לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Something that I Wrote



Avatarכינוי:  I'm just one hell of a butler.

בת: 10



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2019

הוצאת קיטור.


אתה אפילו לא מבין כמה אני כועסת. עליך, על עצמי, על המצב, על חוסר היכולת לשנות דברים. אבל אולי בעיקר עליך, כי פאק יו. פאקינג פאק יו. אתה חושב שאני נהנית מזה? פאק נואו. לכתוב לי "את לוקחת את זה רציני מדי ורחוק מדי"- אתה חושב שאני לא יודעת? מה עובר עליך? אני יודעת שאתה פאקינג שם עלי זין, אבל חשבתי שאולי לרגע תצא קצת מחור התחת שלך ותנסה לראות אותי. אבל לא, אתה הראשון בשרשרת. הכי חשוב, ולמי אכפת ממני בכלל? ואם אני אתלונן, אז בואו נזרוק את התירוץ הידוע "בעלך...", כן? מה איתו? מפריע לך? אתה טוען שלא מפריע לך, כי אתה לא עושה שום דבר רע. שום דבר מזיק! אבל מזיק, ועוד איך מזיק! אני טוענת לבולשיט שאתה חושב שאתה לא משפיע עלי בשום אופן, ושלפעמים אתה אומר דברים שאתה יודע שיזיזו לי משהו שם בפנים. או שאתה רוצה לטעון שאני מדמיינת הכל? אז אתה בעצם לא נמשך אלי בכלל? ואני כמו כל ידידה אחרת שלך? טוב, כנראה שאני באמת הבעיה. אבל שוב, לא מאמינה לך. בכלל. כי מעולם לא טעיתי. אני יודעת מי נמשך אלי ומי לא. גם אם הם לא מודים בזה. או שאולי בעצם אתה מנסה לשחק את עצמך קשה להשגה כדי שאתעניין עוד יותר? כי מה יש לך להפסיד? אתה רווק נצחי אז מה אם תגרום לעוד מישהי לסבל מתמשך. כן, כי לחבב אותך זה סבל מתמשך. מילא היית מספק משהו בתמורה, אבל אתה רק לוקח. לוקח את הזמן, את תשומת הלב, את הפניות הריגשית.

 

אני איתך סיימתי. ונראה לי שגם אתה סיימת איתי. אז היה שלום, ולא להתראות.

נכתב על ידי I'm just one hell of a butler. , 17/8/2019 18:27  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



החיים ממשיכים.


לא הייתי פה חודש וחצי.

הסיבה העיקרית היא כי המחשב הנייד היה בתיקון.

וכשאני לא רובצת עם המחשב בסלון, זה לא זה. לא כיף באותה המידה.

 

מוזר שהבלוג עדיין קיים. 

מוזר שלא היה לי צורך לפרוק כל כך.

 

אני בתקופה של פרידות.

פרידה מהעבודה, ומהילדים,

פרידה מהילדה בחונכות,

פרידה מכל העמיתות.

ואני לא מרגישה את זה,

עוד לא נפל האסימון, 

או שנפל אבל אין שום רגש בעניין.

חשבתי שאהיה קצת יותר עצובה (ואני לא מרגישה עצב כלל), ויותר מודאגת (כי כן חשוב לי לדעת מה יהיה עם הילדים). 

וכלום.

ריקה, כרגיל.

 

יש לי כל כך הרבה לעדכן.

א. התחלתי לעשות רישיון על האופנוע, בחיי... זה מפחיד לחשוב על זה שאני נוסעת על 40 קמ"ש בלי שום ציוד מגן וזה מרגיש כמו 100 קמ"ש. ואז פתאום מתחילים להעריך את החיים, אבל אני רוצה להשלים את הרישיון בכל מקרה. עוד אחד לאוסף.

ב. אני מטיילת עם לונה (הכלבה) 3-4 פעמים ביום. בערב זה הטיול היותר רציני. וזה לא מרגיש כמו מטלה, זאת שגרה שאני רצה הביתה לעשות (אם לא, עלולים להיות פספוסים על הרצפה...). סתם, זה מקנה סדר ליום שלי ואני מרגישה פחות משועממת. פלוס, התחלנו לקחת אותה לאילוף בימי שבת בבוקר, והיא כל כך חכמה! והטיפים שהמאלף זורק לחיי היומיום משפרים את איכות החיים שלנו כל כך. 

ג. אני מתחילה ככל הנראה (יש לי ראיון קבלה ביום שני) לימודי הסמכה בניתוח התנהגות. אמנם זה לא תואר שני, אבל זאת עצירה מעניינת בדרך. 

ד. הרכב שלנו מת אתמול, באמצע הנסיעה, אבל הצלחנו להגיע הביתה בלי שיפסיק לנוע. המזגן הפסיק לעבוד ונדלקו שתי נורות אדומות. וכשהגענו הביתה ראינו שיש נזילה בנוזל קירור, ועכשיו צריך לגרור את הרכב במוצ"ש למוסך. בינתיים, בן הזוג שלי הצליח (לאחר שעבר כמה וכמה סוכנויות) לשכור רכב (מתברר שבלי הזמנה מראש, קשה לשכור רכב בקיץ). אז הקטנו את הרכב מסופר מיני למיני (היינו אופטימיים לחשוב שנוכל לנסות איזו טויוטה CHR לכמה ימים). הכלוב אילוף עבר מהבגאז' למושבים האחוריים. 

 

ויש עוד דברים, בפן הריגשי...

אבל נראה שחפרתי מספיק לפוסט אחד.

יומטוב.

 

נכתב על ידי I'm just one hell of a butler. , 16/8/2019 14:28  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





35,667
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , סיפורים , פאנפיקים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לI'm just one hell of a butler. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על I'm just one hell of a butler. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ