יש לעשות שימוש תקין בשם העמותה המלא (כולל הוספת 'ע"ר' בסוגרים בסופו). בכל פרסומי העמותה השונים מחויב להופיע שם העמותה המלא בנראות סבירה (במידה והלוגו אינו כולל את  שם העמותה המלא והסיומת 'ע"ר'). נראות סבירה - ז"א לא להעלים את שם העמותה הרשמי באותיות קטנות.
  3. דוגמא טובה להליך שכזה בוצעה בעמותת 'בתי דולב לנוער' (לשעבר אולפנת דולב) אשר עברו תהליך מיתוג שכלל שינוי שם, שפה תקשורתית וכד'. ההליך בוצע עם כותב בלוג זה, מצ"ב לינק לדף המדגים בקצרה את התהליך.
   מיתוג פעילות  בנפרד משאר העמותה – גם במקרה זה יש לשמור על נראות סבירה של שם העמותה כולל התוספת ע"ר.   במידה ותוכנית המיתוג כוללת בעצם שינוי במטרות העמותה (למשל הרחבה של קהלי היעד לקבלת השרותים)  או בכלל בתקנון, יש לשנותו מול רשם העמותות.  

לסיכום: לפני שאתם מתקשרים עם גוף כלשהו בנושא מיתוג, תחשבו היטב על ההשלכות של התהליך לגבי העבודה מול הרשם ונהליו.


 

נכתב ע"י: רועי ריקלין - בעלים ומנכ"ל של BottomLine - ייעוץ, ליווי ומיקור חוץ למלכ"ר

נכתב על ידי , 22/8/2012 16:08  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: מוסדות , התנדבות ומעורבות חברתית , תקשורת ומדיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרועי ריקלין - מנכ"ל BottomLine יעוץ וליווי מלכ"ר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רועי ריקלין - מנכ"ל BottomLine יעוץ וליווי מלכ"ר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ