טוב אז פעם שעברה מסתבר שבכלל לא עידכנתי שנפרדנו.. וחזרנו.. והנה עכשיו שוב.
בדיוק חודשיים לפני השנה שלנו.
בדיוק אחרי אילת כמו פעם קודמת.
ופתאום כל כך בא לי לשנוא אותך ומצד שני אני מבינה אותך..
ואני לא מסכימה בכלל עם שומדבר שאתה אומר..
כי מפריעים לך דברים שאמורים להפריע..
ומצד שני אם אתה חושב שזה אומר שאתה לא אוהב כנראה שאתה יודע מה אתה אומר.
ופשוט.. קשה לי להשלים עם זה.
כי זה לא הקשר הראשון שלי.. וכי אני יודעת כמה חרא יכול להיות וכמה היה לי טוב איתך.
וכמה לך בתכלס כן היה טוב איתי ואיך אתה מכניס לך דברים לראש...
ואני כל כך לא מבינה למה אתה כל הזמן מחפש את הקשיים..
ומצד שני אתה לא מבין כלום משומדבר.
ושזה דברים שיש בכל קשר לקנא ולהתעצבן וזה לא ברמה מגעילה.
וכל הצבא הזה כבר גומר לי תחיים
שכבר אנלאדעת מי החברים שלי
וכל כך התרגלתי שאתה כל העולם ועכשיו פשוט קשה לי לקבל את זה שזה נגמר
וקשה לי לקבל למה זה נגמר
וקשה לי להשלים עם זה שכנראה שאתה פשוט לא אוהב אותי.
והכל קשה לי
קשה לי בבית קשה לי שאני יוצאת קשה לי להתבאס כל הזמן קשה לי לשחק אותה לא מבואסת
ונמאס לי מזה ונמאס לי להתבאס על קשרים ונמאס לי לאהוב ואו שזה חרא ואני גומרת את זה או שזב טוב וגומרים איתי.
ו10 חודש שאתה כל העולם שלי. ומצד שני חצי מזה בכלל היינו בצבא.
ואני כבר לא יודעת אם זה הרבה או קצת
וכל מה שאני יודעת זה שבחיים לא אהבתי ככה והיה לי באמת ט-ו-ב.
מילה רעה אחת לא יכלתי להגיד חוצמזה שאתה טמבל שלא מבין כלום וכל הזמן מבלבל את עצמו.
ופשוט בא לי שתבין שאתה טועה לפני שהיה מאוחר מדי
או שתבין שאתה שלם עם זה במאה אחוז ותגיד לי אני לא אוהב
אבל שתתפוס כבר צד אחד במאה אחוז
כי אני אוהבת ולי קשה לעשות תהחלטה של טוב. ביי.